להיות מאוהבת זה דבר רע? פרק 41

קמתי בבוקר מצפה כבר לעבור את היום הזה, אבל מצד שני, יש דבר מאוד מעניין בכל המריבה הזאת…
מצד אחד, באלי פשוט לבכות, הוא מנסה להצחיק רק את חברים שלו על חשבוני!
אבל מצד שני, כ"כ מגיע לו שאני אתגרה בו אז אני פשוט אעשה את זה, וזה יהיה מצחיק, מבטיחה לכם.
צחצחתי שיניים והתלבשתי בבגדים של בצפר, חולצה לבנה, עם מכנס ג'ינס קרעים בהיר קצר.
ירדתי למטה לשתות נס, בזמן הזה כבר עברתי לנס. תומר התיישב לידי ולא דיבר, גמרתי את הנס ואז הוא עצר אותי כשתפס את ידי.
"מה?" שאלתי חסרת כל רגש, קול ריקני.
"תקשיבי אני מצטער אבל את חשובה לי! אני רוצה לדעת מי עשה לך מה, ואם צריך אני גם אחזיר לו!"
הוא אמר ותוך כדי כבר התחלתי לחייך חיוך קטן.
"אז את סולחת?" שאל וחיבקתי אותו.
"כן"
"מה זה!? סיכמנו שנתנצל ביחד!" דור אמר מרחוק.
"אתה מוזמן לבוא עכשיו" אמרתי לו מחויכת.
"אוקיי" הוא אמר, ירד על ברכיו ואמר: "את סולחת לי?" ואני התחלתי להתפוצץ מצחוק וחיבקתי גם אותו.
הרמתי את התיק על גבי והייתי מוכנה לצאת.
"ביי" אמרתי ועמדתי ללכת עד שדור אמר:" רגע אבל לא סיפרת לנו מה קרה!" אמר וצחק וגם תומר.
"ביי!!" צעקתי שוב וטרקתי את הדלת אחרי, איזה דפוקים האחים שלי אלוהים!
הגעתי לבצפר וכמו שציפיתי, אוראל היה שם עם ה'חברה החדשה שלו'…
אני יודעת שכעסתי, אבל זה היה כעס של רגע! לא צריך להחליף אותי כ"כ מהר! אבל כל זה רק מעיד עוד יותר על זה שהוא כבר לא אוהב אותי…
התחלתי ללכת לכיוון הכיתה ואז כמה מהחברים של אוראל התקרבו אליי. מה הם רוצים?!
התעלמתי מהם והמשכתי ללכת עד שאחד מהם עצר אותי.
"מה?!" שאלתי עצבנית.
"אז את ואוראל כבר לא חברים?"
"תשאל אותו! הוא חבר שלך!" אמרתי בהתגרות מעצבנת והתקדמתי עד שהם עצרו אותי שוב, הפעם מישהו אחר.
"מה?!" שאלתי *שוב
"אז זה אומר שאת פנויה?"
"כן"
"אז באלך לצאת היום לאנשהו?" שאל אחד החברים.
"תגידו אתם בסדר? אני פאקינג אקסית של החבר שלכם וזה מה שאתם עושים?!"
"תיזהרי לפני שזה לא כל מה שנעשה!" המבט שלהם נעשה עצבני.
"מה קרה? גם חברה שלכם זרקה אותכם?" אמרתי בהתגרות.
"לא!"
"אז כשחידדנו כאן כמה דברים… ביי!" אמרתי בנחמדות יתר בציניות.
"חכי! לאן את הולכת?" שאל אחד אחר.
"לכיתה! אז לאן?!" שאלתי בעצבים, אין לי כוח אליהם!
"מה איכפת לך להישאר פה?" שאל אחד אחר והתקרב אליי וכמובן שישר נרתעתי לאחור.
