לא חוקית – פרק 6.

פרק 6-תשוקה.

פתאום הדלת נפתחה במהירות…
"גל את בטוחה שליאור חיפש אותי כי דניאל אמר ש…"
"ליאור?" ראיתי את הדר מסתכלת עליי ועל גל.
—
"כן?" אמרתי בחיוך.
"מה אתה עושה פה?" שאלה הדר.
"הוא…. אה…הוא בדיוק בא לחפש אותך שוב" אמרה גל בגמגום.
"וואי אמא מתי הספקת להיכנס? הרגע אני חוזרת מהחדר שלך" אמרה הדר.
"אני לא באתי מהחדר, באתי מהלובי"
"מה רצית? גל אמרה שביקרת פה"
"אה כן חשבתי…רציתי לשאול איך היה הפגישה עם דור?" אמרתי.
"מעפנה ביותר! הוא היה יבש!" הרימה טיפה את קולה.
"למה?"שאלתי בתמימות.
"לא יודעת" אמרה.
"טוב אני יורדת למטה לחדר אוכל" אמרה גל.
"אני באה איתך" אמרה הדר.
"טוב אני הולך לחדר" אמרתי.
"כן, באמת דניאל חיפש אותך" אמרה הדר.
הדר הלכה לארון שלה… כנראה לשים בושם או משהו.
הסתכלתי על גל ומסרתי לה נשיקה באוויר ובלי רעש וקרצתי לה.
"אני אלווה אותך לדלת" אמרה גל בקול.
הלכתי לכיוון הדלת וגל אחריי.
יצאתי מהחדר והסתכלתי על גל.
"היום ב1 נפגש ליד הבריכה של המלון" אמרה בלחש.
"סגור" אמרתי.
שרטטתי לה לב באוויר עם האצבעות והיא חייכה.
התרחקתי מהחדר וצעדתי לכיוון החדר שלי.
"איפה היית?" תקף אותי דניאל בשאלה.
"בן פה?" שאלתי.
"לא" אמר דניאל.
נעלתי את הדלת וסימנתי עם הראש לדניאל לבוא אחריי.
ישבנו במיטות.
"איפה היית?" שאל שוב את אותה השאלה של קודם.
"עם גל" אמרתי.
"מי זאת גל?" שאל דניאל.
"אחות של הדר" אמרתי.
"אה כן, הדר חיפשה אותך" אמר.
"אני יודע".
"ממתי יש להדר אחות?' שאל.
"יש יש…" אמרתי ופנטזתי עליה.
"ליאור?" שאל באיטיות.
"מה?' אמרתי בעצבים כי הפריע למחשבות שלי.
"בת כמה היא?" שאל כמו שוטר בחקירה.
"22" אמרתי בחיוך וניסיתי לחזור למחשבותיי הקודמות.
"רגע רגע, אתה רוצה להגיד לי שבחורה בת 22 שמה עלייך?" שאל דניאל בחיוך ובהיכון לצחוק.
"כן"
החיוך של דניאל ירד.
פתאום נשמעו דפיקות בדלת.
"תפתחו זה אני" שמענו את קולו של בן מעבר לדלת.
"שום מילה" עשיתי לדניאל סימן של שקט עם היד.
"ברור" אמר וקם לכיוון הדלת.
הוא פתח את הדלת.
"אני רואה שחזרת" אמרתי.
"כן" אמר עם פרצוף מבואס כזה.
"מה קרה?" שאלתי אותו תוך כדי שהוא נכנס לחדר ודניאל נועל את הדלת.
"סתם" אמר.
"מה קרה הבחורה הייתה מכוערת?" שאלתי.
"לא…אנ…אני מכיר אותה אחי, אני יודע איך היא ניראת" אמר בן.
"מי זאת?" שאל דניאל.
"אתם לא מכירים" אמר בן.
"זאת ההיא ש…" שאלתי ועשיתי סימן עם היד של 'שכב איתה'.
"לא, נראה לך?" אמר בן בגועל.
דניאל נקרע מצחוק בצד.
"פשוט נראה לנו שזאת הבחורה היחידה ששמה עלייך במלון" אמר דניאל וצחק.
ובלב חשבתי כמה מעצבן שהודיה שמה על בן.
