להזכר? פרק 22 :)

"איזה ג'לטלמן, אתה מנסה להגן על החברה המתוקה?" הוא אומר בקול מתגרה,
ג'ונתן נותן לו בוקס לבטן, הוא פגע בנקודה רגישה?
השני מחזיר לו בעיטה שהייתה אמורה להגיע למפסעה אבל בשנייה האחרונה הוא הסתובב במהירות, ככה שזה פגע לו בשוק
"תרגעוווו!! בבקשהה!! מישהו יפגע בסוףף" אני צועקת בלחץ, אני מפחדת, הם יהרגו אחד את השני בסוף,

"את זאת שתפגעי בסוף, לא אנחנו" ג'ונתן אומר, והודף את האגרוף של רוי שנשלח אל גופו
"מה?" אני שואלת מבולבלת
"אולי קייל יסביר לך" הוא אומר בזלזול, מביט למאחורי
"יסביר לי מה?" אני מסתובבת ושואלת את קייל, ג'ונתן ורוי מפסיקים ללכת מכות ומחכים לשמוע מה קייל יגיד,
קייל שותק
"יסביר לי מה קייל?" אני שואלת שוב, הוא לא מביט בעיניי
"בואי, לא פה" הוא אומר בקול חלוש, ואם לא הייתי סנטימטר ממנו לא הייתי שומעת

ישבנו על הספסל המרוחק, והוא שותק,
אני מחכה שהוא יתחיל לדבר, אבל זה נראה כאילו הוא עושה מאבק פנימי בינו לבין עצמו,
בא לפתוח את הפה כדי לדבר, ואז סוגר,
מה זה? מה קרה? למה כל כך קשה לו להגיד את זה?
ולמה לעזאזל זה יפגע בי?
"אתה מוכן להסביר לי כבר?!" אני צועקת עליו, לא יכולה עם השקט הזה, עם המתח,
"כן, שנייה" הוא אומר, מרים את עינייו אלי סוף סוף, אבל בוחן את גופי,
אני רואה איך הוא נעצר על השפתיים שלי, כאילו רוצות לחוש אותם בפעם האחרונה,
אבל למה?
משפתיי הוא עולה לעיניי, ולאחר דקה ארוכה הוא סוף סוף מתחיל לדבר
"אני יודע שאת תכעסי עלי, תשנאי אותי, שלא תרצי לראות אותי יותר, היינו הרבה מאוד זמן בריב בגלל זה, ואני לא יודע למה, אבל את סלחת לי וחזרת אלי" הוא אומר, נושם נשימה עמוקה וממשיך "אני לא מאמין שאנחנו שוב בסיטואציה הזאת, אני לא עומד בזה, אני יודע שאת תסתגרי בחדר שלך, ולא תסכימי לראות אף אחד. אני מכיר אותך, אני יודע, וגם חוויתי את זה שאת לא סולחת בקלות, שזה יפגע בך" הוא אומר, דמעה זולגת מעינייו והוא ממהר למחות אותה, "……