להיות מאוהבת זה דבר רע? פרק 19 (פרק אקשן XD)

התעוררתי בבוקר וקיוויתי שחלמתי את כל מה שקרה אתמול… אבל לא, הכל אותו הדבר, אני בבית של בני דודים שלי בניו יורק, האחים שלי, חבר שלי, חברות שלי והמשפחות שלהם כלואים אצל משפחה של מאפיונרים.
מחר אנחנו יוצאים לשחרר אותם, בינתיים הגיעו עשרים שומרים של המשפחות, מהארץ וחו"ל.
ירדתי מטה לשתות שוקו, ועומרי בא אליי ואמר: "אל תדאגי, אנחנו נלך ונשחרר אותם והכל יסתדר, ויכול להיות שנצא עוד היום, כי כולם הגיעו."
"אוקיי" אמרתי עם דמעות בעניים.
"אל תבכי" אמר וחיבק אותי, התחלתי לבכות כשאני מחבקת אותו חזרה חזק.
"אני ידעתי שמשהו יקרה!" אמרתי תוך כדי בכי ועמרי הסתכל עליי לא מבין.
"מה זאת אומרת ידעת?!"
"חלמתי על משהו כזה בלילה, חלמתי שאחים שלי ואוראל הולכים ל… " הוא ישר הנהן, כדי שאני לא אגיד את זה.
אז חלמתתי שהם הלכו, ואני הייתי בינתיים בבית, ואיך שהם חזרו, שאלתי אותם 'איפה אוראל?'
והם לא אמרו כלום ופשוט הסתכלו על הרצפה, ואז הגיע החלק שצעקתי 'לאאא!' והתעוררתי, ותומר בא אליי."
"וואו." עומרי אמר
"אני ידעתי את זה!" והתחלתי לבכות שוב.
"אוקיי, אנחנו נצא להציל אותם ובינתיים תשארי בבית" הוא אמר.
"לא הבנת כלום מהחלום?!" שאלתי עם עצבים.
"מה את רוצה אני לא מוכן לסכן אותך!"
"לא איכפת לי, אני באה! הכל בשבילם! החברות הכי הכי טובות שלי, האחים שלי, ההורים שלי ואוראל! החצי השני שלי!" צרחתי.
"את לא באה!" הא קבע.
"יודע מה, גם אם אני אצטרך לקפוץ מהגג אני באה, ואני לא שואלת אותך!"
"את נשארת בבית, נקודה!"
"תעשה מה שבא לך אני באה, אותי לא מורידים בכזו קלות!" אמרתי והלכתי משם לחדר שישנתי בו.
עברו להן שעתיים, הייתי בינתיים בטלפון ובמחשב, והתחלתי לשמוע רעשים מלמטה. 'ביי אמא, אני יוצא' זה היה הקול של עומרי, 'להתראות חמוד שלי, תשמור על עצמך!' ושמעתי דלת נסגרת.
אין בעיה, כמו שאמרתי, אותי לא מורידים בכזו קלות!, לבשתי טייץ ארוך שחור וגופייה שחורה צמודה, הכנסתי את האקדחים במכנס שלי ויצאתי דרך החלון.
קראתי למונית ואמרתי לה לעקוב אחרי המכונית של עומרי ועוד כמה שהיו אחריהם, כנראה השומרים.
הגענו לאיזור חשוך בעיר, ושם היה בית כלא פרטי. טוב נו, מאפיונרים תמיד עשירים.
עומרי והמכוניות האחרות חנו מאחור והתחילו לפעול, שילמתי לנהג ועקבתי אחריהם דרך התעלת איוורור.
ראיתי שהם מתחלים להבריח את המשפחה שלי ואת כולם.
אבל אז שמעתי מאחת הפניות בתעלה 'תבדוק אם הם שם' הייתי חייבת לעשות משהו!
לספר לעומרי, לא, יותר מדי זמן, אני חייבת למשוך את הזמן! הם לא מכירים אותי בתור הבת שלו אז הגיע הזמן.
הלכתי לכניסה ודפקתי חזק וממש הרבה בדלת עד שזה חירפן, ובסוף מישהו פתח לי.
