להיות מאוהבת זה דבר רע? פרק 17

קמתי בבוקר ונזכרתי באתמול, קמתי חיוורת, לא הפסקתי לחשוב על זה בלילה.
שטפתי פנים וצחצחתי שיניים, התלבשתי וסידרתי את השיער, לא היה לי כוח לאיפור.
ירדתי במדרגות למטה כדי לשתות שוקו וראיתי את תומר, התעלמתי ממנו, אפילו בוקר טוב לא אמרתי לו.
אחרי כמה דקות של שתיקה כי הוא הכין קפה ואני שוקו, הוא אמר: "טוב תראי, אני מצטער, אני לא יכול לא לדבר איתך…" הוא אמר עצוב.
"גם אני לא יכולה ככה, אבל הסתרתם את זה ממני 16 שנה! ועוד מעט 17…"
"זה רמז למשהו נכון?" הוא צחק ועשיתי שיעול מזוייף "אהמ.. טבעת יהלומים אהמ…"
צחקנו והוא אמר: "אז השלמנו?" הוא שאל.
"כן חיימשלי!" ונתתי לו חיבוק, גמרתי את השוקו ועליתי למעלה, קבעתי עם שירז ואביה בקניון הקרוב.
לבשתי את זה (ברציתי להוסיף…), התאפרתי ויצאתי, בדרך החוצה ראיתי את אוראל שוכב לו על הערסל הקרוב בית שלו, הסתכלתי עליו איזה דקה ולא זזתי מהמקום.
"נו, למה את מחכה? לכי אליו!" אביה אמרה, הסתכלתי עליהן ואמרתי: "שנייה אני באה, תחזרו בינתיים הביתה אני אשלח לכן אסמס כשאני אגמור, מקסימום חצי שעה" אמרתי וצחקנו. הן הלכו הביתה, ואני התקדמתי לאוראל. הנחתי את התיק שלי בצד, ובאתי אליו. "מה את עושה פה?" הוא שאל מופתע והוא קם למצב ישיבה.
"באתי כדי שנשלים, אני לא יכולה לראות אותך ככה, ואני לא יכולה לחיות בלעדייך…" אמרתי, והתחבקנו.
"אז אני יכול לעשות משהו?" הוא שאל.
"כן, מה?" שאלתי והוא נישק אותי וזרמתי איתו. אחרי עשר דקות אמרתי: "אני ממש מצטערת אבל קבעתי עם אביה ושירז בקניון"
"אל תעזבי אותי!" הוא עשה את עצמו בוכה ועשה פאפי פייס, צחקנו, נישקתי אותו בלחי והלכתי.
הסתובבנו בקניון 3 שעות, ואז עצרנו לאכול, לכל אחת היו איזה שמונה שקיות אם לא יותר!
אכלנו, וחזרנו הביתה. בדרך לחדר שלי ראיתי את אוראל.
"צריכה עזרה עם השקיות?" הוא שאל, כשראה שהסתבכתי, הנהנתי והוא עזר לי להעלות את זה לחדר שלי.
"אז.. מה קנית?" הוא שאל, הראתי לו את הכל חוץ מהחזיה שקניתי.
"מה זה?" הוא שאל והצביע על השקית. "אה… זה כלום" ניסיתי להוריד אותו מזה.
"נו, מה איכפת לך?" הוא שאל מחוייך.
"כלום!" לקחתי את השקית ושמתי בארון, הוא חטף לי אותה ופתח והתחיל לצחוק.
"יופי, ראית, עכשיו תחזיר!" ולקחת את החזייה והסמקתי.
"מה, את מתביישת ממני?" הוא שאל משועשע.
"וואלה כן!" אמרתי, והוא צחק, היינו בקומה השנייה, איפה שהטלויזיה והבר.
"אוראל, אתה יכול ללמד אותי לשחק סנוקר?" שאלתי בקול מתוק.
"כן… למה את רוצה ללמוד לשחק?" הוא תהה.
"סתם" אמרתי בפשטות.
"טוב" וקמנו לשולחן, הוא ניסה ללמד אותי, אבל לא כ"כ הלך לו… מה לעשות, אני גרועה!
פתאום דור ירד, ושאל :"מה אתם עושים?"
"אני לא יודע מה איתה, אבל אני מנסה ללמד אותה" נתתי לו מכה בכתף.
"זו לא אני, אתה לא יודע להסביר!" דור צחק ואמר: "טוב אחי, תנוח אני אלמד אותה".
"תודה לאל!" הוא צעק וצחקנו. גם דור ניסה ללמד אותי אבל ללא הצלחה…
"אוקיי, זהו זה, את בלתי ניתנת ללמידה!" הוא אמר מייאוש.
"לא נכון!" אמרתי עם חיוך.
"הנה עובדה! לא הצלחת לא איתי ולא עם דור" אוראל אמר כשהוא צופה בטלויזיה לידנו.
"אז מה אם אני לא טובה?!" שאלתי
"כלום.." הוא אמר וצחק.
"מה מצחיק?"
"מי שלא מצליח לשחק, אין לו קורדינציה" אמר והוא ודור צחקו, ועשיתי פרצוף נעלב.
"סתם סתם חולה עלייך!" אוראל אמר וחיבק אותי. עליתי לחדר שלי, וחשבתי קצת על ערן,
קשה לי לא לדבר איתו… כי בסך הכל הם רק רצו לעשות לי טוב… החלטתי ללכת לדר שלו.
"ערן?" אמרתי כשדפקתי על הדלת.
"כן?" הוא ענה. פתחתי את הדלת וראיתי אותו יושב עם המחשב שלו.
"אממ… אפשר לדבר איתך עכשיו?"
"ברור" הוא סגר את המחשב והתיישבתי על המיטה.
"תראה, אני רוצה להשלים איתך, אבל פגעת בי ממש… גרמת לי ולאוראל לריב, ועוד הרבה דברים שאני לא אפרט כרגע, מצד שני, גם אני לא הייתי בסדר כשברחתי לך. אז סליחה." אמרתי.
"את צודקת, אניצריך לבקש סליחה… אז סליחה נשמה שלי!" והוא חיבק אותי חזק.
"אני יכול להתוודות על עוד משהו?"
"טוב נו אם אני כבר פה.." וצחקנו.
"אוקיי אז.. יש לי חברה" הוא אמר וציפה לתגובה כעוסה מצידי.
"מה, את לא כועסת?" הוא שאל מופתע.
"לא" אמרתי בפשטות.
"למה?" הוא היה מופתע חוחוחו XD
"כי כולנו ידענו ששני תהיה חברה שלך! זה לא מפתיע…"
"אהה.." הוא אמר.
"טוב אחי הלכתי להתקלח, ביוש"
"ביוש!" הוא אמר כמוני וצחקתי.הלכתי לחדר ונכנסתי להתקלח, הייתי בפייסבוק קצת,
והתכתבתי עם החברות שלי מהארץ. צפיתי בטלויזיה ותוך כדי נרדמתי.