לב של אביר 9

זוג האוהבים אחזו זה בידה של זו,רצים בשדה גדול ומרהיב של פירחי בר..
משתובבים להם בין הפרחים.מאושרים,כמו שמעולם לא היו.שכן,הכאב,הפך פתע פתאום לאושר.
כשלאחר מיכן..ישבה אריאנה על הדשא הרך כשסורין כרוך סביבה ,נשען על עץ.
נוגע,ומשחק בשערה הארוך,היפה.
"אני רוצה להיות איתך לנצח.."אמרה כשהוא,אוחז בה קרוב אל גופו..
"….אני כל כך,אוהב אותך…"נשך את שפתיו.."מעולם,לא חשתי כך.."הוא לקח מעט אויר..כשמייד לאחר מיכן,נישק אותה..הם החלו מתנשקים.
כשמישהו צופה בהם..
כשאז,חש סורין מגע מתכת על עורפו.,מסתובב,ושולף את חרבו.
"ובכן..זוג האוהבים נחשף..!"קרא תומס..
"אלחם בך עד מוות!",קרא סורין,"אייני פוחד."..
כשתומס קרב אליו שולף את חרבו.זה תמיד כך,שניהם ייאבקו על ליבה של אריאנה..והמפסיד,ימות.
"תיכף תחוש את מגעה הקר של חרבי ננעץ בליבך,אביר!"קרא,תומאס..כשהם נלחמים זה בזה..
בסיבוב הראשון הצליח סורין לגבור על הנסיך קר המזג..כשאז,תומס הכשיל אותו,ופצע אותו בכתפו..
"סורין!"קראה אריאנה..דואגת לו..כשאנשיו של תומס לוכדים וכופתים אותו באזיקי ברזל..
"אתה מדמם.."היא אמרה,מביטה בו..קרובה אליו..
"אני אהיה בסדר.."הוא הבטיח לה..
"קחו אותו מכאן!"קרא תומס כשהם לוקחים אותו כשבוי..אל מאחורי סורג ובריח.
"לא!!"קראה,כועסת על תומס,סוטרת לו בפניו..
"את חצופה!"הוא קרא.."לא אסבול התנהגות שכזו,חוצפנית שכמוך!"
כשסורין כבר היה רחוק מאוד..הם הכניסו אותו אל כלוב..ונעלו אותו שם.
הוא היה כאסיר,המחכה לגזר דינו…כשעמוק בליבו הוא מתפלל..שיזכה לראותה שוב,עוד פעם אחת,אחרונה..
סגור בתוך כלוב חשוך..פצוע,ומוכה אהבה,שכב סורין,כשהוא חושב עלייה ולוחש את שמה עד בלי דיי.
"למה?"הוא שאל…כששאלתו,לא נענתה..חבול ומתבוסס בדם וכאב.."למה?"
כלקראת ערב,הגיע מישהו לבקרו.עלמה צעירה,שטיפלה בפצעו,וחבשה אותו.הייתה זו המשרתת של אריאנה.סורין הכיר אותה..
היה ידעה כי עלייה לספר לגבירתה.למרות,שהוא אמר לה לא לספר..הוא לא רצה שהיא תראה אותו כלוא בתוך הכלוב.בכלא,קשור בשלשלאות.הוא לא ידע,איזה מין גורל צפוי לו.אולי,ירקב ויינמק בתוך הכלוב..ואולי,היא תבוא ותשחרר אותו מישם.ליבו קורא לה..שתבוא ותצילהו..
ותומס הגיע לשם לדבר עימו על גניבת אהובתו ממנו.
"סורין,סורין…אינך יודע מה מצפה לך.נכון?"אמר לו,לועג לגורלו..
"מה אתה רוצה,תומס?"קרא בעצבים..
"להפוך את חייך לגהינום.זה מה שאני רוצה.!"קרא תומס…" מה שעשית נחשב לבגידה במלכות.אתה יודע,מהו העונש על בגידה נכון סורין?העונש על בגידה,הוא עונש מוות."קרא תומס…"אתה תמות,בייסורים.מוות מכאיב."
"אתה לא מפחיד אותי!"קרא סורין..
"אניח לכם לבלות את הזמן שנותר ,ביחד.כי אתה לא תראה אותה יותר.אני מבטיח לך.."קרא תומס.
"אתה לא תיגע בה.."קרא סורין..חושש לחייה..
אני לא אפגע בה.אתה הוא זה שימות."קרא באכזריות.
סורין הביט בו בעיניים מלאות כעס..הוא רתח מזעם.רצה לצאת מין הכלוב ולהכות אותו כהוגן.אך,הוא אינו יכול.הוא אזוק באזיקי ברזל,כשכבר עשו סימן על פרקיי ידיו ופצעו אותן.חייבת להיות איזו שהיא דרך,לברוח.