"מה את רוצה?" הוא שאל, איזו גסות רוח…
"אני כאן כדי לעשות כתבה על הבית כלא הכי מאובטח בעולם!"
"אהה, אז למה לא אמרת, בואי מכאן!" הוא אמר בנעימות וחייך, הוצאתי את האייפון שלי והתחלתי לצלם את המקום 'לכתבה' שלי. "ומה יש שם?" שאלתי כשראיתי דלת ממש מאובטחת.
"את זה את לא יכולה לראות." הוא אמר בהחלטיות.
"למה?" שאלתי בקול חמוד.
"כי פה יש פושעים" אמר.
"בבקשה, רק תמונה או שתיים!" המשכתי עם הקול החמוד.
"טוב" אמר וכשהוא פתח את הדלת סגרתי אותה מהר כשהינו בפנים.
"מה את עושה?!" הוא צעק
"זאת דלת אטומה לרעשים לא?" שאלתי.
"כן.." הוא שאל מבולבל ואיך שהוא אמר כן יריתי בו שלושה כדורים בלב ובראש.
ראיתי את התעלת איוורור עדיין פתוחה אז ישר קפצתי אליה וסגרתי אותה חזרה, ראיתי את כולם מתחלקים למכוניות ורצתי אליהם.
"מה את עושה פה?!" שאל עומרי בעצבים.
"בלעדיי כולכם כבר הייתם מתים!"
"למה?" הוא שאל מבולבל.
"בוא ניסע, בדרך אני כבר אסביר לך" נכנסנו למכונית ונסענו חזרה לבתים ובינתיים סיפרתי לעומרי את הכל.
"אז, את בסדר עם זה שהרגת את השומר ההוא?" הוא שאל מבולבל.
"כן… הוא ניסה לפגוע בכם, ואם היה יודע שאני הבת של אבא שלי אז הוא היה הורג גם אותי".
אמרתי בפשטות.
"ואיך אמא שלי לא ידעה שאת יוצאת?"
"אהה, יצאתי דרך החלון"
"וואו. נהית אקרובטית אה?" עומרי אמר וצחקנו.
הגעתי הביתה לכולם והתחבקנו.
"אביוש, שירזוש!!!" צעקתי ורצתי אליהן.
"יפה שליייי!" צרחה אביה.
"מהממת!" צרחה שירז והתחבקנו. הלכתי אחר כך גם לאחים שלי וחיבקתי אותם.
עבר הזמן ולא ראיתי את אוראל.
"איפה אוראל?" שאלתי את תומר בלחש כשישבנו כולנו ביחד.
"הוא בבית שלהם"
"טוב אני הולכת אליו, ביי" אמרתי ונתתי לו נשיקה בלחי, כ"כ התגעגעתי אליהם! למרות שזה היה רק יום!
אני לא מסוגלת לחיות בלעדיהם! הלכתי לבית של אוראל וראיתי אותו יושב בסלון וצופה בטלויזיה.
"חיימשלי!!!!!!" צעקתי ורצתי אליו וחיבקתי אותו והוא אותי.
"אהבה שלי, תודה על הכל היום!" הוא אמר והרים אותי אליו לסלון, ונישכבנו שם והתחלנו להתנשק באגרסיביות, ואז הוא הפך אותנו כשאני מתחתיו והוא מעליי, שמתי את ידיי על העורף שלו והמשכנו להתנשק. בסוף מישהו נכנס הביתה, אבל לא היה לנו איכפת.
"אוראל, עוף מאחותי!" זה היה ערן. הפסקנו להתנשק ואמרתי לערן: "ערן תזהר ממני למה כשאתה תהיה ככה עם חברה שלך אל תתפלא שאני יצוץ מאיפשהו!" אמרתי והוא צחק.
"רוצה לישון פה היום?" אוראל שאל אותי.
"אם לא איכפת לך…"
"למה שיהיה לי איכפת שהאישה הכי יפה ישנה איתי במיטה?" הוא שאל והסמקתי. עלינו למעלה, ופתאום הרגשתי גל של עייפות נוחת עליי. נשכבנו במיטה כשאוראל מחבק אותי ובסוף נרדמנו ביחד.