להיות מאוהבת זה דבר רע? פרק 23

קמתי בבוקר ונזכרתי שאני אשכרה יותר משבועיים בארה"ב!
צחצחתי שיניים וירדתי למטה וראיתי את דור ואופיר מתמזמזים להם בכיף על הסלון, מצד אחד לא רציתי להפריע, אבל מצד שני הוא לא התבייש לעשות את זה!
"אהמ אהמ" השתעלתי שיעול מזויף וצחקתי.
"חכי חכי" דור אמר לי ועשה לי עם היד 'חכי חכי' לקחתי שוקו ועליתי למעלה.
הייתי במחשב וראיתי כל מיני תמונות של חברים שלי מהארץ.
שמעתי צלצול בטלפון וזה היתה הודעה מאבא שלי לכולם: 'היי כולם, היום נלך למקום מיוחד בלאס וגאס,
תתלבשו יפה'
חשבתי מה זה יכול להיות? אז החלטתי ללכת לשאול את ערן. הלכתי לחדר שלו והוא לא הסכים לומר לי וככה גם תומר. טוב נו נשאר רק אוראל.
הלכתי לבית שלו ונכנסתי לחדר שלו. "היי מאמי" אמרתי לו וחיבקתי אותו.
"מה קרה?" שאל.
"מה?" שאלתי באי הבנה.
"את תמיד אומרת משהו אחר לא מאמי, אז מה את צריכה?" הוא שאל, אלוהים אדירים איך הוא יודע?!
"טוב… אז תגיד לי לאן הולכים היום" אמרתי.
"לא" הוא אמר בפשטות ובחלטיות.
"למה???????" שאלתי מעוצבנת.
"ככה, תראי היום בערב, מה איכפת לך?" הוא שאל וחייך.
"אני רוצה לדעת מה ללבוש" שקר!
"מה שבטוח אם את לובשת קצר אל תסתובבי בלעדיי" הוא אמר וצחק.
"למה? איפה זה?" שאלתי שוב.
"ניסיון יפה!" הוא אמר והושיב אותי עליו ואמרתי לו : "אם תגיד לי אני מבטיחה שאני לא אשאל יותר על דברים כאלה" אמרתי.
"לא!" הוא אמר ונשק לי בלחי.
"אוף" אמרתי בקול חמוד.
"עכשיו אני יכול נשיקה?" הוא שאל, חייכתי חיוך ערמומי ואמרתי : "אם תגיד לי לאן אנחנו הולכים"
"יודעת מה מי שואל אותך!" הוא אמר והדביק לי צרפתיה.
"חחח מעצבן!" אמרתי לו אחר כך.
"עכשיו אתה יכול להגיד לי לאן נוסעים?" שאלתי.
"טוב זהו זה ימעצבנת!" הוא אמר ודחף אותי למיטה והתחיל לדגדג אותי!
"אעאע דייי חחחחח דייי דיי אוקיי חחח אני לא אשאל יותר!" צעקתי., וכנראה מהצעקות שלי עומר נכנס וצחק.
"יאללה עומר צא!" אוראל אמר לו.
"חחח לא רוצה!" הוא אמר וצחקתי.
"מה ת צוחקת הם אמרו ביחד וכולנו צחקנו.
"טוב ביי עומר" אוראל אמר.
"יש לך כזה מזל שהחברה שלך פה, אחרת הייתי מפרק אותך עכשיו!" הוא אמר ועמד לצאת.
"אתה יודע אפשר לבדוק את זה!" הוא אמר בהתגרות ועומר הסתובב ואמר: "באמת?" הוא שאל.
"כן" הוא אמר, טוב עכשיו אני מבינה הוא מנסה לצאת גבר לידי, ככה זה הגברים. (לא ככה בנות?).
"אוקיי אוקיי בואו נרגיע רוחות!" אמרתי.
"לא, לא אם הוא מתעקש" עומר אמר.
"עומר תזהר ממני, לי אתה לא יכול להחזיר!" אמרתי
"אל תהיה בטוחה בזה הוא אמר וצחק, והסתכלתי עליו במבט של 'אם תוציא עוד מילה מהפה אתה מת!'
"אוקיי אוקיי סליחה! הנה הלכתי! טוב לך בלונדה?!" הוא אמר ועשה את עצמו מתחנן.
"אוקיי עכשיו שניכם תקשיבו לי ותקשיבו טוב! אם עוד פעם אחת אני שומעת בלונדה או משהו שקשור לשיער שלי אתם מתים!" צעקתי ושמעתי דלת שנפתחה ואת תומר נקרע מצחוק למטה.
"דייי!!! תומר תיזהר ממני!" צעקת עליו והוא עוד יותר נקרע, וגם אוראל ועומר.
ירדתי אליו והתחלתי להרביץ לו עד שהוא 'ברח' ממני, ועומר יצא אחריו.
"בלונדינית שלי בואי!" שמעתי את אוראל קורא לי. עליתי בעצבים לחדר שלו ונתתי לו מכה בעורף.
"אחח! מה זה היה?" הוא שאל.
"על זה שקראת לי בלונדינית!" אמרתי לו וחייכתי חיוך ניצחון.
"וואלה?" הוא שאל מתגרה.
"כן" עניתי.
"אז בגלל שהרבצת לי אני רוצה פיצויי!" הוא אמר כמו תינוק ואני שאלתי: "איזה מן פיצויי?"
"יופי, טוב ששאלת, אני רוצה לראות פה משחק כדורסל ושאת וכולם תבואו איתי!" הוא אמר.
"טוב נו… אני יותר לא מרביצה לך!" אמרתי וצחקנו.
עבר לו הערב והלכתי לישון עם אוראל בבית שלי.