לב שבור למחצה-פרק א'

לגבי השם של הסיפור…לב שבור למחצה זה השם שנתתי לו בינתיים.אני לא כ"כ סגורה עליו מקווה שאולי תעזרו לי למצוא לו שם יותר טוב:-)
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
פרק א': משנה מקום -משנה מזל(הקדמה- הפרק הזה ישתלב בסיפור בתוך פרק אחר,זה כאילו חלק מתוך פרק שתקראו בהמשך)
היה זה יום גשום וקר ואני קפאתי לי כשחיכיתי לאוטובוס.האוטובוס התקרב והוצאתי את כספי ונעמדתי.בהיתי כך סתם באוויר וחשבתי על דבריו של המורה שלמדנו איתו היום בשיעור,חשבתי על כל הקטע הזה שבנפשות תאומות,והאם באמת יש דבר כזה או שאלה סתם עוד שטויות שנועדו לאנשים חולי אהבה.האמת היא שלא היה לי מושג שזה יקרה לי,כי אני הרי התגלמות של אדם שמאמין אך ורק בהסברים אמיתיים ולא באשליות והמצאות כאלה,אבל האמת היא שלא האמנתי שאמצא אי פעם מישהו שבאמת ייתן לי את ההרגשה הזאת.האוטובוס בא והתקדמתי לדלת,כשלפתע יצא משם ילד,חחחחחחח נער מהמם ביופיו ומקסים.פתאום הרגשתי שהכל קופא והזמן נעצר ואני שומעת את דפיקות לבי הולמות וזרם מחשמל עובר ורועד בי,הרגשתי שפניי בוערות ונהייה לי חם.לא הבנתי מה זאת ההרגשה המוזרה,אבל בתוך תוכי ידעתי שזאת אהבה.הא היה שזוף עור עם עיניים חומות שוקולדיות,ריסים שחורים ארוכים ושיער חום כהה,כמעט ושחור.הוא היה גבוה וחסון ונשימתו הייתה קרה אך נעיה.הוא הסתכל בתוך עיניי והרגשתי שהוא קורא אותי רק לפי מבט.הרגשתי שלבי עוד מעט יפרוץ דרך גופי וילך אליו.הרגשתי שאני נמסה ונסחפת בתוך גלים חמימים בתוך עיניו המהפנטות.היה לי חשק ומין תחושה שאני יכולה להסתכל לתוך עיניו כל הזמן ולהתרגש כל פעם מחדש.שמעתי רעש שהחזיר אותי למציאות,הוא ירד מהאוטובוס ודחף אותי.הוא החל לרוץ.נפלתי והייתי בשוק שהוא דחף אותי .קמתי ונעמדתי ולא יכולתי לזוז,הייתי כמו משותקת.הנהג שאל אותי בגסות ובחוסר חשק ועצבים אם אני עולה לאוטובוס או לא.עניתי שכן והתיישבתי בצד.