להזכר? פרק 23 :)

"אני יודע שאת תכעסי עלי, תשנאי אותי, שלא תרצי לראות אותי יותר, היינו הרבה מאוד זמן בריב בגלל זה, ואני לא יודע למה, אבל את סלחת לי וחזרת אלי" הוא אומר, נושם נשימה עמוקה וממשיך "אני לא מאמין שאנחנו שוב בסיטואציה הזאת, אני לא עומד בזה, אני יודע שאת תסתגרי בחדר שלך, ולא תסכימי לראות אף אחד. אני מכיר אותך, אני יודע, וגם חוויתי את זה שאת לא סולחת בקלות, שזה יפגע בך" הוא אומר, דמעה זולגת מעינייו והוא ממהר למחות אותה

"אני… אני פגעתי בך" הוא אומר, ואני מתחילה להלחץ, מה הוא עשה? למה הוא מגיב ככה? למה כעסתי עליו כל כך? ולמה הדמעות זולגות לו? "זה היה יום שישי אחד, בערב, יצאנו כל החברה, אני את לור, ועוד כמה" הוא אומר, נושם נשימה עמוקה, וממשיך "שתינו קצת, אבל עדיין היינו בשפיות, אחרי כמה זמן את נעלמת לי, ואני המשכתי לשתות, תביני, את היית זאת ששומרת עלי לא לשתות יותר מדי, כשחזרת כבר הייתי שיכור כולי, ו…ואננייי… אני לקחתי אותך איתי לשירותים בכוח, את בכית, אני.. אני אנסתי אותך" הוא אומר, משפיל את ראשו, "זה היה הפעם הראשונה שלך" הוא מוסיף בלחש, בפרצוף לא ברור, לא מפוקס,
אוטומטית התרחקתי, מביטה בו מעט בגועל,
הוא אנס אותי
הפעם הראשונה שלי הייתה עם החבר שאנס אותי
"אתה מגעיל אותי" אני אומרת, הוא לא אמר לי את זה! אפילו אח שלי והאקס שלי ידעו, אבל אני לא ידעתי,
ולמה? כי הוא פחד לאבד אותי?!
הוא מתקרב אלי, בא לחבק אותי, אבל אני נרטעת, אני מפחדת ממנו
"אני הייתי שיכור, זה לא הייתי אני שחשבתי, זה היה האלכוהול, אני בחיים לא יחשוב על לפגוע בך! את חשובה לי מדי!" הוא אומר, ואני מנידה את ראשי בכח, אולי העובדות יתנקו לי מהראש, כאילו אף פעם זה לא קרה
"אם באמת הייתי חשובה לך לא היית עושה לי את זה" אני אומרת, ועיניי דומעות ללא הפסקה
"את הדבר שהכי חשוב לי בעולם, אני שונא את עצמי על זה" הוא אומר,
"גם אני שונאת אותך" אני אומרת והולכת, כמה שיותר רחוק ממנו, כמה שיותר רחוק מהזכרונות איתו,
אני שומעת מאחורי בעיטה בקיר, וצעקה כואבת,
אבל לי זה כבר לא אכפת,
אני רוצה להתנתק מהכל, אבל הלב נשבר ולא נותן לי מנוחה
אני רצה, לא יודעת אפילו לאן,
פשוט רצה, רצה ובוכה,
הוא שבר אותי, הוא פגע בי, הוא הכריח אותי לעשות משהו שלא רציתי לעשות