להיות מאוהבת זה דבר רע? פרק 26 (ספיישל ארוך מאוד ;))

חשבתי על מה שהיה ואז שמעתי דפיקה בדלת וראיתי את תומר נכנס.
"מה קורה אחותי?" הוא שאל בדאגה.
"בסדר" אמרתי בקרירות.
"אוקיי, שפכי" הוא אמר ונשכב ליידי על המיטה.
"אוקיי, נכון הנשיקה במטופשת הזאת עם עידן?"
"כן.." הוא אמר בעצבנוץת
"אל תתחיל גם כן אתה!" אמרתי ויצאתי מהחדר בסערה וירדתי למטה ויצאתי להסתובב ברחוב של הבית שלי.
**נק' מבט תומר**
חזרנו מהמסיבה והלכתי לשאול אותה מה היה, היא התחילה לספר לי על הנשיקה עם עידן,
ועניתי לה בעצבנות, למה מה היא חושבת?! שאני מרשה לה ככה להתנשק עם כל אחד?! יש לה מזל שזה חבר של דור!
היא יצאה מהחדר בסערה וישר הלכתי להגיד לערן, ואני הוא ודור הלכנו לחפש אותה עם עוד כמה שומרים.
יצאנו בהתחלה לרחוב ואז התחלתי לחשוב, איפה היא עוד יכולה להיות?! היא בקושי מכירה את לאס וגאס.
היא בטח הלכה לטייל ברחוב, תומר אתה גאון! חשבתי וישר רצתי לכיוון שמאל היא תמיד פונה לכיוון שמאל.
ראיתי אותה יושבת על ספסל אחד ברחוב ומתעסקת באייפון, רצתי לעברה והתיישבתי לידה.
היא שמה לב אליי והתעלמה.
"מעיין? מה קורה איתך?" שאלתי והיא לא ענתה אז לקחתי לה את האייפון, אני שונא שלא עונים לי!
"מה אתה עושה?!" היא שאלה.
"וואלה אני שאאלתי קודם!" אמרתי
"כלום! עכשיו תחזיר לי את האייפון!" והתחילו לרדת לה דמעות.
פתחתי את האייפון וראיתי את השיחה שלה ושל אוראל.
'אוראל?'
'מה?'
'הכל בסדר? לא התייחסת אליי'
'בסדר גמור..'
-הבדל של חמש דקות- 'אוראל רוצה לצאת לסיבוב?'
'לא'
'נו דיי כבר מה יש לך?!'
'מה יש לי?! אתם התנשקתם שם צרפתית!'
'אז זה בגלל זה…'
'כן!'
'וואו איזה נודניק!'
'יודעת מה תגידי מה שבא לך!'
'סבבה! אז אני לא רוצה להסתיר ממך! אני ש-ו-נ-א-ת אותך!'
וזאת הייתה ההודעה האחרונה, מעיין המשיכה לבכות לי על הכתף.
"את לא באמת שונאת אותו… נכון?" שאלתי אותה והיא נענע בראש לשלילה.
"טוב בואי נחזור, דואגים לנו" אמרתי וקמנו משם, התקדמנו לכיוון הבית וראינו את אוראל בכניסה ומעיין נעצרה במקומה.
"נו מה איכפת לך שהוא פה?" שאלתי.
"טוב.." היא אמרה בחשש. התקדמנו לכניסה ומעיין הסתתרה מהצד שלי כשהיא טומנת את ראשה בכתף שלי.
הגענו לחדר שלה ואמרתי: "מעייני, רוצה תה?"
"כן" אמרה, וירדתי להכין לה תה ויידעתי את ערן מה המצב.
** נק' מבט אוראל**
'אני ש-ו-נ-א-ת אותך' היא רשמה לי… הרגשתי שהיא מרסקת לי את הלב, אבל אני חושב שזה לא נכון…
ירדתי אחר כך למטה לכמה חברים ואז ראיתי אותה נכנסת עם תומר כשהיא נראה לי בוכה כי היא לא הראתה את פניה.