"אוקיי, עד לכאן! אתם בטח לא מכירים את אחים שלי, אבל יש לי שלושה, והם הרבה יותר גדולים ממכם אז לא כדאי לכם להתעסק איתי!" צעקתי עליהם והלכתי משם.
"מה קרה שהתעכבת כ"כ?" שאלה אותי אביה.
"בתם חברים של אוראל עצרו אותי בכניסה אבל איימתי עליהם והלכתי" אמרתי בפשטות ושמתי את התיק שלי, הן הביטו בי המבט מוזר.
"מה?" שאלתי.
"והם לא ניסו להחזזיר אותך לאוראל?"
"ההפך! הם רצו שאני אהיה חברה שלהם" אמרתי והן חייכו אחת לשנייה.
"אוקיי, רוצה לגרום לאוראל לקנא? אז תצאי עם אחד מהם!" אמרה לי שירז.
"אבל כל מה שהם רוצים זה רק להשכיב בחורות" אמרתי.
אביה: "אז לכי על ההכי חמוד מביניהם חנון כזה…"
אני:" אהה, אוקיי אני אגיד לבן לבטל"
שירז: "לבטל מה?"
אני:" אמרתי לו שישחק אותה חבר שלי היום"
אביה: "אהה"
הוצאתי את האייפון ושלחתי הודעה לבן: 'בן בן הכל מבוטל יש לי תוכנית יותר טובה'
'מה?' שאל.
'אני אהיה עם אחד החברים של אוראל'
'חחח מכשפה שלי! הלכתי לכיתה ביי'
'ביי'
סיימתי את השיחה, ויצאתי למסדרון, כמובן שהם עדיין היו שם…
"היי" אמרתי בקול קצת יוותר מפתה.
"היי" הם אמרו ביחד.
"חשבתי על זה שוב והחלטתי לצאת עם אחד מכם…" אמרתי בחיוך מפלרטט.
"אם את מתעקשת את יכולה להיות איתי" אמר אחד
"או איתי" אמר השני.
"היי בנים בואו נפתור את זה כמו שצריך" אמרתי והוצאתי מטבע. התחלנו לעשות הגרלות ויצא שאחד בשם
אושר יצא. היה לו שיער חום ועיניים אפורות.
"אז רוצה לבוא אליי עכשיו?" שאל כשכבר יצאנו מהשער של הבצפר.
"אממ… סבבה, אני רק בודקת שהאחים שלי לא ירצחו אותי אחר כך…" אמרתי והוצאתי את הטלפון.
'הלו?' דור ענה
'היי דורי אני הולכת עכשיו למישהו'
'מי זה המישהו הזה?!'
'חבר'
'טוב אבל עוד שעה אני בא לקחת אותך' אמר וצחקתי.
'שתקי!' הוא אמר וניתקנו.
"אז את יכולה?"
"כן" עניתי והלכנו לבית שלו, הגענו לבית ענק, אבל עדיין יותר קטן משלי חח…
נכנסתי פנימה והוא היה מאודדד יפה.
"וואו איזה בית יפה" אמרתי.
"תודה אמא שלי עיצבה" אמר.
"רוצה לאכול?"
"כן" אמרתי והלכנו להכין שניצלים ופסטה עם רוטב.
"תגיד זה רציני בין לירון לאוראל" שאלתי כדרך אגב כזה.
"לא יודע… אבל אולי… למה?"
"סתם ככה"
פתאום נשמעה דפיקה בדלת. אויי נו באמת דורר כבר הגיע?!
אושר פתח את הדלת וכמו שציפיתי דור היה שם.
"מי אתה?" שאל אושר.
"אני אח של מעיין" אמר.
"אני באה ינודניק!" צעקתי מהשולחן כשאירגנתי את הצלחות בכיור.
"חחח אז זה אח שלך" אושר אמר.
