להיות מאוהבת זה דבר רע? פרק 33

**כעבור חודש**
אנחנו כבר יותר מחודש בארה"ב ובארץ כבר התחילו הלימודים, אנחנו לא הולכים לבית ספר, אבל מביאים לנו מורים פרטיים עם חלק מהמקצועות, וחוברות בדיוק כמו בבית ספר.
"דיי כבר תומר! אני הייתי פה קודם!" צעקתי.
"לא נכון! את סתם נדחפת פה!!" הוא צעק בחזרה בעוד ששנינו רבים על השלט לטלויזיה.
"יאללה נודניקים תביאו את זה כבר!" דור אמר ולקח לנו את השלט.
"מה אתה חושב שאתה עושה?!"
"רואה טלויזיה.." הוא אמר ברוגע ואז אני ותומר התחלנו לנסות לקחת לו את השלט.
אחרי בערך עשר דקות של ריב, ערן ירד ולקח לכולנו את השלט, הוא שם איזה סרט כלשהו, עם הרבה פיצוצים וכאלה…. (מעניין את התחת…) ואז עליתי למעלה בלית ברירה כשכולם צופים בסרט.
נכנסתי לפייסבוק שלי, היו לי מלא התראות… מוזר… אני לא עשיתי כלום…
נכנסתי לאחת מהן, והיה שם את הפייסבוק של אוראל, הוא עשה שכולם יראו שהוא חבר שלי, חח איזה חמוד.
שחכנו לעשות את זה כשרק התחלנו…
'לא ידעתי שאני חברה שלך..' רשמתי לו בפייסבוק כדי להתגרות בו.
'וואלה?' הוא שאל.
'כן!'
'חכי חכי! אני כבר בפתח של הבית שלך!' –אופסיייי– איזה טעות….
'לא לא זה בסדר אנחנו חברים' רשמתי מהר.
'לא יעזור לך…' הוא רשם.
'מה אתה אומר!'
'כן! ונמאס לי לחכות בפתח ולהתכתב איתך אני נראה אידיוט עכשיו' הוא רשם וצחקתי.
'טוב טוב כנס אבל בתנאי אחד! אתה לא רודף אחרי!'
'טוב, לא רודף אחריך!!!' הוא רשם ושמעתי דפיקה.
"מי שזה לא יהיה תפתח אין לי כוח לרדת!" צעקתי ללמטה.
"לא אמרתי לך להזהר?!" הוא אמר תוך כדי שהוא עולה במדרגות לקומה השנייה.
"מה אתה לא בא אליי?!" אמרתי לו בקול עצוב ותינוקי.
"חחח תכף בא, אני מסדר פה ממשהו"
"אתה נשמע כאילו אתה מבריח סמים" אמרתי בציניות.
"ברור מה לא ידעת?! חשבתי שסיפרו לך הכל…" הוא אמר ונבהלתי לדקה ואז הוא צחק.
"אני יהרוג אותך בסוף!" אמרתי והלכתי כבר לחדר, כי הוא צריך 'לסדר' משהו…
אחרי חמש דקות שהייתי שוב במחשב הרגשתי ראש על הכתף שלי, מנשק אותי נשיקות עמוקות וחמות בצוואר, היתה לי צמרמורת מכל נשיקה, אפילו רק מהמגע שלו, אני פשוט אוהבת אותו, לא אוהבת, מאוהבת בו, ולחשוב שנפגשנו דרך חבר של אבא שלי, כשהם באו אלינו לארוחה.
"מה קורה יפה שלי?" הוא שאל.
"בסדר, אתה רעב?"
"כן"
"מה אתה רוצה לאכול?"
"טוב נו, אם כבר שאלת, אז תעשי בשר, לא משנה איזה"
"חחח שמן!" צחקתי וירדתי למטה להכין אוכל. אחרי חצי שעה הוא ירד וראה אותי חותכת סלט.
"אתה רוצה את הסלט עם נבטים או גרעינים?"
"תגידי מה אני נראה לך ציפור?!" ופה כבר לא יכולתי, פשוט התפוצצתי מצחוק.
"מה אתה רוצה? זה דווקא טעים!" אמרתי תוך כדי הצחוק.
"לציפורים זה מאוד טעים!" הוא אמר וגם צחק.
"מה הכנת לאכול?"
