להיות מאוהבת זה דבר רע? פרק 29
קמתי בבוקר כשאוראל עדיין ישן… הערתי אותו והלכתי לצחצח שיניים וכשחזרתי הוא עדיין ישן!
טוב, צריך להעיר אותו חזק… צעקתי מחוץ לחדר 'אעאעאעא הצילווווו אוראל!!!! הצילוו!!!'
"מה קרה?!" הוא קם ישר וצעק, וכל מה שהוא ראה זה אותי מתגלגלת בצחוק.
ציפיתי שהוא יבוא לתקוף אותי אבל הוא לא עשה כלום וחייכתי חיוך מנצח, רגע אחרי שבאתי ללכת ערן תפס לי את הידיים מאחורה ודר תפס לי את הרגל אחת ותומר תפס את הרגל השנייה והם הורידו אותי עד הבריכה.
"מה?! לא לא אל תעשו את זה!!! לאאאא!!!" צעקתי ממש חזק וכולם יצאו וכשהם ראו שכולם הספיקו לצאת,
הם זרקו אותי למים.
"אתם. מתים.!!" צעקתי וכולם בחוץ צחקו.
יצאתי מהבריכה ואז קלטתי שאני עם חולצה לבנה… שקופה! ובגלל זה הסתכלתי עליהם במבט הכי עצבני שלי.
"מה?" דור שאל 'בתמימות'.
"טוב נו, אז אני אשכב לי כאן במיטת שיזוף, באותו זמן תזמינו גם את חברים שלכם…" אמרתי ונשכבתי על המיטת שיזוף ואז הם ראו למה אמרתי את זה…
"טוב בסדר אנחנו מ-צ-ט-ע-ר-י-ם עכשיו כנסי הביתה!" תומר אמר ולא התייחסתי, אחרי שלושים שניות הרגשתי מישהו מרים אותי ואומר לי: "מה את עושה בעיות?" אוראל אמר וצחקתי.
"תגיד מה אני כזאת קלה שכולם מרימים אותי?!"
"כן, את נוצה!" הוא אמר. "חה חה חה! אני דבה!"
"ממש לא מה השתגעת?!" אמר והוריד אותי.
"רואה אפילו הורדת אותי כי התעייפת!"
"תאמיני לי אם באלי אני יכול להרים אותך כל היום"
"חחח ברור…" אמרתי בציניות
"רוצה לראות?"
"כן!" אמרתי והוא הרים אותי והתחיל ללכת לחדר שלי.
"אבל את יודעת שכל היום זה כולל הכל.." הוא אמר וחייך חיוך משועשע.
"איכסס תוריד אותי!" אמרתי והוא רק צחק, עד שהשתחררתי ממנו.
"את אמרת שרצית לראות!"
"חחח אז עכשיו אני מתחרטת, אני מאמינה לך!" אמרתי וצחקנו.
אכלנו ארוחת צהריים ביחד, ואז עלינו לחדר שלי.
"אוראל היום אני שירז ואביה יוצאות לסרט בשמונה טוב?"
"טוב, איזה סרט?"
"לא זוכרת אבל זה רומנטי"
"אהה, אז לא משנה"
אתה יכול להודיע לאחים שלי?"
"כן, למה את רוצה שאני אודיע…?"
"סתם ככה!" אמרתי מהר והוא הסתכל עליי בבילבול כשהוא מתעסק באייפון.
נשכבתי לידו והתעסקתי גם באייפון אחרי כמה דקות הוא סגר את האייפון שלו ולקח את שלי.
"הי!" אמרתי. "טוב נו אתה לא יודע מה הסיסמא…" אמרתי.
"ואחרי חמש דקות הוא נכנס לי להודעות.
"לא לא לא!!!" אמרתי וניסיתי לקחת לו את האייפון שלי, אבל לא הצלחתי, הוא התחיל לחטט ךי בהודעות.
בסוף הוא שאל:" למה רשום פה סרט עם מרכאות?
