להיות חולה פעם ראשונה

להיות חולה פעם ראשונה:
אני פותח את הדלת ואני רואה את טום." טום מה אתה עושה פה?" טום מסתכל עלי במבט מודאג, "למה אתה עושה פרצופים כאלו, אני בסדר" אומרת לו. מחזיקה את עצמי מי לא ליפול, אל תראי לו את חולשתי אסור לי להראות סימן של חולשה. "אני בסדר אתה יכול ללכת" אך הוא לא זז, למה הוא לא עוזב את הבית אני תשושה אני הולכת ליפול." טום אני בסדר, לך כבר" מרימה את קולי, רוחי נשברת בגללך תלך כבר. צועדת צד קדימה אך מאבדת שליטה בגופי ונופלת וכך גם עיניי נעצמות. אני פותחת את עיניי כאשר אני בחדרי," זה היה חולם" אומרת לעצמי, "זה לא היה חולם" משיב טום. "טום אני בסדר" אומרת לו. כול גופי כואב, למה גופי כואב כל כך ולמה איני מסוגלת להזיז אותו, אילו יכולתי הייתי מעיפה את טום מחוץ לביתי." בכל אופן מה אתה עושה פה?" שואלת אותו "באתי להביא לך שיעורי בית "הוא משיב.
מנסה להכריח את גופי לעמוד אך ללא הצלחה, "את צריכה לנוח טום" מגיב בעצבנות, "תודה על השיעורים אתה יכול ללכת עכשיו" משיבה לו. "את התעלפת בכניסה לבית שלך ,אני דואג לך "הוא עונה, "אני אהיה בסדר" מגיבה. מה אני צריכה לעשות אף לא הייתי חולה אז איני יודעת אך לטפל במצב כזה. "טוב אז אני עוזב עכשיו " טום אומר תוך כדי שהוא קם, תופסת לו בסוף החולצה "חכה" אומרת לו "אני אף לא הייתי חולה אתה יכול לעזור לי" אחרי כמה רגעים "בב..בבק..בבקשה", הוא מסתכל עלי בפרוץ מסופק. "אוקיי אני עזור לך" הוא משיב, למה הוא עוזר לי אחרי כל הפעמים אשר פגעתי בו. הוא שם את ידיו על מצחי, והיא חמימה ונעימה. "יש לך חום" הוא אומר בלחש, "איפה ארון התרופות בבית הזה" הוא שואל "במבטח בארון הגדול" משיבה לו. רואה אותו יוצא מהחדר אבל אין בכוחי להישאר ערה, ועט עט עייני נעצמות ואני נכנסת לחולם טוב. "רוני..רוני.." שומעת קול חמים פותחת את עייני ורואה את טום, "אה זה אתה" מסתכלת בפרצוף מבואס ומתהפכת לצד השני.
"למה אתה עוזר לי שואלת" , אני התייחסתי אליו כל כך רע והוא בכל זאת עוזר לי, "אני עוזר לך כי את חולה ,בקושי יכולה ללכת ואני אעזור לכל בן אדם חולה" הוא משיב.
אחרי רגעים ארוכים אני באמת לא מבינה אותך, "אבל תודה" אומרת לבסוף ."קחי את זה הוא אומר זה יעבר לך את כאבי הראש ואת החום," הוא אומר.
"אוקיי" עונה לו, לוקחת את הכדור ולאחר זמן קצר עייני נעצמות שוב.
"רוני" קול קורא בשמי פותחת את עייני ורואה את טום "כן?" משיבה לטום "בואי נבדוק לך את החום" כאשר בידו מד חום "אוקיי" מגיבה לו. הוא בודק לאחר מכאן את החום שלי, ירד לך החום איזה מזל. אני מרגישה טוב אני ואני מצליחה לזוז יותר. מתרוממת לעמידה "רוני את בטוחה שאת יכולה לעמוד?" טום שאול בחשש "אני יכולה אני לא עד כדי כך חלשה" משיבה, "אומרת הילדה שבקושי יכלה לזוז עד לפני כמה שעות," רגלי נתקלת לשטיח ואני נופלת על טום.
נפלתי על משהו? מסתכלת ורואה שזה טום. איך בכלל נפלתי מסתכלת על השטיח, כך נפלתי אה? כל כך פתטי. "רוני" אומר טום מסיטה את מבטי לעבר טום "קרה משהו?" שואלת. "את יכולה לקום ממני" הוא אומר אך לא מסוגל להסתכל לתוך עייני ובנוסף לכך עורו נהיה אדום קצת. שמה יד על מצחו "אתה מרגיש טוב, העור שלך נהיה אדום?" שואלת אותו "את יכולה לקום ממני רוני, את כבדה" הוא משיב.
קמה "אני לא כבדה זה פשוט לא משנה" אומרת "בכל מקרה רציתי להגיד לך תודה על העזרה שלך" אומרת .נראה שהוא עוד לא לגמרי איתי, אולי עשיתי משהו שהתפרש אצלו לא נכון, מתקרבת לטום לבדוק עם הוא בסדר "טום אתה בסדר?" הוא נראה מופתע, והוא ניזוק לאחור "טום?" שואלת.
"אני חייב ללכת "הוא אומר. לפני רגעים הוא רצה להישאר פה ועכשיו הוא מתעקש ללכת, אני לא מבינה אותו. "אוקיי" אומרת לו "תודה בכל מקרה" . אני מלווה את טום עד דלת לכניסה לבית . "נתראה מחר" הוא אומר אך עדיין לא מסתכל לתוך עייני, שמה את יידי על פניו ומכוונת את פניו לפני "למה אתה לא יכולה להסתכל אלי."