לב של אביר 4

"מה אני עושה?" קטע סורין את הנשיקה בשיאה.שהריי אסור לו לעשות כך.
",סורין.."פנתה אליו כשהוא נסער,מתרחק ממנה מעט..
"אני מצטער,"נאנח,"אסור היה לי לנשק אותך.זה לא הוגן כלפייך.."
"זה בסדר..,"היא אמרה..מביטה בו.
"זה לא בסדר.."הוא אמר..מתנצל שוב ושוב.
כשבימים שלאחר מכן..הם לא התראו שוב..בשל המבוכה.
"נישקת אותה???"גער בו נואל,חברו..
"לא שלטנו בזה..זה פשוט,קרה.."ענה סורין..עצוב.שכן,ייתכן,כי הוא..מאוהב בה.
במשך ימים שלמים וגם לילות,הוא חשב עלייה.בעוד שהיא,ניסתה לחזור לשגרת יומה..מחפשת אחריו,אך הוא..משתדל שלא להתקל בה.הוא פחד,ולא משום שיתפס,אלא,שלא יפגע בה.הוא פחד לעשות משהו שיפגע בה..אך,געגועיו פצעו אותו..
הוא הבין שהוא חייב לדבר איתה.בכדיי לנקות את מצפונו.
כשהיא יושבת בחדרה כשהמשרתת שלה, מלבישה אותה..
גם היא,שהייתה כה קרובה אליה,לא הצליחה להבין את פשר חיוורונה.
ערב אחד לאחר ארוחת הערב..היא עמדה ליד האסם בתקווה שיבוא לפגוש אותה..בחוץ,כשלפתע,מישהו משך אותה פנימה..
"סורין.."היא אמרה מבחינה בו,שמחה לראות אותו.
"אני מצטער.."הוא התנצל שוב בפנייה..
"בערב שהתנשקנו.."החלה היא לומר..
"…לא יכולתי לשלוט בעצמי.."הוא אמר..
"אתה שומר המון סודות.."הבינה.,,"לפעמים,אני מנסה להבין מה יש בתוך הלב שלך.,"
סורין תפס בכף ידה,כשהוא מניח אותה על החזה שלו.אריאנה,חשה את הלמות ליבו,שהלם בו חזק.
"את מרגישה את הלב שלי?" שאל אותה,מביט בעינייה.."הוא פועם בקצב מטורף כשאת לידי,כה קרובה אליי.אני אגן עלייך,עד הרגע שהוא יפסיק לפעום".
"מה אתה מנסה לומר לי?"היא שלה כשהוא מביט בפנייה,מלטף אותם בעדינות…כשעיניו מרצדות.הוא הפך,כה פגיע.היה בו משהו עדין וטיפטיפה,נאיבי.
"…..אני מאוהב בך,אריאנה. מעולם לא הרגשתי ככה,כלפי אף אחת."אמר לה..כשהיא כולה המומה.איש מעולם לא אמר לה,בחייה עוד דבר שכזה.שכן,גם הוא מעודו לא אהב.המחשבה על כך,מילאה אותה בתחושה מרוממת..