"חחח סתםם זה דיבור שלנו.." אמרתי ועשיתי את עצמי צוחקת.
"אהה…" הוא אמר בחשדנות.
עבר לו הזמן והגיעה השעה שמונה, נפגשנו בשער כשאני לובשת את זה (ברציתי להוסיף..)
והתחלנו ללכת לכיוון המועדון.
רקדנו הרבה, ותפסנו מקום על הבר :) ושתיתי שלוש כוסות אלכוהול.
חזרנו בשעה שתיים עשרה בלילה. נכנסתי הביתה ותומר שאל אותי: "איפה היית?"
"מה אוראל לא אמר לכם?"
"לא אמר מה?"
"שהלכנו לסרט…"
"אהה…, לאיזה סרט?"
"רומנטי, השם זה: ****. טוב לך?!" אמרתי ועליתי לחדר שלי.
כשהגעתי תומר אמר: "תינשפי לזה דקה…" והוא הגיש לי צינור שחור מחובר למתקן.
נשפתי ואז הוא הסתכל במכשיר ואמר: "ועכשיו, איפה היית?!"
"לא רוצה לומר לך! עכשיו ביי, אם אתה לא מאמין לי פשוט היית אומר מהתחלה!"
והוצאתי אותו מהחדר וישר נעלתי את הדלת.
אחרי שנייה היא נפתחה;
"מה לעזע…?" לא סיימתי את המשפט והוא אמר שוב: "מעיין, איפפה היית?!" הוא אמר ממש עצבני.
"ביי תומר" אמרתי באדישות מתעסקת באייפון.
הוא הלך ואחרי חמש דקות אוראל נכנס.
"תומר עם כל בעיה שלך אתה הולך לאוראל?!" אמרתי בקול חזק, ההורים שלי גם לא היו בבית, הם היו בכלל בעיר אחרת, מטעם העבודה.
"היי יפה שלי" הוא אמר ונישק אותי.
"הי" אמרתי ביובש.
"אז, עכשיו תספרי לי איפה היית"
"אוקיי נמאס לי אני הולכת!" אמרתי ויצאתי מהחדר, יצאתי לחצר והתחבאתי להם בתוך הקולנוע.
שמעתי רעשים של ריצה ושקוראים בשם שלי. לא עניתי.
לא היה לי כוח אליהם, אז נרדמתי.
באמצע הלילה שמעתי צעקה: "היא כאן!" ואז הרגשתי את עצמי מורמת בידיים של מישהו, ניסיתי לפקוח את העיניים, אבל הייתי עייפה מדי, ראיתי במטושטש גבר שמרים אותי, אבל אין לי מושג מי זה.
הלילה עבר והתעוררתי בבוקר, וירדתי לשתות שוקו.
היה לו טעם טיפה מוזר… וגם הצבע הפך להיות יותר בכיוון של חום ממש ממש בהיר.
אבל בכל זאת שתיתי אותו.
עליתי לחדר ואז אוראל בא ושאל אותי: "איפה היית אתמול?" יחסית ברכות.
"הייתי במועדון "
"מה?!"
"כן"
"תגידי מה קורה לך?"
"אני… אני מרגיש הש…" לא הספקי לסיים את המשפט ונפלתי לתוך זרועותיו של אוראל.
**נק' מבט ערן**
התחלנו לחפש את מעיין, בסוף מצאנו אותה רדומה בקולנוע ההוא.
ראיתי באותו זמן מישהו בתוך הבית שעשה משהו, וישר אחרי זה ברח, אז לפני שהוא הספיק לברוח יריתי בו.
חיפשתי מה הוא עשה אבל לא ראיתי כלום, אז הלכתי לישון הייתי עייף מת.
התעוררתי בבוקר כשאוראל מנער אותי ואומר: "ערן ערן! היא מעולפת!"
קפצתי ממקומי וישר הלכתי לראות מה קרה.
תגובות (0)