לבבות פרא מפחדים, לבבות פרא מתגברים.

החיים תמיד יכולים להשתפר, החיים יכולים להיהרס ולהיגמר בשניה, הכול ניתן לשינוי ואל תחשבו על מה שקרה, לבבות פרא לעולם לא ישברו.
אנשים חזקים כמעט ולא יפלו, אנשים חלשים ילכו עם הרוח, אני עומדת פה לבד.
לפעמים אני מרגישה בלי אף אחד…
עומדת בין כולם, ניצבת דוממת בשבילם, צועקת שישמעו אותי, והם לא רואים.
אני צורחת ובועטת, הם לא מקשיבים…
הם ממשיכים בחייהם ולא מביטים כלל לצדדים.
בצרחות וקפיצות, ריקודים וצעקות, אני מנסה שיקשיבו לי, יסלחו לי, יביטו בי, יבינו אותי. אולי אפילו יבינו אותי.

אל תפלרטטו כשאתם לא מתכוונים לזה, אל תציקו כשמה שאתם בעצם רוצים זה לפלרטט, אל תאהבו כשאתם לא מוכנים לזה, אל תפחדו להעיז, לשבור מוסכמות, לאהוב, להיות נאהבים, להיות שנואים, להיות מודל להערצה ולקנאה.
אל תפחדו ממה שאנשים אומרים, הבינו שאנשים ששונאים הם אנשים מאויימים, אנשים ששונאים הם אנשים שמקנאים.
מפחדים מה יגידו אם תהיו אתם?
אם תהיו מי שאתם רוצים?
אם תהיו עם מי שאתם רוצים?
אלו שיתמכו בכם, אלו השווים באמת, אלו שנפגעים מעצם זה שתעשו מה שתרצו? שיפגעו.
שיפגעו ושילכו לחפש מקום אחר. אתם לא צריכים אותם.
אלו שיפגעו מכך שאתם מפחדים, יש לכם מזל שהם בכלל אי פעם התעניינו בכם, מגיע להם טוב יותר. הם אוהבים אתכם וזו כבר לו שליטתם? תתגברו, תתבגרו, תעשו מה שטוב ולכו אל זאת שאתם אוהבים ותגידו לה את זה. לכי אל החמוד ששמת עליו עין כבר לפני חצי שנה ואת חושבת עליו כשאת הולכת לישון, תציעי לו לצאת.
אל תפלרטטו איתם ואז כשהם יציעו לכם לצאת תיבהלו מכך שהם שונים ומה יגידו ואל אלוהים מה יקרה אם תזוזו מעט מן המרחב המוכר לכם וצאו ומצאו דברים נפלאים.
הבינו, לכל אדם ואדם יש רגשות, בין אם זו הבריונית של השכבה, הערס הבית-ספרי, זו שכל העיר מדברת על כמה שהיא לא לבושה, החנון שהציון הכי נמוך שלו הוא בספורט וגם הנערה המיוחדת הזו מכיתת המצטיינים עם הגישה של קפצו לי, ההומור המיוחד, העיניים הגדולות, הביטחון העצמי והמראה יוצא הדופן שפלירטטתם איתה חודשים וכשהיא הציעה לכם לצאת שלפתם איזה תירוץ בסגנון ״אנחנו לא מכירים מספיק״ ואחר כך התחרטתם, וכאב לכם בלב.
תאמינו לי שלה כאב יותר.
אתם לא תתחרטו אם הלכתם אחרי הלב שלכם.
אתם תתחרטו אם נתתם לאחרים לשלוט על החיים שלכם, אם נתתם לה ללכת.
אבל כבר נתתם לה ללכת.