לב אוהב-4

עברו מספר ימים מאז.דניאל חווה כאבים פיזיים קשים.
הוא היה בהשגחה של קרדיולוג.
״יש לך בעיות בדופק..״אמר לא אחד הרופאים שניגש להחליף לו את העירוי.
״אני בסדר, חוץ מהכאבים..״הוא אמר חושב על רוני שנראתה לו באותו היום חיוורת וחלושה.
״..נקווה שלא תצטרך לעבור עוד ניתוח לב פתוח..״אמר לו הרופא.
״הבחורה ההיא..מאונקולוגית ב׳..מה איתה?״שאל דניאל.
״רוני קדם?״שאל הרופא,כשניראה מתמחה בניתוחי חזה-לב..״היא לוחמת.״
״מה שלומה?״שאל דניאל בשנית.
״..היא כנראה..״אמר הדוקטור הצעיר.
״כנראה מה?״שאל דניאל,מצפה לתשובה שלו.
״..היא תמות.״אמר המתמחה,״יש לה סרטן דם אלים במיוחד.״
״..לא.״חשב לעצמו דניאל,חש כאילו חרב נלחצת חזק לחזהו ופוצעת אותו עד זוב דם בלב.
דניאל הביט ברופא בעיניים מזוגגות ופה פעור.
כשלאחר מיכן הוא שכב במיטה כדמעות מציפות לו את העיניים.
הוא חש לפתע כאילו הוא זה שהולך למות.
נעלם לו התאבון.הוא לא מסוגל לאכול.
כל מה שרצה הוא להיות איתה ולעטוף אותה באהבה.
ימים רבים של צער עבור עליו עד כי החליט להתגנב ערב אחד למחלקה שלה.הוא רוצה לראות אותה.
״רוני..״נשמע קולו.
״דניאל..?״היא הבחינה בו,קרב אל מיטתה..״מה אתה עושה כאן?״
״הייתי חייב לראות אותך..״הוא ענה מתיישב לידה.
כשהיא מבחינה בו,נאנק מכאבים,אך בו זמנית,מזיל דמעות.
״..מה קרה?״היא הבחינה בדמעות שלו,מוחה אותן בכף ידה.
דניאל אחז חזק בידה והניח אותה על החזה שלו.
על החזה החבוש שלו.
הלב שלו הלם מאוד חזק,כשדמעות זולגות לו מהעיניים ללא הרף.
״את מרגישה את הלב שלי,רוני?״שאל אותה.
״..כן..״היא ענתה..״הוא הולם מאוד מהר..״
״הוא פצוע בפנים.מדמם..שבור.כואב.״ענה דניאל.
״..למה?״היא שאלה אותו.
״..בגללך..״הוא ענה.
״בגללי?״היא ניסתה להבין.
״..רוני.רוני שלי..״הוא הסיט את השיער שלה,מעל עיניה..״זה כאב הלב הכי גדול שחיוויתי מימיי..״הוא ענה לה.
״כאב לב?״היא ניסתה להבין.
דניאל שתק ואז לקח אותה בזרועותיו החסונות וחיבק אותה ללא מילים.
הוא חש כאילו הלב שלו נקרע לשניים.