לא כמו כולם – פרק 2 -טנלובלה!

חזרה לסיפור:

"אני לא יודעת איפה היא יכולה כבר להיות לאן היא נעלמה?" שאלה אמא . "אולי היא דיברה עם סבתא ?" אמר עומר ולאחר כמה דקות אמא השיבה "אני ידבר עם סבתא אולי היא סיפרה לה איפה היא". "אמא ,מה שלומך ?" שאלה אמא "הכל בסדר ,מה אצלכם?" אמרה סבתא ואמא השיבה במהירות רבה "לא משהו ,מאיה נעלמה אנחנו לא מוצאים אותה בבוקר היה איזה שהוא ריב שהיא רצתה ללכת לטיאגו החבר שלה ולא הסכמתי בגלל הבית ספר , מאז אנחנו לא מוצאים אותה את יודעת אולי איפה היא?" וסבתא ענתה לאחר שניות "כן, היא בדרך לישראל " ואמא שאלה "מה? איך היא בדרך אם הדרכון שלה אצלי?" "היא דיברה איתי בבוקר וביקשה לבוא אני לא יכולתי להגיד לה לא והיא גם אמרה לי שאת מסכימה אז קניתי לה כרטיס והיא בדרך היא תהיה פה עוד שעתיים "
ענתה סבתא "אבל …. אין לה אישור לטוס….אני יתקשר למכס שיחזירו אותה" ענתה אמא . "אולי עדיף שהיא תהיה פה שתתאוורר היא כבר לא יכולה להיות שם שדיברתי איתה היא הייתה נסערת וכל שיחה שלנו היא אומרת לי שנמאס לה היא כבר לא יכולה להיות שם" ואמא השיבה "אוקי , שבוע והיא חוזרת ואין ויכוח ."
לאחר שעתיים …………….בשדה תעופה .
"סבתא סבא!!!! …… איך התגעגעתי " אמרתי לאחר שרצה אליהם. "מאיה ,איך גדלת איזה יפה את! ,אבל זה לא יפה מה שעשית לאמא את יודעת איך היא דואגת?" אמרתי "ממש לא אכפת לי אני לשם לא חוזרת גם לא בכוח ! היא לא יכולה להביא סתם ילדה שהיא הביאה מהרחוב ולתקוע לי אותה בבית , את לא מבינה מה הטיפשה הזאת עושה בבית " "את לא יכולה לדבר ככה לאחותך " ענתה סבתא בדרך לבית. והשיבה מאיה במהירות "היא לא אחותי והיא בחיים לא תהיה אחותי !!! " היה שקט במכונית …. ושסבתא הסתכלה עליי היא ראתה אותי ישנה .
"מאיה ,מאיה ,מאיה קומי הגענו " אמר סבא קמתי ועליתי לבית לאכול להתקלח ולישון כי לאחר שבע שעות טיסה זה קשה. "סבתא ,אני רוצה ללמוד ולגור פה אני לא רוצה לחזור לשם אני לא יכולה יותר שנה זה מוגזם! " אמרתי. "מאיה ,אני ידבר עם אמא ונראה מה עושים בינתיים יש לך שבוע להיות פה " אמרה סבתא . סבתא התקשרה לאמא וסיפרה לה כל אשר היה מהשדה תעופה . אמא הרגישה נקיפות מצפון אחרי מה שקרה בבית ואמרה לסבתא שהיא מסכימה שאני יסיים את השנה בישראל ואז נראה מה עושים אם אני נשארת בישראל אוו עוזבת . אבל לאמא היה תנאים שאני היה בישראל : 1. בבית ספר או בכלל אסור לעשות בעיות.
2. אני ילמד ברשת של הבית ספר שלמדתי בחו"ל אליט-ווי .
3.ציונים גבוהים.
למחרת אני וסבתא הלכנו לבית ספר אליט-ווי שליד אשקלון העיר בהינו גרים בה וסבתא עדיין גרה בה נכנסנו למנהל ודיברנו שעות ולאחר כמה חתימות וטפסים הוא אישר שאני ילמד בבית ספר שלו
שמחתי כי ככה אני לא יצטרך לחזור לחו"ל ול"אחותי" בצחוק .
