לא ניפרד לעולם
"מור חכי שניה" ירון אמר לי ותפס את ידי,
"מה" אמרתי לו במבט מיואש,
"אני לא רוצה שתלכי" ירון אמר לי,
"אתה רוצה שאני יישאר"? שאלתי אותו,
"כן מאוד, אבל את לא חייבת אני רק רוצה להגיד לך ש…….." ירון אמר ועצרתי אותו: "בסדר אין בעיה אני יישאר איתך",
"אני מצטער אם פגעתי בך ו…" ירון אמר ועצר.
הוא נירא טיפה לחוץ.
"אני סולחת לך" אמרתי לו,
"כן אני התנהגתי חרא" ירון אמר לי לחוץ,
"ירון אני סולחת לך, הכל בסדר" אמרתי בקול מודאג,
"אני רוצה להגיד לך ש… שאני…. עד… עדיין אוהב אותך" ירון אמר לי באיטיות ולחוץ.
ההייתי בהלם כאילו זה חלום, איזה חמוד הוא.
"באמת"? שאלתי אותו במבט מופתע,
"כן" הוא ענה לי.
חייכתי אליו והוא חייך אליי, עיניו הכחולות כובשות אותי בכל רגע, גם אני אוהבת אותו תמיד אהבתי ותמיד יאהב, לא משנה כמה פעמים ניפרד בסוף נבין שלשנינו הכי טוב שניהיה חברים. ירון ניגש אליי וליטף את שערי עם ידו החמה, הוא קירב אל ראשו אליי ואני הסתכלתי רק על השפתיים, לפתע הרגשתי שהם נגעו בשלי ונתתי נשיקה. הוא חיבק אותי חזק.
"לא ניפרד לעולם" הוא לחש לי באוזן. חיבקתי אותו חזק, אני לא יאבד אותו יותר לעולם.
תגובות (2)
וואו את חייבת להמשיך את הסיפור!
הכתיבה שלך מהממת מאוד אהבתי :)