לא רוצה

לעזאזל!! אני חושבת עליו. לעזאזל!!! הוא פגע בי, אני בו. אבל אני ביקשתי סליחה. אני עדיין לא יכולה לבטא את השם שלו על שפתי. אלוקים למה??
אני כבר התגברתי, המחשבות עליו התמעטו אני מדברת עם מישהוא אחר. אז לעזאזל למה?!?! למה היום כשחבה דיברה עליו אני האזנתי טוב יותר. למה רציתי לשמוע את כל הסיפור? למה רצית לדעת עליו?
אני כבר יודעת שלא הרגשנו אהבה זאת היה רק צמא. אבל אלוקים למה?
אני לא רוצה אותו בחיים. אני רוצה להרגיש את הפירפור שהיה פעם. אני רוצה אבל שהוא יהיה אל המישהוא האחר ובזמן המתאים. אני רוצה שהפירפור לא יבוא מצמא. מאהבה נקייה אהבה טהורה. אז אלוקים למה? למה אני רוצה לשמוע עליו יותר? למה אני רוצה לדעת על החיים שלו? למה הוא נודד במחשבותי? אלוקים. למה? אני מפחדת שהגלגל ישוב שוב. ואני יתפרק. רצית להפסיק לדבר איתם . עם כולם. אבל הוא היה כל כך נחמד החדש. הוא היה כל כך טוב, שהתמכרתי לדיבור איתו, שמחתי לדבר איתו, לצחוק איתו ולהייות מוזרה איתו. הוא לא מייבש אותי, הוא לא שונא אותי, הו איי צוחק איתי, הוא מקבל אותי כמו שאני… אז לעזאזל למה הקודם נכנס לי לראש. למה?