"כן…" דור אמר, וואה וואה הוא נראלי מזה חם עליו…
"ביי" אמרתי לאושר ונתתי לו נשיקה בלחי. כן, אני יודעת שאני לא באמת אוהבת אותו, אבל… צריך להמשיך הלאה בחיים! לפעמים אם זה אומר שגם צריך ללמוד לאהוב.
יצאנו מהבית של אושר ונכנסנו לרכב.
"מעיין חכי כשנגיע הביתה" דור אמר.
"מה אתה רוצה?!"
"מה מה אני רוצה?! מי זה ההומו הזה?!" התעצבן.
"מה?" שאלתי כלא מבינה.
"הוא סטוציונר!"
"בסדר לא ידעתי!" אמרתי.
"איך לא ידעת!"
"כי אם הייתם מרשים לי ללכת למסיבות, אולי הייתי יודעת!"
"את יכולה לדעת את זה גם בלי מסיבות, וחכי פה דקה אני צריך לתדלק" אמר והחנה את הרכב בתחנת דלק. בזמן שהוא הסתובב למכונה אני ניצלתי את ההזדמנות לברוח, לא היה לי כוח להשאר איתו במכונית והתחנת דלק לא רחוקה מהבית שלי.
התחלתי לרוץ משם, הוא לא ראה אותי. מזללל.
**נק' מבט דור**
חזרתי לרכב ואז קלטתי שמעיין לא לידי! יואו איך לא שמתי לב! כוסאמק!
הסתכלתי מסביב אם היא בקירבת מקום, אבל היא כנראה כבר הלכה הביתה…
**נק' מבט מעיין**
רצתי הביתה, נכנסתי פנימה וראיתי את תומר יושב בסלון. אוף ערן כ"כ חסר לי, בשבוע הזה הוא כבר עבר לגור עם חברה שלו, הם בקטע ממש רציני. (לחברה קוראים ליטל).
התיישבתי ליד תומר בסלון, צפיתי איתו בסרט אימה אחד…
"איפה דור?" תומר נזכר לשאול כשפתאום נפל לו האסימון.
"טוב שנזכרת, לא יודעת ברחתי" אמרתי.
"את מה?!"
"ברחתי, הוא התחיל לדבר איתי על אושר"
"איזה אושר?" פה הוא כבר התחיל להשמע עצבני.
"חבר חדש." קיצרתי
"איזה חבר?!" ערן פתאום ירד במדרגות.
"ערנייייי!!!!!!!!" קפצתי עליו בחיבוק.
"חחח גם אני שמח לראות אותך, אבל מה חבר?!"
"אממ… זה סיפור ארוך" אמרתי והרכנתי את ראשי.
"אז בואי תספרי" תומר אמר. התיישבנו בסלון אחד ליד השני וסיפרתי להם הכל, כולל מה שביקשתי מבן ואת הסטטוס של אוראל וכו'…
"וואו" ערן אמר.
"כן… אני יודעת שזה לא בסדר, אבל אני מרגישה שאני חייבת להחזיר לו!"
"את יודעת שאם את לא מצליחה להחזיר לו, אנחנו תמיד יכולים לעשות את זה, אם את מבינה אותי"
ערן אמר וצחקתי. רק המחשבה גןרמת לי לצחוק, אני מתחילה לשנוא את הבנאדם…
"אוקיי, אני אנסה לעשות כל מה שאני יכולה, אבל אם אני לא אצליח נוכל לתת לו איזה אזהרה קטנה"
אמרתי והם צחקו.
דור חזר הביתה, וסיפרנו לו את מה שקרה, הוא ביקש ממני סליחה, כמו תמיד … -,-…
הגיע הלילה והלכתי לישון, המחשבות הציפו את ראשי, כל המחשבות על אוראל, עם הוא אוהב אותי,
מי זאת הזונה הזאת לירון?!, אם אני ואושר באמת נמשיך להיות חברים?
פה נתקעה לי המחשבה, אני ואושר זה על אמת או לא? עם המחשבות האלה נרדמתי.