לב של אביר-2

לאחר שאכל,מכל טוב ונהנה מארוחת ערב דשנה ומספקת..החליט הבחור שלנו,לרקוד עם אחת מבנות הממלכה.כשהוא רוקד איתה ריקוד קצרה וראשו מופנה לכיוון אחר.במשך,ערב שלם..כשרקד עם הנערה,מביט בנסיכה.הוא אל יכול היה להרדם בלילה.כשהוא חושב,עליה.כשהיא נראית כה מסכנה.
בבוקר,כשהוא מבריש את סוסו,הוא נראה מעט מהורהר,
מבחין בנסיכה,שנראתה,דיי עצובה,יוצאת לכיוון הגן המלכותי..כשעל פנייה מבט של ייאוש.
מתיישבת על ספסל אבן..
"גבירתי.."פנה אלייה.
"היי,"אמרה מחייכת אליו..
"מדוע נפלו פנייך?..נסיכתי?"שאל.
"לא משנה.."נאנחה..עצובה..
"אני רואה דמעות בעינייך.."הוא אמר ,נוגע בפנייה,בעדינות.
"אני אמורה להנשא,לנסיך."החלה מספרת לו.
"הוא אינו נוהג בך יפה?"שאל..
"אני לא מאמינה שאני דנה בזה איתך.."אמרה..
"זה טוב לשפוך את הלב מידיי פעם.זה משחרר,במיוחד, כשאייין איש אחר.."נשך את שפתיו.
"הוא שחצן,רודף בצע..ואני,לא אוהבת אותו."היא אמרה..מביטה בעיניו היפות של סורין.."אני כלואה בכלוב של זהב איתו.אני לא מאושרת."
סורין,היסס לרגע..
"בואי,"הוא אמר,מושיט לה את ידו.
"לאן?"שאלה כשהוא מוביל אותה איתו..והם מתחילים לרוץ,כאילו בורחים אל מיחוץ לגבולות הארמון..הוא רצה להראות לה דברים שמעולם לא ראתה..לגרום לה להתרגש,לשמח את ליבה.
הרי שבסופו של דבר,זה מה שהכי חשוב.לראשונה בחייו,הוא עשה מעשה שישנה את חייו של אדם אחר,ויגרום לו עונג.מעשה אצילי.כשהם מקווים שאיש אינו רואה אותם.
והם מגיעים למפל מיים מדהים..כשהמון בעלי חיים,שותים ממימיו..
"וואו!"קראה.."מעולם לא ראיתי מקום כה יפייפה ושוקק חיים."
"אני מרבה להגיע לכאן,כשראשי מלא מחשבות.."הוא אמר..
"מדוע הבאת אותי הנה?"שאלה..
"נראית לי עצובה.רציתי לשמח את ליבך.."הוא חייך,כשחיוכו,גרם לה לחייך בחזרה..