לב שבור-סיפור-שיר-קצר (:

הלכנו בשלג ביום שישי,
הוא החזיק בידי,החזקתי בידו,
שפתיו היו על צווארי,חיממו את אותה נקודה.
כרכתי את ידי סביב מותניו,
הדמעות זלגו,הוא עזב אותי ונישק אותי,
לחש שהוא אוהב אותי,שהוא מצטער,שהוא היה בסדר,
ליטפתי את גבו,
הוא ליטף את שערי,
שאפתי את ריח הלימון שהתמכרתי אליו כל כך,
אצבעותיו ליטפו את שערי,זה היה נעים,הוא התנתק.

הוא נכנס לביקתה,
עם אקדח בידו,
פחדתי לחייו,
השמלה האדומה שלי כקטיפה החליקה על גופי,
הדמעות התחילו לזלוג,
הייתה לנו תקופה יפה,של אהבה ביחד,
הייתי בהריון,שמרתי את זה ממנו בסוד,
אם לא יחוזר,התחלתי לרעוד,מעולם לא ידע שהיה אמור להיות לו ילד,
חפנתי את פני בכפות ידיי,משהו נורא עומד לקרות,משהו נורא עומד לקרות,המילים הדהדו בראשי.

חבורת נערים יפי תואר יצאו מהבקתה,רובים בידיהם,
ואז ראיתי אותו,הולך שם,
הוא הביט בי בעצב,
"את יודעת שאני אוהב אותך"
דמעה זלגה על לחיי,
"אני בהריון"
הוא שלף את אקדחו,
"אני יודע"
"איך?"
הוא הביט בי במבט עצוב ואחרון,
החבורה צפתה בנו מרחוק,
לרגע הבנתי מה הוא עומד לעשות,לא הבנתי למה,
עצמתי את עיני,"אני אוהבת אותך"
צנחתי על האדמה,מדממת מהכדור שירה לתוך בטני.