לב שבור חלק 2

ישבתי בחדר שלי מול דף ריק, מתופפת בעצבנות עם העט שבידי.
הצלצול של נעמה נשמע בכל החדר.
נשמתי עמוק, זה מתחיל.
"מה קורה?" שמעתי את קולה העליז.
"בסדר, את?" ניסיתי לענות לה באותו טון.
"מעולה! בואי נארגן יציאה! אני ואדר, את וחגי." אמרה נעמה.
"למה? אף פעם לא רצית לראות את חגי?" שאלתי בתמיהה מדומה. כלבה בוגדנית.
"אדר מציק לי כל הזמן. רוצה שנצא ברביעייה עם מישהו." נאנחה נעמה. אם לא הייתי יודעת שהיא עובדת עליי, הייתי חושבת שזה אמיתי.
"אוקיי, מתי?" שאלתי.
קבענו למחר ב7 במסעדה ליד הבאולינג.
סימסתי לחגי את מה שקבעתי עם נעמה.
התקשרתי לאדר.
"היי." שמעתי את קולו.
"זאת אני, שי." אמרתי לו.
"אנחנו צריכים לתכנן למחר את מה שרצינו." ענה לי.
"אני יודעת." אמרתי לו.
דיברנו בטלפון שעה בערך.
כשניתקתי, חשבתי כמה התוכנית שלנו מושלמת.
חגי בא לאסוף אותי חצי שעה לפני הפגישה.
"היי חמוד, אני מתלבשת. תחכה בחוץ." קראתי לו מעבר לדלת.
הוא לא הקשיב לי, או לא שמע אותי ונכנס.
"אתה יודע, אני חושבת שזה נקרא לפלוש לפרטיות." אמרתי לו. לא הייתי ממש לבושה.
"מסכים איתך." הנהן חגי והתחיל לנשק אותי על השפתיים. הנשיקה שלו העמיקה לאט לאט.
סטרתי לו.
"אאוץ'. מה יש לך?" הוא נרתע ממני.
"לא קיבלת את האסאמאס שלי?" תבעתי לדעת.
"על איזה אסאמאס את מדברת?" חגי לא הבין.
"כתבתי לך שאני נפרדת ממך." אמרתי ודחפתי אותו החוצה.
גמרתי להתלבש, ויצאתי החוצה.
הוא לא היה בבית שלי, אז הלכתי החוצה, לפגוש את אדר.
הרגשתי את מבטו של חגי עליי, הבנתי שהוא עוקב אחריי.
"שי, היי! ראיתי את האסאמאס שלך!" שמעתי את קולה של נעמי מתקרבת אליי.
"נעמי, אני חייבת לעשות משהו לפני זה. איך עם רון?" חיבקתי אותה בחום.
"מעולה. נתראה בשבע, כמו שקבענו שיוש!" אמרה והתקדמה לכיוון ההפוך.
ראיתי את אדר, והתקרבתי אליו במהירות.
"הם אכלו את הפיתיון, אנחנו צריכים להתנשק עכשיו." לחש לי.
הוא רכן אליי, ונישק אותי על שפתיי.
שמתי את ידיי על כתפיו, ומשכתי אותו אליי.
הוא משך אותי תוך כדי נשיקה לצד הרחוב ונשען על הקיר, מושך אותי אליו, לנשיקה שהעמיקה יותר ויותר.
"שי, אני אוהב אותך. כל כך אוהב אותך." לחש לי לאחר שגמרנו להתנשק.
"גם אני אותך, אדר." חייכתי.
"בוגדת ובוגד." שמעתי את קולה של נעמה.
"כמה אופייני לך להגיד את זה." חייכתי בשלווה והושטתי את ידי קדימה, להראות לה את התמונה שלה מתנשקת עם חגי.
פניה החווירו, וגם פניו של חגי שהיה מאחוריה.
"ביי, בהצלחה במציאת חברים." התרחקתי מהם עם אדר, שידו על כתפי, וידי על מותנו.
נעמה הייתה אפס בלעדיי, והיא ידעה את זה.
"היי שיוש." קפצו עליי נעמי, קורל וירדן.
"בואו נחגוג." צחקתי.
החלפתי מבטים עם אדר, וקויוויתי שלא יהיה לי יותר לב שבור.