להזכר? פרק 19 :)

פקחתי את עיניי,
למרות השעה המאוחרת, נשארתי לשכב במיטה,
עד שמגיע יום שבת, ואפשר לקום מאוחר, מה לא ננצל את זה?!
אור השמש שחדר מבעד לחלון, ליטף את פני בעדינות, מחממת אותי מהמזגן המקפיא שהשארתי דולק,
מחדרי אפשר לשמוע את ציוץ הציפורים שעפות ליד חלוני בשירה תמידית ועליזה,
בוקר חדש, יום חדש,
צפצוף של הודעה נשמע מהשולחן אצלי בחדר, אני קמה מהמיטה, מתמתחת, וניגשת לשולחן
'בוקר טוב נסיכה קטנה שלי' קייל שלח לי
הבוקר הזה יכול להיות יותר מושלם?
'בוקר טוב אהוב שלי' אני שולחת לו בחזרה ויורדת למטבח לאכול קצת
"בוקר טוב אח שלי חתיך" אני אומרת לרוי, שבדיוק מכין לו קפה
"אחותי, מה קרה שאת כזאת מאושרת היום?" הוא שואל בגיחוך, מביט בי, לא מבין מה עובר עלי
"למה אסור?" שאלתי
"מותר מותר, אבל כשאת כזאת שמחה על הבוקר, זה מחשיד" הוא אומר,
"תן לשמוח קצת, מה רע?" אני אומרת, מצחקקת
"רוז מאמי, תשמחי, ממילא זה עדיף על לנסות לגרום לך להפסיק לבכות" הוא אומר, מתגרה בי החוצפן!
"חמוד שלי, שיהיה לך ברור- אלי מדברים בכבוד, לאיית לך? כ-ב-ו-ד" אני אומרת
"מה שתגידי סיס" הוא אומר
"אז עכשו בתור פיצוי לאיך שדברת אלי, אני רוצה שוקו" אני אומרת, והוא מגחך
"כן שנייה" הוא אומר בצחקוק
"הייתי רצינית" אני אומרת, הייתי אומרת- בקול קצת מרטיע, חחחח סתאם לא, אבל הי, זה עבד! הוא אשכרה התחיל להכין לי
"תודה נשמה שלי" אני אומרת כשהוא מביא לי את השוקו
"בכיף, אמממ… תגידי" הוא אומר, ואני מסתכלת עליו בשאלה
"כן, מה?" אני שואלת, כי הוא לא מגיב לי
"אהה חחח כן, בא לך לבוא איתי לים? מלא זמן לא הייתי שם" הוא אומר, חולה הבנאדםם!
"אמממ, תאמת? לא הכי, יותר בא לי ללכת לקניון" אני אומרת, מתנצלת מעט
"אז אני כבר ילך עם קייל או משו" הוא אומר, הולך לחדר שלו להביא את הטלפון,
אני עולה לחדר שלי גם, להתקשר ללור, חיים שלי זאתי, באמת שהיא עוזרת, ומתחשבת, והחברה הכי טובה שיכולתי לבקש
התקשרתי אליה, כעבור שני צלצולים היא ענתה בקול ישנוני
"בוקר" היא אומרת, לפי הקול שלה השנייה הערתי אותה
"אופסס, הערתי אותך?" אני שואלת, אופס?
"חחחח כן, אבל כבר מאוחר, אז בסדר" היא אומרת
"אהה יופי, כי רציתי לשאול אותך אם את רוצה לבוא איתי לקניות" אני אומרת, מקווה שהיא תרצה לבוא,
"יאאא, כן, אני חייבת לקנות כמה דברים, עוד שעה וחצי בקניון?" היא שואלת, חחחח מכירה אותי, היא יודעת כבר כמה זמן לוקח לי להתארגן