לא להסתכל על העבר- פרק 15

פרק 15-

-מנק' המבט של סול-
אחרי שצחקנו הרבה הרבה היינו צריכים להתארגן למועדון, אז הלכתי לצריף.
"יאללה אני הולכת לצריף ניפגש בערב." אמרתי, ראיתי שצ'ייס רוצה להגיד משהו אבל תומס הקדים אותו.
"אני מלווה אותך." חייך תומס ונשק לי ללחי ראיתי מהצד שצ'ייס קצת מאדים מכעס.
"קיי." חייכתי בבילבול, לא מבינה למה צ'ייס התעצבן.
תומס לקח את היד שלי והלכנו לעבר הצריף. ההליכה הייתה שונה לא כמו ההליכה עם צ'ייס שמלווה בצחוקים, הפעם היה שקט מוזר כזה.
"אז…" אמרתי, הייתי חייבת לשבור את השקט המגעיל הזה.
"אז…" חזר אחריי תומס.
"חברה באופק?" צחקתי עליו הוא קצת הסמיק, הביט בי, העביר חתיכה משערי למאחורי האוזן הוא בא לנשק אותי.
"מה אתה עושה?" שאלתי ודחפתי אותו ממני.
"מנשק אותך (?)." שאל אותי.
"אני.. אני צריכה ללכת, ביי." אמרתי ורצתי לפני שהוא יספיק להגיד משהו.
אני לא יודעת למה, לא רציתי לנשק אותו.. כשראיתי אותו בא לנשק אותי, חשבתי על צ'ייס והזזתי את תומס ממני. אני אפסיק לחשוב על זה וזהו, יש לי להתארגן למועדון וזה החלק הכי קשה. הבגדים זה הכי קשה בשבילי, אולי אין לי הרבה כסף אבל בגדים? יש לי יחסית הרבה הייס קנה לי מלא, פשוט מלא. פתחתי את הארון באיטיות, ובטעות כמה בגדים נפלו לי על הראש.
ציחקקתי וניסיתי לבחור כמה בגדים, זה לא ממש הצליח חשבתי על מה שאני יכולה לעשות.
חייגתי את המספר שרשום אצלי באייפון.
"הלו?" שאל.
"צ'יצ'י." ככה אני קוראת לצ'ייס.
"לבוא?" שאל אותי.
"האמ.. יאפ. אני צריכה עזרה." אמרתי.
"בכיף, אני בדרך נסיכה שלי." אמר לי.
ניתקתי את השיחה, וחיכיתי שצ'ייס יבוא כן, זה ממש מוזר לבקש ממישהו שהוא בחור שיעזור לי בבגדים. צחקקתי מהמחשבה הזאת, אבל לא חשבתי על אפשרות יותר טובה.
אחרי כמה שניות הוא הגיע, אוקיי זה היה מהיר.
"אוקיי.. זה היה מהיר." צחקתי עליו.
"הכי מהר שאפשר." אמר לי.
"אני רוצה לעשות משהו!" צעק כמו ילד בן שלוש שקיבל סוכרייה.
"לך על זה." צחקתי עליו כל כך חזק.
הוא הלך לעבר החדר של ליבי, לא הבנתי מה הוא עושה הוא לקח גלימה מהצעצועים של ליבי, הוא לבש את הגלימה והתקדם לעבר השולחן עכשיו ממש ממש לא הבנתי מה הוא עושה.
הוא עלה על השולחן עמד עליו.
"סופרמןןןןןן!" צרח וקפץ מנסה לעוף. הוא נפל על הגב שלו באתי לעזור לו אבל הוא משך אותי, ונפלתי עליו. הוא נישק אותי זרמתי עם הנשיקה, היא הייתה מדהימה כל כך אהבתי את הנשיקה הזאת.
"הרבה זמן רציתי לעשות את זה." לחש לי בקול הצרוד שלו.
"אנחנו זוג?" שאלתי הוא נישק אותי.
"זה עונה לך על התשובה?" שאל אותי.
"האמ.. לא." אמרתי והוא נישק אותי.
"ועכשיו?" הוא שאל.
"יאפ." הינהנתי.
"עכשיו, לדבר שבגללו התקשרתי אליך." אמרתי לו.
הוא הינהן וסימן לי להמשיך לדבר.
"אני צריכה שתעזור לי לבחור בגדים." אמרתי. הוא פשוט התפוצץ מצחוק.
"אני?" צחק. "אני נראה לך מישהו שמומחה בבגדים?" המשיך וצחק.
"תנסה! נו אוף אין לי מושג מה לבחור!!!!" צעקתי בייאוש.