כמה שאני ארצה לשכוח את הודיה, אני לא אצליח… בכל זאת שנתיים עם בחורה אחת, שהייתה כל החיים בשבילי, שהייתי מוכן למות למענה, בשביל שהיא תחיה את החיים.
"תתפלא" אמר בן במין חיוך שטני כזה.
כיווצתי את שתי ידיי למן אגרופים כאלה.
ולא יכולתי להתאפק, החום בער בי.
העצבים של החיוך המעצבן הזה, השפתיים האלה שנישקו את האקסית שלי, הידיים האלה שאלוהים יודע איפה הם נגעו, העניים שלו שהסתכלו עליה.
התאפקתי. לפחות ככה ניסיתי.
דניאל עשה לי עם העניים מין סימן של תירגע כזה.
נשמתי לרווחה ונרגעתי.
לא ידעתי למה דניאל רוצה שאירגע, כי הרי לא סיפרתי לו על ההודעה שראיתי.
בקטעים כאלה, אני סומך רק על עצמי.
בן קם לארון שלו והחליף בגדים.
הרמתי את ראשי, וכיסיתי את פניי עם הידיים.
מה קורה לי? שאלתי את עצמי בלב.
מה אני עושה? זה נכון כל זה? אולי אני אמור להילחם על הודיה?
כי אני זה שנפרדתי ממנה בגלל טעות קטנה קמתי ועזבתי.
אולי הייתי צריך להישאר? איך יכולתי לזרוק שנתיים שלמות לפח?
עשיתי טעות? אולי היא מנסה לעצבן אותי ולהראות לי שעשיתי טעות בכך שהיא יוצאת עם חבר טוב.
או ככה קראתי לו עד שהוא נגע בה.
בן סיים להחליף בגדים ונכנס למיטה.
"תלכו לישון מוקדם אחים שלי, מחר נלך לעבוד בטיילת" אמר בן.
"מה לעבוד?" שאלתי.
"כן בן דוד שלי הזמין אותנו לבוא לעבוד איתו והוא אמר שמחר זה היום הכי עמוס אז בואו נלך לעזור לו, נרוויח קצת כסף" אמר בן.
"לי אין בעיה" אמר דניאל.
"גם לי לא" אמרתי.
"אז תישנו מוקדם כי קמים מוקדם" אמר בן והתהפך לצד עם הגב אלינו.
פתאום נשמע צליל הודעה שבא מהפלאפון של בן.
בן הוציא את הפלאפון מתחת לכרית וכנראה קרא אותה.
הסקרנות הרגה אותי ועוד שנייה באתי חנקתי אותו תפסתי לו את הפלאפון וקראתי הכול.
אבל התאפקתי!!!
"בת זונה" מלמל בן.
"מה קרה?" שאל דניאל.
"מה? אה… כלום" אמר בן.
"טוב" אמר דניאל והחליף גם הוא בגדים תוך כדי.
דניאל הלך לכיוון המיטה ונשכב עליה.
נשכבתי גם אני על המיטה, אבל לא בכוונה של להירדם, אלא בכוונה של לחכות.
לחכות שבן יירדם…
המחשבות תקפו אותי כל הזמן שחיכיתי.
מה קורה לי עם גל? מה אני עושה עם הודיה? מה אני עושה עם בן? נחזור ליבנה ואז מה?
בן ימשיך את הקשר עם הודיה? כולם בשכונה בטוח יעשו לי עיניים של "איך נתת שבן ייצא עם הודיה"
ועכשיו שאני חושב על זה… באמת איך? אני חייב לברר מה באמת הולך שם.
כי כשהייתי עם הודיה, הבטחתי לה שגם שנהיה בריב הכי גדול שיש אני תמיד אגן עליה ואשמור עליה.
ואם נשאל כל אחד, מילה שלי זאת מילה.
ואם בן רוצה להיות איתה רק בשביל לפתוח אותה, אני אפתח לו ת'ראש.
מה אני באמת מרגיש להודיה? זה ברור שהרגשתי בלב משהו כשראיתי אותם במועדון.
אבל האם זאת הרגשה של אהבה? של פספוס? של סתם כאב כי היא הייתה איתי קודם…
וגל? מה עם גל? הייתה לי איתה הרבה תשוקה.
אבל זה לא כזה חדש לי עם בחורות.
כל הבחורות זורמות בגלל איזה מילה יפה שאני זורק, או ליטוף.
הייתי עם הודיה רק בגלל שהיא לא כזאת.
