לב לא טועה- פרק 2♥

התעוררתי בבוקר, היום אני אחראית על להעיר את האחים המציקים, הם כבר אמורים ללכת לבית הספר. עשיתי את כל ארגוני הבוקר שלי והלכתי להעיר אותם.
"אריאל קום" אמרתי לו כשהייתי קרובה אליו והחוצפן דחף אותי!
"אל תאחר על היום הראשון! עכשיו קום!" אמרתי והעפתי ממנו את השמיכה וברחתי לפני שאני חוטפת מכה חזקה יותר.
"הראל קום" אמרתי לו והוא סתם לא ענה, אז גם ממנו העפתי את השמיכה.
ירדתי למטה, ושתיתי את השוקו שלי.
"היי בר, מה קורה?" אושרי פתאום צץ משום מקום ואני נחנקתי מהשוקו.
"מפגר! פעם הבאה תתריע שאתה בבית!" אמרתי והוא צחק עליי.
קמתי, לקחתי את התיק ויצאתי כשהוא צועק:'נו מה את נעלבת?!'
"היי דנדן, היום לא אוספים את הדר ואופיר"
"אוקיי, מה עם אריאל והראל?"
"פליז תיסע לפני שהם באים!"
"מצטער, הם יאחרו אם לא ניקח אותם איתנו"
"אוף…" אמרתי וחיכינו להם דקות והם יצאו.
"תודה לאל שבאתם באמת עוד שנייה יוצאות לי שיערות לבנות!"
"תרגעי כולה חמש דקות" הראל אמר לי.
"אה ובר היום עושים מסיבה בבית לי"אלפניקים בלבד אז תישארי בחדר" אריאל אמר.
"הייתם מתים! אני מלשינה עליכם אם אני אהיה בחדר"
"וואי איזה נודניקית" הראל אמר, הגענו לבית הספר והתפצלנו לשתי השכבות.
נכנסתי לכיתה ואלכס ישר באה אליי.
"את אחות של אריאל והראל?!"
"כן… למה?" שאלתי.
"אחד מהם פנוי?" היא שאלה.
"תשאלי אותם בעצמך!" אמרתי לה והלכתי למקום שלי. כבר שכחתי שהם כן מקובלים ואני לא-,-
"נו, איך היה אתמול?!" הדר שאלה אותי.
"חחח בסדר, התגעגעתי אליהם" אמרתי.
"בואי נבריז היום מתנ"ך" אופיר אמרה.
"האמת.. ממש אין לי כוח להישאר היום" הדר אמרה
"אז סבבה הולכים אחרי השיעור הזה" אמרתי. עברה השעה ויצאנו לכיוון השער, עד שכנראה קרה הדבר הכי לא צפוי. או בעצם כן צפוי… תחליטו אתם. הראל עמד ליד השער!
"חכו! הראל שם!" אמרתי ועצרתי את שתיהן.
"אז בואי נקפוץ מעל הגדר משם" אמרה אופיר.
"אממ… אני לא בטוחה שזה רעיון כל כך טוב…" הדר אמרה.
זרקנו את התיקים מעבר לגדר, אופיר טיפסה ראשונה, אחריה הדר שכמעט התעלפה מפחד באמצע, ובסוף אני. הבעיה היחידה הייתה שלא ידעתי איך לרדת אחרי שעליתי.
"נו! תקפצי כבר!" אופיר התעצבנה עליי.
"בר ילדים מסתכלים!" הדר אמרה אחריה.
"בר מה את עושה?" אריאל בא אלי ואושרי לידו.
"היה פה חתול תקוע אז באתי להוריד אותו…" אמרתי עם חיוך מאולץ, בלב פחדתי רצח.
"נו בר! עוד שנייה המורה הזאת עוד תשאל אותנו למה אנחנו לא בכיתה!" אופיר צעקה לי מהצד השני. היא לא לא רואים מה קורה בין שני הצדדים כי זאת חומת אבן.
"אני רואה שהחתול מדבר" אריאל אמר לי בציניות.
"אופיר אני קופצת!" אמרתי לה וקפצתי, להפתעתי נחתתי על הרגליים.
"בואו מהר!" אמרתי להן ורצנו משם חזרה הביתה.
"באלכן לבוא אליי לבריכה? אני אזמין עוד כמה בנות"
"כן, מתי לבוא?" הדר שאלה.
"עוד חצי שעה…" אמרתי והן הסכימו. הגעתי הביתה, שלחתי הודעה בקבוצה של החברות שלי וכולן אישרו שהן יגיעו. אכלתי, ולבשתי בגד ים סטרפלס טורקיז.
אספתי את השיער לגולגול וירדתי למטה. הוצאתי מהמקרר שתי חבילות בירות,
שמתי קרם הגנה ואז נשמעה דפיקה בדלת, רצתי לפתוח אותה והדר ואופיר נכנסו, אחריהן נשמעה עוד דפיקה ואלה היו שאר החברות שלי.
"הבאתי לנו בירות!" אמרתי.
"תביאי לי אחת!" הדר אמרה וחילקתי לכל אחת בירה.
הרכבתי את משקפי השמש ויצאנו כולנו החוצה עם הבירות ונשכבנו על מיטות שיזוף אחת ליד השנייה.
"נו, מה קורה איתך ועם בן?" שאלתי את הדר.
"חחח בסדר, אנחנו יוצאים לסרט ביום שישי" היא ענתה. דיברנו עוד חצי שעה ואז נשמעה דפיקה בדלת. קמתי לראות מי זה, ואלה היו אריאל, הראל ואושרי. נוו שיט איך אני פותחת להם עכשיו?! פאדיחה שאני עם בגד ים!
"אממ רגע!" אמרתי ועליתי מהר לחדר שלי, לבשתי מהר שמלה ופתחתי להם את הדלת.
"כמה זמן לוקח לך לפתוח דלת?!" הראל התעצבן עלי.
"טוב קיצר אל תצאו לגינה אנחנו שם" אמרתי להם והלכתי חזרה לבריכה אבל הראל משך לי ביד.
"מה?" שאלתי.
"מי זה אנחנו?"
"אני וחברות שלי…"
"אמרתי לך שיש היום מסיבה! שילכו לפני 8:00"
"נחשוב עליכם" אמרתי והלכתי. ישבנו ודיברנו ואחר כך גם נכנסנו למים, היה ממש כיף!
הגיעה השעה חמש וכולן הלכו. התקלחתי ולבשתי שורט ג'ינס וחולצה נופלת לצד לבנה וכפכפים אפורים.
פיזרתי את השיער וייבשתי אותו, ירדתי למטה וצפיתי בטלויזיה בזמן שאכלתי גלידה.
"תביאי לי גם שמנה" אריאל אמר וישב לידי.
"לא רוצה! זה שלי!"
"מי שואל אותך?" הוא אמר ולקח לי את הכפית והתחיל לאכול בעצמו.
"הי! שמן תביא לי!" אמרתי והוא צחק.
המשכנו לצפות בסרט ובהמשך גם אריאל ואושרי ירדו.
"ככה את הולכת למסיבה?" אריאל שאל.
"מסיבת בריכה לא?" שאלתי.
"אין לך בגד ים.."
"נראלך שיש לי כוח לחפוף היום שוב?!"
"חחח מה אני מבין בדברים האלה… אבל את יודעת במה נזכרתי? שהברזת היום מהשיעור האחרון שלך!"
"אה… זה" אמרתי וצחקתי בקטנה.
"פעם אחרונה!" הוא אמר.
נשמעה דפיקה בדלת, פתחתי אותה ולא האמנתי את מי אני רואה.!