להזכר? פרק 7 :)

"את אומרת את הכל בעבר" היא אומרת, בחיוך קטן,
רק עכשו הבנתי את זה,
אני אולי לא זוכרת כלום, והכל נשכח
אבל הרגשות? הם לא נשכחו לעולם,

אני מהנהנת אליה, רק עכשו שמתי לב, 'לא יכולתי' 'שכחתי אותו' 'הייתי חייבת'
הכל אמרתי בעבר, בלי לשים לב לזה בכלל,
"חחחחח אהבלה!" היא אומרת ומחייכת
"אבל מה אני יעשה עכשו?" אני שואלת, מיואשת כבר מעצמי
"תחזרי אליו!!" היא אומרת,מצחיק ש'רק הכרנו' וכבר אני מדברת איתה על דברים כאלה
"טוב, נראה, יאלה בואיי" אמרתי לה ומשכתי אותה לכיוון הכיתה, השיעור התחיל,
מבטיחה שזה משעמםם! אני לא מבינה כלום, בחודשיים שלא הייתי הם למדו פוללל, וזה עוד מתמטיקהה!!
מה אני עושה לעזאזל?! ויש לי בגרות עוד שבועיים! זה לא הגיוני כל הדבר הזהה!!

"רוייי, אני לא יודעת כלוםם" אני אומרת, זורקת את הספר רחוק רחוק ממני
"במה?" הוא שואל, מפנה את מבטו מהחברים שלו אלי
"במתמטיקה, אולי תעזור לי?" אני שואלת, גיחוחים נשמעים מהחברים שלו,
"חחחחח הצחקת אותי, מה לי ולמתמטיקה?" הוא אומר צוחק
"אוףףף, אבל אני ייכשל בבגרות!" אני אומרת
"קייל יכול לעזור לך, נכון קייל?" הוא אומר, קייל מהנהן, אבל לא נראה מתלהב,
"וואי תודה תודה תודה" אני אומרת וקופצת עליו בחיבוק, הוא מחייך
"חמודים, הפגנות אהבה אחר כך" רוי אומר ואנחנו מתרחקים במבוכה, עדיין לא סיפרתי לו על זה שנפרדנו, אני לא חושבת שהוא ישמח לשמוע את זה, בכל זאת, זה חבר שלו ואחותו,
"מתי בא לך?" שאל
"מחר בחמש?" שאלתי
"מעולה" אמר

אם יהיו פה עוד היום שש תגובות אני יעלה עוד פרקק :)
אהה ו… חסרות שתי תגובות לסיפור השני