"אוקיי, פה יש תפוחי אדמה בתנור עם קציצות וגזר ועוד כל מיני, פה יש בשר שאתה אוהב, הוא עדיין לא מוכן" אמרתי והצבעתי על המחבט. "ופה יש פסטה ובסיר ליד רוטב, ועכשיו אני חותכת סלט"
אמרתי והוספתי :"ב-ל-י נבטים"
"וגם בלי חסה נכון?"
"כן כן, גם בלי חסה" אמרתי והמשכתי לחתוך. ערכתי את השולחן וקראתי לכולם לבוא לאכול, אמא ואבא שלי עוד פעם לא איתנו, הם טסו עוד פעם…
"ווא איזה ריח" תומר אמר וירד ואחריו דור וערן.
"טוב הכנתי לכולנו אוכל, אז אני מקווה שמחר אתם אלו שתכינו" אמרתי והתיישבתי ולידי תומר ואוראל.
"ברור שנכין מחר, אלה אם את רוצה לאכול פחם" הוא אמר.
"לא נורא, נתגבר. אבל פעם אחת בחיים שלכם, תכינו ארוחת צהריים!" אמרתי והם צחקו.
"זה כולל אותך אתה יודע" אמרתי והצבעתי על אוראל.
"מה אני קשור?" הוא אמר ונלחץ קצת.
"ילחץ, תכינו משהו ואני אגיד אם זה טעים" אמרתי והתחלנו לאכול.
כסיימנו לא נשאר בכלל שאריות, השמנים האלה, אתה נותן להם בשר והם כמו חיות קופצים וטורפים אותו.
נתתי לעוזרת שלנו היום לשטוף כלים, כי כבר לא היה לי כוח.
"מה דעתך להכין לנו קינוח?" תומר שאל כשצפינו בטלויזיה.
"רק בגלל שאין לי מה לעשות" אמרתי והלכתי להכין עוגה, על הדרך גם עוגיות שסבתא שלי תמיד הייתה עושה.
"בואו!!" קראתי להם והם ירדו בריצה קלילה.
"אפשר לחשוב שלא אכלתם!" אמרתי להם והם רק התחילו לאכול.
פה כן נשארו שאריות אז שמתי את הכל בקופסאות והלכתי לשבת איתם, הם שיחקו סנוקר.
הפעם גם אני שיחקתי וניצחתי את תומר ודור.
"את לא תנצחי את המלך" ערן אמר כשהתחלנו לשחק.
"מה אתה אומר" אמרתי והדגשתי כל מילה. התחלנו לשחק ובינתיים הוא הוביל, עד שפעם אחת הוא החטיא, ואני קיבלתי את התור, איזה מזל!!! התחלתי לשחק ולאט לאט צימצמתי את הפאר בינינו.
נשאר רק הכדור השחור, הכדור המכריע. ניסיתי להכניס אותו אבל בדיוק לפני שהוא נכנס, הוא נעצר.
"יייש!!" ערן צעק והתעצבנתי. הוא הכניס את הכדור לחור ואז שיחק נגד אוראל בזמן שאני מבקשת משקה מהברמו שהיה בבר שם. (לא כל יום הוא שם, רק פעמיים בשבוע)
"בת כמה את בבקשה?" הוא שאל.
"מה זה משנה, אבל תביא משהו חלש כדי שהם לא ירצחו אותי" אמרתי והוא הכין לי את המשקה.
שתיתי אותו וסוף סוף אף אחד לא לקח לי את זה מהידיים סלש שפך סלש שבר את הכוס.
"מה שתית?" אוראל שאל ברכות יחסית, וישב לידי.
"סתם" עניתי בפשטות
"מה היא שתתה?" הוא פנה לברמן.
"משהו חלש, אל תדאג" הברמן אמר.
"רואה, אני לא משקרת!"
"בסדר בסדר, מאמין לך!" הוא אמר והרים ידיים.
"חח חיימשלי!" אמרתי וחיבקתי אותו. התחלנו להתנשק כשהינו בסלון.
"עד לפה יסטלנים תעשו את זה בחדר!"
"דור שתוק!" אמרתי לו. ועלינו לחדר, המשכנו להתמזמ משהו כמו חצי שעה, ואני לא מגזימה!
"טוב נסיכה אני צריך ללכת, ההורים שלי צריכים שנהיה היום בבית עכשיו.."
"אוקיי, ביי חתיך שלי" אמרתי ונישקתי אותו נשיקה קטנה בפה.