"אני לא מצליח!" צעק כשהוא הסתכל על הארון שלי.
"אוח אני התייאשתי." צעקתי מיואשת, מרימה ידיים למעלה כמו הפושעים, ונפלתי על המיטה מביטה בתקרה.
"רגע! יש עוד תקווה." חיקה קול של ראש ממשלה.
"אתה צריך להיות חקיין." צחקתי עליו.
"שאש, מצאתי בגדים." אמר לי.
"נו?" שאלתי, הוא הושיט לי מכנס ארוך וחולצה ארוכה.
"זה לא בגדים למועדון." אמרתי לו. מצאתי שורט וחולצת בטן.
"סוף סוף! אני לובשת את זה." אמרתי בזמן שאני נועלת את הנעליי עקב הגבוהות שלי.
"אין סיכוי." ביטל את דבריי.
"למה?" שאלתי בתמימות למרות שידעתי את התשובה,
"כי זה קצר." אמר.
"אבל אתה שומר עליי." ציחקקתי.
"פעם אחרונה." אמר ברצינות.
"אוף.. פעם אחרונה." אמרתי, אבל זה ברור שבפעם הבאה אני אצליח לשכנע אותו שוב.
הלכתי למקלחת כדי להתלבש, לבשתי את הבגדים ויצאתי.
"אחת שלי." אמר לי צ'ייס ובשנייה הרגשתי שהלחיים שלי מתחילות להאדים.
"תודה." מילמלתי בשקט.
"נסיכה שלי, את מסמיקה." צ'ייס צחק עליי.
"נו דיי." כיסיתי את פניי עם ידיי.
"יאללה בואי." צחק ונשק לשפתיי.
~
-מנק' המבט של תומס-
הלכתי עם סול לצריף, ליוויתי אותה דיברנו בערך..
"אז.." היא אמרה.
"אז…" חזרתי אחריה.
"חברה באופק?" צחקה, אני חושב שקצת הסמקתי, הבטתי בה, העברתי חתיכה מהשיער שלה למאחורי אוזנה. ובאתי לנשק אותה, במהירות היא התרחקה והחלה לצעוק עליי.
"מה אתה עושה?" שאלה ודחפה אותי ממנה.
"מנשק אותך(?)." שאלתי או עניתי.
"אני.. אני צריכה ללכת, ביי." התחמקה במהירות ורצה לעבר הצריף.
תאמת? טיפה נעלבתי, אבל צ'ייס אוהב אותה אולי גם אני אוהב אותה.. אבל הוא התוודה בפניי קודם, ואמר שהוא אוהב אותה. חזרתי לפנימייה והלכתי לחדר שלי כדי להתלבש,
בחרתי חולצה מכופתרת ג'ינס עם קרעים ונעלי נייק. הלכתי לאנה, הייתי חייב לספר למישהו, להרגיש נקי, להוציא את מה שעל הלב שלי.
"נאנה?" שאלתי את אנה,
"אה?" מילמלה לעברי.
"אפשר פריקה?" שאלתי בקצת חשש.
"בטח." חייכה לעברי, סוף סוף מביטה בי.
"אני חושב שאני מתאהב בסול, אני מרגיש שאני אוהב אותה, אבל ממש.." אמרתי. הרגשתי טוב עם עצמי, שאמרתי את מה שאני מרגיש, הדבר הענק שישב לי על הלב? בשנייה ירד.
"וואו.. אני קצת בשוק אבל אם אתה אוהב אותה אז מה הבעיה שתיהיו ביחד?" שאלה מבולבלת.
"דבר ראשון לא נראה לי שהיא אוהבת אותי. דבר שני צ'ייס מאוהב בה…" אמרתי.
"אכן סיבוך גדול…" אמרה אנה.
"אכן כן." אמרתי מודע לסיבוך הענק שאני נמצא בו.
"אל תדאג, אני בטוחה שבסופו של דבר אתה וסול תיהיו ביחד." אמרה מנסה לעודד אותי.
"תודה אחות קטנה." לחשתי לה וחיבקתי אותה חיבוק גדול.
"בכיף אח גדול." צחקה איתי.
"יאללה זזים למועדון?" שאלתי. כולם הינהנו, ניכנסו לרכב ונסענו לעבר המועדון.
אחרי כמה דקות הרחוב שבו נמצא המועדון התגלה לעינינו רחוב רועש, מלא באנשים נצמדים אחד לשני, הרבה מוזיקה, נכנסו כולנו למועדון. הלכתי לרחבת הריקודים, רקדתי קצת. הרבה בנות נצמדו עליי, שתיתי כמה כוסיות הייתי חייב להשתחרר …