להזכר? פרק 9 :)

וואי רק עכשו שמתי לב לזה שבפרק הקודם התבלבלתי בין הסיפור הזה לשני, זאת לא אלכס, זאת רוז
חחחח אופס?

והוא מתקרב אלי, מצמצם את הרווח ביניינו בחזרה, ואוסף אותי בחיבוקו
אין לי ספק-
אני אוהבת אותו

"רוזזז, את ראית איפה ה…" הוא מתחיל להגיד ונכנס לחדר
"עוף מפה אתה מפריעע" שנינו צעקנו וצחקנו, הוא גירד בראשו מלמל סליחה ויצא, חחחח איזה אח יש לי

נקודת מבט של רוי:
"רוזזז, את ראית איפה ה…" התחלתי להגיד נכנס לחדר, הם היו שם, רוז וקייל,
גירדתי את ראשי באי נוחות, מלמלתי סליחה ויצאתי, אני יודע שאמרתי להם שאני בסדר עם זה, אבל את האמת? אני ממש לא בסדר, כאילו, רוז וקייל? רוז, אחותי היחידה, הסיבה לחיי, האושר שלי, אני דואג לה כאילו אני אמא שלה, אני לא יכול לראות אותה נפגעת,
וקייל, החבר הכי טוב שלי, מי שהייתי יוצא איתו למועדון, 'לצוד בחורות' להשתמש בהם ולזרוק, היינו כמו אחים למשחק, משחק עם הכוסיות, שמוכנות לעשות הכל, ושאני אומר הכל אז זה הכל, כדי להיות איתנו,
במיטה,
אני סומך עליו, באמת, אבל איך אני אמור להאמין ולדעת שהוא השתנה, שהיא לא רק משחק בשבילו, איך אני יכול לדעת שהוא לא יפגע בה?
זהו, שאני לא יכול לדעת, וזה מחרפן,
אני משגיח עליהם מרחוק, עליה מרחוק, שומר שהם לא עושים שטויות, או שהוא לא עושה משהו שהיא תצטער עליו,
אני לא יכול לראות אותה נשברת,
בפעם שעברה, היא עוד שנייה והתאבדה,
מזל שהוא בא,
מזל שקייל הציל אותה,
אני לא יכול לדמיין את החיים שלי בלעדייה,
היא כבר הייתה עם הכדורים ביד,
היא ראתה את הסוף,
אני לא יודע מה גרם לה לשנות את דעתה, אני יודע שהיו צעקות בחדר,
ואז שתיקה,
אני הייתי למטה, משקשק מפחד,
מתפלל לבורא עולם שקייל יגרום לה לשנות את דעתה,
הצחקוקים שלהם מהחדר הרגיעו אותי ועצבנו אותי באותו הזמן,
מצד אחד- כמו שאמרתי מקודם, הוא חבר שלי,
אבל מצד שני- כיף לי לראות את אחותי ואת החבר שלי כל כך מאושרים,
הם כאלה נושים שזה מבחילל
הטלפון שבכיסי רטט, קבלתי הודעה
'הי חתיך, בא לך לבוא אלי עכשו, יש לי בית ריק' שובבה הלירי הזאת, רגע, זאת לא לירי, אולי דניאלה? חחח לא יודע
'מצטער, אני לא יכול היום' מבטיח שאין לי כוח לכלום, ויש לי מחר מבחן באנגלית, וואלה, אני לא טוב בזה כל כך
'ומחר?' וואי ינואשת!!
'חלאס, עזבי אותי בשקט, אומרים לך לא'
'וואי, לא צריך, אני ידבר כבר עם קורן' וואי זונה אבל ממש! היא לא היתה ככה מתי שפגשתי אותה, היא לא הייתה נואשת כזאת,
הם יצאו מהחדר, הוא מחבק אותה ממאחורה, והיא מחזיקה בידיו,
"אחי, בא לך סרט?" הוא שואל
"לא עזוב, אני רוצה לתת לשניכם, שני דביקים, קצת זמן איכות" אמרתי והלכתי לחדר שלי