לב של אביר 3

הם שטפו את פניהם במעיין..כשהמפל בו שוצף מיים.
הם ישבו על שטיח פרחים לבנים,שפרחו בדשא הירוק..
",המקום הזה מדהים!"היא קראה מאושרת.
"את צריכה לצאת לעיתים קרובות יותר מהארמון.."הוא אמר..
"אתה צודק,"היא אמרה,"אבל.."
"אבל..מה?"התפלא.
"עזוב..",היא ענתה..
"היי,את כבר נראת אחרת..,"אמר.."את מחייכת."
"אוליי כדאי שנלך..שלא יראו אותנו כאן,ביחד.."היא אמרה.
"אני אביר,תפקידי לשמור שדבר לא יקרה לך..אני שומר הראש שלך.."אמר לה,
לא עבר זמן רב,והם החלו לצאת מהארמון..למקומות אחרים.החל נרקם בניהם קשר ידידות,אמיץ.
אך, גם מה שבינה לנסיך החל להתפתח..למראית עיין.סורין הביט בהם,מקנא מעט.אך, משהו בו ידע,והרגיש כי ליבה של הנסיכה אינו נתון לנסיך השחצן הזה.לפנות ערב,שליח של המלך,הודיע לה כי הנסיך מחכה לה,באורוות.היא חיכתה לו בחוץ,כשלפתע,יד משכה אותה פנימה..
היה זה..סורין,ולא הנסיך.
"הפתעת אותי.."היא אמרה מחויכת.."אבל הנסיך מחכה לי..אני אמורה לפגוש אותו כאן."
"אני שלחתי לך את המסר,לא הוא."ענה סורין..
"לכבוד מה רצית לפגוש אותי?"שאלה..
"הבאתי לך משהו.."אמר..
"מה הבאת לי?"שאל..
"תפוח טרי,מהמטע של משפחתי.."אמר,מגיש לה תפוח יפייפה,אדום ועסיסי.
"וואו!!! הוא יפה.."חייכה.
" אני מקווה שהוא גם טעים.איכלי ממנו."אמר לה,מחכה שתאכל מהתפוח שהביא לה.
"אתה מתוק.לשם מה אתה עושה את כל זה למעני?" שאל.
"רק רציתי לשמח אותך.."אמר,"לעשות לך טוב."
שכן,כוונותיו כנות.עם כל אחד אחר הוא ידע להסתדר הייטב.ולפעמים,ניסה"לתחמן.הוא מין,מניפולטור לפעמים.אבל איתה,הוא היה אמיתי במאה אחוז.ללא מסכות.פשוט,הוא עצמו.
כשלאחר מכן,כשגמרה לאכול את התפוח..הם השתובבו,באסם..רצים בין עשבי התבואה..צוחקים..
כשלפתע,נפלה הנסיכה על הקש..והוא מעד ונפל עלייה..כשהם צוחקים..מסדירים נשימות…
הביטו זה בזו,כשמבטיהם נעשים רציניים.סורין הסיט את השיער שכיסה את פניה.כשזו,מביטה בעיניו,והיא בעינייה..מתקרבים זה לזו…כמעט..
"מוטב שנחזור הבייתה.."אמרה ,קוטעת את הרגע..
"כן.."הוא ענה.."כדאי,"עוזר לה לקום..ולנקות עצמה מהחציר.הם קבעו שזה יהיה מקום המפגש הסודי שלהם.שם יוכלו לדבר..
הם חזרו אל הארמון,כשהוא מלווה אותה לחדרה..
"פיגשי אותי,הלילה בחצות.."הוא ביקש..לוחש אל אוזנה.
הוא היה מרוצה מעצמו,על כך שהצליח לשמח את ליבה..בעוד שהיא יושבת מול המראה שלה,ומסרקת את שיערה..חושבת על היום הנפלא שהיה לה.על מערכת היחסים שלה איתו.נגשת לאכול את ארוחת הערב..כשהוא מביט בה,במין חיוך מבויש..ממעיט להביט בה,שכן כך מקובל בין בני מלוכה ואבירים..הוא היה בחור יפה.אך,לא רק.
מסיט מבטו הצידה.הוא היה מעט נבוך,מאותו קטע,באסם.
אפילו הנסיך,לא הבחין במה שמתרחש מתחת לאפו.
באותו לילה בחצות..הגיעה בנסיכה לבדה אל אסם התבואה..
"ערב טוב לך,גבירתי.."אמר נושק על כף ידה..
"סורין.."אמרה..כשהוא מגיש לה ורד,אדום כדם.והיא אינה יודעת מה לומר לו על כך.
"אריאנה.."אמר את שמה לבסוף..מביט בעיניה..הוא הרגיש שהוא כבר אינו יכול יותר.עיניו אמרו הכל.
"מה העיניין?"שאלה אותו..
כשהוא אינו עונה..מסיט את השיער מעייניה..מביט בה מקרוב..עד שלבסוף,חשה בשפתיו נוגעות בשפתייה ברכות.הוא נישק אותה,היא נשקה אותו בחזרה..נשיקה עדינה,שהפכה לוהטת.