בגלל שהדרך אליה הייתה ארוכה וקשה, אז איך היא זרמה עם בן ככה כ"כ מהר?
אני חושב שאני פשוט…..
הפלאפון שלי רטט וקיבלתי הודעה.
פתחתי אותו וקראתי:
'ליאור, השגתי את המספר מהדר כשהיא ישנה, עוד 10 דקות תהיה איפה שקבענו, גל'
ואו כבר 1? איך הזמן טס רק מהמחשבות שלי…
איך לא נרדמתי?
שמתי טיפה בושם והחלפתי לטרנינג אחר.
הלכתי לכיוון הדלת וירדתי ליד הבריכה, בדיוק איפה שקבענו.
חיכיתי שם לפחות 10 דקות בדיוק כמו שהיא אמרה, ואז ראיתי אותה מתקדמת לעברי.
היא הייתה בגופיה לבנה וטייץ שחור…
"לא קר לך?" שאלתי.
"קצת" אמרה.
"בואי" אמרתי לה ופתחתי את זרועותיי.
"ליאור…" אמרה ובינתיים מתכרבלת בין ידיי.
"מה?"
הרימה את ראשה לפניי ונישקה אותי.
תוך כדי הנשיקה הורדתי את הג'קט וכיסיתי את גבה מאחורה שרעד מקור.
שוב פעם הנשיקה הגיעה ממצב של עדינות לסערה.
העברתי את ידי באיטיות מהצוואר הרך שלה לאגן שלה וצבטתי אותה קלות עם כל היד בישבן שלה, לא יכולתי לשלוט בעצמי לידה.
היא שיחררה את הג'קט והוא נפל לדשא.
היא קטעה את הנשיקה והסתכלה לדשא, ישבה בדיוק על איפה שהג'קט נפל.
"מה אתה מסתכל?" אמרה.
"בוא ושב לידי" המשיכה.
חייכתי אליה והתיישבתי ליד ועל הדשא.
"איפה עצרנו?" שאלה והתקרבה אליי.
"אני חושב שפה" אמרתי ונשקתי אותה.
החזרתי את ידי לאגן שלה והרמתי טיפה את חולצתה כך שיכולתי טיפה להרגיש את בטנה, החלקה והחמה.
ושוב היא העבירה את ידה באותו מקום וניסתה להוריד את החולצה, הורדתי אותה.
היא העבירה את ידה ליד הבטן שלי ואיזור החזה.
היא שיחררה את השיער שלה מהקוקיה ופיזרה אותו, היא נשכבה על הדשא ואני מעליה.
יכולתי להרגיש את כל הגוף הקדמי שלה על הגוף הקדמי שלי.
היינו קרובים שיכולתי להרגיש את רעידות ליבה, הרגשתי את החזה שלה נמעך על גופי וזה עשה לי צמרמורת בכל גופי.
קטעתי את הנשיקה והסתכלתי עליה קרוב כ"כ, ככה שלא היה לה לאן לברוח מעיני.
"את מדהימה" אמרתי.
היא חייכה אליי התקרבה אליי והמשיכה את הנשיקה בדיוק מהנקודה בה הפסקנו.
הרמתי עם ידיי טיפה את חולצתה והורדתי לה את החולצה…
השקט של הבריכה, השקט של ה"בחוץ", החושך של הלילה הוסיף הרבה לרומנטיות.
ורק מנורה קטנה שהייתה בכניסה לבריכה אך רחוקה מאיתנו הוסיפה מן תאורה מעומעמת שכזאת לאווירה.
"אתה חושב שזה נכון?" שאלה.
"אני בטוח" אמרתי ושוב חזרנו לאותה נקודה.
העברתי את ידי בגבה החלק ובבטנה..
קטעתי את הנשיקה והתחלתי לתת לה נשיקות קטנות בצוואר, והרגשתי את ידה בעורפי משחקת בעורף.
הכנסתי את ידי מתחת למכנסיה ונגעתי בישבן שלה הרך והנעים למגע ועיסתי אותו בעדינות רבה.
הרגשתי שהיא נהנת ממגע שפתיי וידיי.
הרגשתי את הנשימות שלה באוזניי.
'ליאור?' שמעתי קול מוכר אומר את שמי.
גל התכסתה בג'קט מההלם.
סיבבתי את ראשי ימינה לראות במי מדובר.
'הודיה?'