להיות מאוהבת זה דבר רע? פרק 38

היי בנות, בבקשה תגיבו ותיתנו לי רעיונות לסיפור, לאט לאט נגמרים לי הרעיונות…
ובחזרה לפרק:
-פרק 38-
"לא רוצה!!!" צעקתי על האחים שלי, בזמן שהם התחילו לחפור לי שאני אכין אוכל.
"נו! אבל את יודעת שאנחנו לא יודעים להכין אוכל!" תומר אמר כמעט בצעקה.
"אז עכשיו, אנחנו, כולנו ביחד! יורדים למטה, ומכינים אוכל ב-י-ח-ד כדי שתתחילו ללמוד כבר לבשל!
מה נראה לכם שכל החיים תאכלו פיצות?!" צעקתי עליהם.
"טוב טוב, אנחנו באים" ערן אמר וירדנו למטה להתחיל לבשל.
וואו, איזה אחים היו לי כל החיים ולא שמתי לב בכלל שהם לא יודעים להכין אוכל!
התחלתי ללמד אותם והם הבטיחו לי שמחר הם מכינים את הארוחה.
"איך הסלט שהכנתי?" דור שאל. "קצת עקום אבל לא נורא" אמרתי והוא נתן לי מכה בכתף.
"איה! זה כאב!" אמרתי ונתתי לו כאפה בכתף גם.
"וואו אחותי, התחזקת…" הוא אמר וצחקתי. חיקינו שהאוכל יתחמם ויתבשל, ולבסוף אכלנו.
'היי תקשיבו, בואו אליי היום ב-19:00 יש הפתעה…! ^_^ ' שירז שלחה הודעה לקבוצה שלי, אביה, אחים שלי, אוראל, עומר, גיא ועידן.
'מה חדש שירזי?' שאלתי אותה.
'חחח לא אומרת לכם עד 19:00!!' שירז רשמה וכולם התחילו לשאול מה זה? וכאלה…
החלטתי לצאת עם הכלב שלנו, שדי הזנחתי אותו בזמן האחרון… :/ (היא היייתה איתו מעט אבל לא כתבתי…)
"רוקי! מי רוצה טיול?!" שאלתי אותו והוא התחיל לקפוץ עליי, קשרתי אותו ויצאתי לטייל.
עמדתי לצאת מהבית אבל מישום מה רוקי לא הפסיק למשוך אותי לכיוון הבית של שירז.
הוא נעצר ליד הדלת והתחיל לנבוח .
דפקתי על הדלת וצעקתי לשירז:" שירזי זאת מעיין. רוקי פה לא מפסיק לנבוח… בואי דקה"
היא פתחה את הדלת ומשכה אותי פנימה עם רוקי.
"מה את עושה?!" היא שאלה אותי כועסת.
"מה? זה רוקי שלא הפסיק לנבוח" אמרתי והצבעתי עליו כשהוא לא מפסיק להסתכל מסביב ולרחרח.
"טוב, אז לך אני אספר לפני כולם" היא אמרה בהתלהבות ומשכה אותי לסלון.
הגענו לסלון, ולא תאמינו מה ראיתי! את הייצור השני הכי חמוד בעולם! (הראשון זה רוקי).
"אעאעאע או מיי גאדד!" צרחתי.
"שתקיי! כולם באים רק בשבע!" היא אמרה וצחקנו.
"איזה חמוד!" אמרתי והרמתי אותו. זה היה כלב קטן מאוד, עם פרצוף ממש ממש ממש חמוד.
"שירז?" שמענו מישהו מאחורי הדלת כאשר הוא מקיש בה.
"מה?" היא ענתה בלחץ, שלא יראה את הגור.
"זה אוראל, חשבתי ששמעתי את מעיין צורחת פה?" הוא שאל. "לא! התבלבת! פשוט היה פה עכביש!"
"אהה…." הוא אמר והלך ואחרי זה התפוצצנו מצחוק.
**כעבור שעתיים**
כולם כבר הגיעו וישבנו ביחד, עד ששיחקנו אמת או חובה.
"אני מסובבת!" אביה אמרה וכולם התחילו להתלהב.
עצרו עליי ועל אוראל. "אז.. אהובתי אמת או חובה?" "חובה" אמרתי וכולם התחילו להתלהב.
"אוקיי… אממ… חובה עלייך לקפוץ לבריכה עם הבגדים" הוא אמר וכולם צחקו.
"אני מציעה לך ווטו" אמרה שירז. "נראלך?!כדי שאחר כך אחד מהם יגיד לי לעשות את זה?" אמרתי והצבעתי על האחים שלי והם צחקו. הגענו ליד הבריכה והורדתי את הנעליים.
"אוקיי" אמרתי, הלכתי כמה צעדים אחורה וצרחתי.
"וואגס איי לאב יוווו!" אמרתי תוך כדי ריצה והשארתי את כולם צוחקים ממני.
"יאללה גם אני, שלא תרגישי בודדה" תומר אמר, והוריד את הנעליים והחולצה שלו בשליפה וקפץ גם.
"חחח חיימשלי!" צעקתי וחיבקתי אותו.
"חחחח שחר תראה איך הילדים נהנים" אמא שלי אמרה וכולנו הסתכלנו עליהם.
"אמא!!" צעקתי מתוך המים ורצתי אליה, בכל זאת, לא ראיתי אותה ואת אבטב הרבה זמן…
חיבקתי את הורי ואחרי גם תומר,דור וערן.
"תגידו מה קרה שהחלטתם לקפוץ לבריכה עם בגדים?" אבא שלי שאל.
"אמת או חובה…" אמרתי והסתכלי את אוראל בצימצום עיניים.
"נראלי שהבנתי מה קרה פה" אבא שלי אמר וכולנו צחקנו.
"אוקיי, מי רעב?" אמא שלי שאלה וכולם הצביעו.
"תזמינו את ההורים שלכם, עוד שעה כולם אצלנו בבית בארוחת ערב!" אמא שלי הכריזה וכולם הלכו.
התלבשתי בזמן שאמא שלי הכינה אוכל, לבשתי את זה (ברציתי להוסיף), וירדתי למטה.
אכלנו ביחד וצחקנו, עד שלבסוף…