להזכר? פרק 5 :)

"מאמי, קומי, את צריכה ללכת לבצפר" אמא העירה אותי
"אבל אני לא רוצה" אני אומרת לה ומתהפכת לצד השני, כבר שבועיים עברו מאז שהשתחררתי מהבית חולים, מאז הפלאשבק שהיה לי, לא היה לי עוד אחד, קייל מנסה להיות פה בשבילי,
לתמוך בי,
אבל אני רואה שקשה לו, אמרתי לו שאני מצטערת אבל אני צריכה קצת זמן לעצמי, להתאפס והכל,
הוא הבין אותי, לפחות זה מה שהוא אמר,
"אני יודעת שקשה לך, אבל את צריכה לקום" היא אמרה בסובלנות, לזכותה, היא ממש משתדלת,
קמתי מהמיטה, ניגשת לארון, לבשתי סקיני כחול וחולצת בצפר לבנה, ונעלי בובה לבנות, סידרתי את שיערי ועשיתי בייביליס בקצוות, (השיער שלי חלק, ובקצוות גלי כזה) שמתי איליינר ועוד קצת איפור, בקטנה כזה, בכל זאת, לא צריך להגזים, זה רק בצפר,
"אחות שלי?" רוי נכנס לי לחדר בשאלה
"מה אח שלי החתיך?" אני שואלת אותו, הוא לבוש בברמודה בהירה וחולצה שחורה,
והעגיל שלו מנצנץ כרגיל,
"רוצה לבוא איתי לבצפר?" שאל אותי
"כן" אני אומרת לו ואנחנו יורדים למטבח, בגלל שאנחנו עוד שנייה מאחרים אז אני לוקחת כוס פלסטיק עם קפה לדרך ואנחנו יוצאים, בדרך אנחנו עוצרים ליד בית עצום, ומתוכו יוצאים קייל ועוד מישהו,
שנראה טוב, וממש אבל ממש דומה לקייל,
"מי זה?" אני שואלת את רוי
"זה קייל וברונו, אח שלו התאום" הוא אומר והם נכנסים למכונית, מחייכים,
בשנייה שקייל מבחין בי, פניו מתקשחות, מה יש לו? למה הוא ככה אלי?
יודע מה? אם אתה משחק ככה, אז גם לי מותר, אני מביטה בו, מנסה לא להראות שום רגש,

נקודת מבט של קייל:
מכונית צפצפה מבחוץ, זה בטח רוי, אח שלי בלב הוא,
"ברונוווו" אני צועק לו, שעות לוקח לו להתארגן, כמו בת,
הוא יורד במדרגות ואנחנו יוצאים, נכנסים למכונית,
חיוכי נמחה בשנייה שאני רואה אותה, היא מביטה בי ביובש שלא תבינו אותי לא נכון,
אני אוהב אותה,
אבל אני רוצה שהיא תהיה שלי, והיא לא רוצה אותי, לפחות לא כרגע, וכשאני איתה כרגע,
אני רק רוצה להתאבד,
אני רוצה שהיא תאהב אותי, כמו שאני אוהב אותה, אבל מה שהיא רוצה כרגע, זה רק הפסקה,
"מה יש לכם?" רוי שואל אותי ואותה
"כלום" אני אומר
"כלום" היא אומרת ביחד איתי, אנחנו מסתכלים אחד אל השני כמאית השנייה, ואז, כמו באות מוסכם, שניינו מביטים לכיוונים מנוגדים, מנסים להעלים את כל מה שיש ביניינו, את כל המתח,
מה יהיה איתנו? מה יהיה איתה?