לא מהילדות..

אפעם לא הייתי מהיילדות האלו שהעולם עוצר מלכת שהם עוברות.. לא מהילדות האלה שמסתובבים להמשיך לראות אותם אחרי שהם עוברות אולי רק מתי שנפלתי במדרגות וגם זה היה בקושי, לא הייתי הילדה הכי יפה בגן ובטח שלא בכיתה ועל התיכון? אין מה לדבר בכלל.

הכרתי אותו דרך חברים… הוא היה חתיך עם עניים כחולות וביטחון עצמי שכזה, אהבתי להסתכל עליו אבל כמובן הוא ישר ניגש לחברה הטובה שלי שהיא ללא ספק הייתה מושלמת ותאמינו לי שאני לא מגזימה. אחרי כמה רגעים היא התקרבה אלי ולחשה באוזניי "ראית את הבחור הזה שדיבר איתי מקודם? אז הוא מעוניין בך" היא אמרה בפשטות כזאת הייתי בהלם בי? דווקא בי? יש לו פה כמה שהם בהחלט 1000 יותר יפות ממני והוא בחר בי? הסמקתי בטירוף "הוא עוד רגע יבוא אלייך תנהגי באדישות כזאת" היא נשקה לי על הלחי והלכה כלכך רעדתי שאין דברים כאלה אפעם לא חשבתי שמישהו כמוהו יתעניין בי אז הכרנו ויצאנו לדייט שהפך לעוד דייט שהפך לעוד דייט שהפך אותנו ל'זוג' באחד הלילות שהתכרבלנו מתחת לשמיכה עם סרט אימה טוב וגלידת שוקולד אמריקאית מעולה שאלתי אותו "למה אני? למה דווקא אני שאני לא הכי יפה למה?" הוא נשק לראשי חייך תחייוך המדהים שלו ופשוט ענה "בשבילי? את הכי יפה בעולם באותו היום במסיבה פשוט נכנסתי לחדר והמבט שלי לא זז ממך כיאלו אני איזה מגנט אלייך ויצא ממך אור גדול כזה אני אוהב אותך בגלל שגנבת לי את הלב בפעם הראשונה שראיתי אותך.."
והבנתי פשוט הבנתי שלו חיכתי כל החיים.