אני וסבתא הלכנו לקניון לקנות את התלבושת אחידה שלהם היא כל כך יפה לא כמו בחו"ל שהיא ירוק ואדום שם היא כחול-לבן-אדום היא מושלמת , לאחר הקניות הלכנו לבית לישון קצת ובבוקר קמתי לבשתי שמלה אדומה ונעליים כחולות הכחול רוויאל המושלם ופפיון לבן בשיער ובנעל הייתה לי פפיון גדול באדום הוורס , לאחר נסיעה של חצי שעה ככה הגענו יצאתי מהמכונית ונכנסתי לבית הספר הוא כל כך גדול ויפה יש בריכה , כיתות גדולות מאוד לא כמו בחו"ל כיתות קטנות ועושים לך טובה שיש מגרש , אני חושבת שהיה לי כל כך כיף שם . איך שנכנסתי כל העיניים היו עליי הרגשתי כמו נסיכה ורק היה חסר הנסיך הזה עם סוס הלבן , המנהל קרא לי לחדר שלו והסביר לי איך הכל מתנהל פה והביא לי מערכת שעות ומספר ללוקר שהיה שלי ואמר לי שישנים פה אז הוא גם נתן לי מספר חדר ועוד כמה חוקים שאני ידע מה יש פה ומה אין ואת האמת אני התלהבתי מאוד שהלכתי לחדר הייתי עם בנות שלא ברמה שלי אבל הם מאוד יפות תמיד אמרתי שהישראליות הכי יפות . שהגעתי הן קיבלו אותי ממש יפה מהר התלבשתי והלכתי איתן לשיעור שיעור ספרות אוף שונאת ספרות לא נורא אבל ההרגשה שכולם מסתכלים עלייך ושאת נסיכה שיפרה לי את ההרגשה . למדתי וכתבתי כמעט את כל מה שהמורה אמרה ושיצאנו מהכיתה כל הילדים מהכיתה היו לידי ספרות זה היה השיעור האחרון וזה היה התור של השכבה שלנו בבריכה אז הלכתי לחדר ולבשתי בגד- ים ויצאתי לבריכה שמתי את הבגדים על הכיסא וקפצתי לבריכה היה לידי איזה בן מזה חמוד וגם חתיך שראיתי אותו שחכתי מטיאגו למרות שהוא חבר שלי בכל זאת אני כולה בת 16 מותר לי לחיות גם בלעדיו , אז הוא דיבר איתי ואמר שקוראים לו דור אז אמרתי לו שקוראים לי מאיה והוא שאל מאיפה באתי אז אמרתי לו שזה סיפור ארוך מאוד והוא היה כזה חמוד שהוא אמר לי שאחרי הארוחת ערב אז יש מעין חדר מנוחה לתלמידים ושם אני יספר לו כי היה המון רעש בבריכה יצאתי מהבריכה והוא אחרי לא היה לי מגבת אז הוא הביא לי את שלו התנגבתי והחזרתי לו את המגבת והתלבשתי הלכתי לחדר ודיברתי עם הבנות : "קוראים לי מאיה ולכן " אמרתי "קוראים לנו עדן ושקד" אמרו הבנות "יש לי שאלה " אמרתי אז הן ענו לי "מה?" "זה שדיבר איתי היום …דור נראה לי " אמרתי "מה איתו ?" שקד אמרה "יש לו חברה?" שאלתי בנימוס ושקד ענתה "לא אבל נראה שהוא מאוד מחבב אותך" "מחבב?" אמרה עדן "הוא התאהב שהוא ראה אותך" המשיכה עדן "אתן סתם מגזימות "אמרתי "אולי נלך לאכול?" אמרה שקד "בסדר" אמרתי והלכנו לחדר אוכל עדן ושקד ישבו ליד דור ועוד שניים שאני לא ראיתי אותם {בנים} התביישתי לשבת לקחתי לי סלט ומיץ תפוזים ורציתי לשבת איתם אבל לא היה לי נעים הם לא אמרו לי לבוא אז ישבתי לבד ושישבתי אז שמעתי משהו קורא לי קול של בן "מאיה , בואי לשבת אתנו " הסתובבתי והראיתי את טום שהוא קרא לי אז הלכתי לשבת איתם כל הארוחה דור הסתכל עליי אז באיזה שהוא שלב שנשארנו לבד בשולחן אמרתי לו "דיי להסתכל עליי אתה מביך אותי" אז הוא אמר לי " את יפה שאת מובכת וגם בכללי " אז אמרתי לו "יש לי חבר …." אז הוא ענה "חבר זה לא קיר " אז צחקתי וגם הוא, אחרי הארוחת ערב הלכנו לחדר מנוחה וישבנו לשם אז הבנים הציגו את עצמם "קוראים לי דן " "ולי קוראים נועם" דור דיבר עם דן ונועם והבנות אמרו לי שנועם הוא חבר של עדן ודן חבר של שקד וסיפרתי להן שיש לי חבר שקוראים לו טיאגו ושבאתי לבית ספר מברצלונה ואני כרגע גרה עם סבא וסבתא שלי בגלל שההורים שלי ואחים שלי בברצלונה ושבאתי לישראל בגלל שאני לא יכולה להיות בברצלונה יותר ושיש לי חברה מדהימה בשם מלודי הן שאלו אם אני מדברת ספרדית אז עניתי להן שכן חייתי שבע שנים בברצלונה ואני יודעת ספרדית גם בגלל שאני אוהבת טלנובלות ספרדיות וארגנטיניות היה צלצול אז הלכנו לחדרים לישון