הלכתי חזרה לחדר והייתי בפייסבוק ואז תומר התקשר אליי, איתו אני לא במריבה, רק עם מעיין.
עניתי לו ~~שיחה~~
'הלו גבר' אמרתי
'הלו אחשלי, זה בקשר למעיין, תקשיב, היא לא שונאת אותך, היא בכתה אחריי שהיא רשמה את זה!'
הוא אמר.
'מה אני אגיד לך?' אמרתי ונאנחתי.
'אני רוצה שאם היא תתקשר אלייך תענה או אם היא כותבת לך הודעה, תענה.' הוא אמר.
'היא באמת אוהבת אותך' הוא הוסיף.
'טוב…' אמרתי והייתה שתיקה.
'אזז.. מה קורה איתך ועם אביה?' אמרתי כדי להקל על האווירה.
'וואו אחשלי היא מדהימה!'
'חחח טוב גבר, אני הולך לכתוב חזרה לאחותך'
'חח טוב, ותהיה עדין איתה! היא אחותי!' הוא אמר
'טוב טוב, ביי גבר'
'ביי, ותהיה עדין!'
**ניתוק**
'מעייני, עכשיו תגידי לי את האמת, את באמת שונאת אותי?'
אחרי דקה קיבלתי הודעה.
'לא' רשמה וירדה לי אבן מהלב, אני באמת אוהב אותה , פשוט מה היא מתנשקת איתו?!
אז מה אם זה משחק, עדיין היא יכלה להתנגד!
'אני אוהב אותך…' רשמתי.
'גם אני…' היא רשמה חזרה.
**נק' מבט מעיין**
הוא רשם לי 'אני אוהב אותך…'
'גם אני' רשמתי והתחילו לרדת לי דמעות אושר, שהוא עדין אוהב אותי.
"תומר?" קראתי לו ונכנסתי לחדר שלו.
"כן?"
"זה נכון שדיברת עם אוראל?" שאלתי והוא לא ענה.
"אני לא כועסת אני רק שואלת"
"כן… אבל זה היה לטובתך!"
"אני יודעת, אמרתי לך, אני לא כועסת, אני אפילו מודה לך!"
"למה?"
"כי השלמנו!"
"וואו כל הכבוד!" הוא רמ וחיבקתי אותו.
"הכל בזכותך!" אמרתי בזמן שחיבקתי אותו.
"יודעת מה? בואי נחגוג על זה!"
"איך?" שאלתי וצחקתי תוך כדי.
"תכיני פופקורן, אני שם סרט, יש פה משהו שביקשתי מאבא…" הוא אמר ועלה על פניו חיוך ערמומי.
"חחח טוב אני כבר באה." ירדתי והכנתי פופקורן ומזגתי לנו קולה.
עמדתי לעלות למעלה אבל תומר אמר : "חכי אני בא!"
הוא ירד ומשך אותי לכיוון הגינה.
הסתכלתי מסביב ופתאום ראיתי בפינה הימנית חדר קטן, משהו כמו שני מטר על שני מטר.
נכנסנו פנימה, והיה שם כמו בית קולנוע קטן, היו שם 10 כיסאות, היה מקום לשים את המשקאות ומולנו היה מסך גדול.
"וואו! ממתי זה?" שאלתי את תומר.
"חח מאתמול" הסתכלתי על הכסאות ואז ראיתי חגורות.
"למה החגורות?"
"מקירה קולנוע 7 מימדים? זה אחד מהם, אבל עכשיו אנחנו רואים סרט רגיל אז אנחנו לא צריכים חגורה."
"וואו, אוקיי בוא נראה כבר סרט!" אמרתי והתיישבנו.
צפינו בסרט שעתיים (מגודלים 2- האמת ממליצה :)) חזרנו בשתים עשרה בלילה לחדרים, הייתי קצת בפייסבוק, ואחרי עשרים דקות הלכתי לישון.