לא חוקית – פרק 4.

פרק 4 – הנפנוף.

פתחתי את הדלת .
'את ? מה את עושה פה?'
—-
"אחרי כל מה שהיה גם עכשיו לא תענה לי?" אמרה.
חייכתי. סופסוף בן למד משהו.
"כן" אמר בן.
"אין בעיה" אמרה והלכה.
סגרתי את הדלת.
"אחי" אמר דניאל בצורת פרגון ודפק על גבו של בן.
"זאת לא זאת שצעקה לך אתמול?" שאלתי.
"כן" אמר בן.
"מה, היו עניינים?" שאלתי.
"כן" אמר בן.
בן הסתכל עליי ועל דניאל וראה שחיכינו לתשובה.
"חרא זיון" אמר בן.
צחקקתי טיפה והסתכלתי על דניאל שגם הוא חייך.
"טוב אני יורד ללובי" אמרתי.
"ואני נכנס להתקלח" אמר דניאל והלך לכיוון המקלחת.
פתחתי את הדלת ויצאתי מהחדר, ירדתי ללובי.
מרחוק ראיתי את ידידות שלי; סתיו והדר, שכבר ראיתי אותן יום קודם במלון.
"שלום חתיך" צעקה סתיו מרחוק.
התקרבתי אליהן ונתתי להן נשיקת שלום.
"מה העניינים יפיופות?" אמרתי והזזתי את הדר כדי לשבת בניהן.
"הכול טוב. אתה יוצא היום?" שאלה סתיו.
"אני חושב שכן" אמרתי.
"למה חושב?" שאלה סתיו.
"כי מאז שהגענו רק יצאנו, צריך לשמור קצת מזומנים" אמרתי.
"מה עם בן?" שאלה הדר.
"בן" אמרתי וחייכתי .
"כן, למה החיוך?" שאלה הדר.
"כי את אולי הבת היחידה במלון הזה שמסתכלת עליו" אמרתי בחיוך.
"זבל" אמרה סתיו ונתנה לי כאפה קטנה בלחי .
"למי את חושבת שאת מרביצה אה?" שאלתי והתחלתי לריב איתה בקטנה על הספה.
הגענו למצב שנתקענו.
היא הסתכלה אליי והתקרבה .
לא התאים לי אז שחררתי אותה וחזרתי למצב הישיבה.
"אמא מה זה הדבר הזה" אמרתי והסתכלתי על הבחורה שבדיוק ירדה במדרגות.
"מי?" שאלה סתיו.
"זאתי עם החולצה הלבנה" נשכתי את שפתיי קלות והמשכתי להסתכל.
"זאת אחותך הדר לא?" אמרה סתיו והסתכלה על הדר אבל הדר לא ישבה כבר לידי.
היא בדיוק קמה ודיברה עם הבחורה.
"למה היא לא מסדרת לי אותה?" שאלתי את סתיו.
"נו באמת ליאור , היא בת 20 ומשהו" אמרה סתיו.
"לזיונים אין גיל בובה" אמרתי והעברתי צביטה קלה בלחי שלה וקמתי לכיוון הדר ואחותה.
סתיו נשארה על הספה אולי קצת המומה.
התקרבתי אליהן ושמתי את היד שלי על הדר.
הם עצרו את הדיבור שלהן ואחותה הסתכלה עליי.
"לא תכירי בנינו הדר?" שאלתי את הדר.
"ליאור גל גל ליאור" אמרה הדר.
"בת כמה את?" שאלתי.
"22" אמרה בחיוך צבוע.
"למה החיוך?" שאלתי.
"גן ילדים .. ביי לכם" אמרה ויצאה מהמלון.
ידי עדיין הייתה על הדר .
"נפנוף מספר 1" לחשה לי סתיו באוזן, קצת כדי להחזיר לי.
"חכי חכי יזבל אני יראה לך מה זה נפנוף. לא נולדה הבחורה שתנפנף אותי" אמרתי.
הורדתי את ידי מהדר.
חיכיתי שהנושא יעבור ושאלתי ..
"יש לך שיחה הדר?"
"כן, קח" אמרה הדר.
"איזה לא גברי מצידך לקחת שיחה מבחורה" אמרה סתיו.
עשיתי כאילו אני מחייג והלכתי הצידה.
שמתי את הפלאפון שלי במקום הפלאפון של הדר ועשיתי כאילו אני מדבר.
בנתיים דפדפתי באנשי קשר שלה.
"אחותי" העתקתי את המספר בתקווה שזאת לא אחת החברות שלה.
התקדמתי אל הבנות.
"תודה" אמרתי להדר.
"טוב אני עולה לחדר" אמרתי בחיוך .
'אני אומרת לך משהו עובר עליו' שמעתי את סתיו אומרת להדר בזמן שעליתי.
"פתחו" אמרתי לבנים מחוץ לדלת.
"שנייה אני יוצא מהמקלחת" צעק דניאל.
"מה קרה? מקלחת של כוסית?" שאלתי מעבר לדלת.
"אל תשכח שאתה בחוץ ואני בפנים" אמר דניאל והקול שלו היה קרוב לדלת.
"אל תשכח מה יקרה לך שאני אכנ .." התחלתי ואז הוא פתח את הדלת.
"אם הייתי יודע לא הייתי פותח" אמר דניאל.
"איפה בן?" שאלתי.
"מאיפה אני יודע" אמר דניאל וחזר לאזור המקלחת בשביל להתגלח.
התקדמתי למיטה שלו וראיתי שגופיה שהוא ישן איתה על המיטה והפלאפון שלו לידה.
הרמתי את הפלאפון שלו והסתכלתי בשיחות אחרונות.
ראיתי שהוא כן חזר להודיה אחרי שהוא ידע שהיא התקשרה.
נכנסתי להודעות שלו.
"עוד שעה תהיה מחוץ למלון אני אחכה לך, הודיה."
הסתכלתי מתי ההודעה נשלחה וראיתי שלפני 12 דקות.
מעניין לאן הוא הלך לפני שהוא הולך להיפגש איתה.
התקשרתי לחבר שהכרנו במלון.
"הלו"
"הלו" הוא ענה.
"דור?" שאלתי.
"אה אחי?" שאל.
'אני צריך טובה כפרה' אמרתי.
'דבר אחי' אמר.
"תגיד, מה רואים מחוץ לחלון שלך בחדר שלך?" שאלתי.
"את הכניסה למלון כפרה למה?" אמר.
"תישאר בחדר אח שלי אני בא" אמרתי.
"טוב אחי" אמר וניתק.
התקדמתי לדלת ויצאתי לכיוון החדר של דור.
בדרך התקשרתי להדר.
"הדר?"
"אה מנופנף?" שאלה וצחקה.
"היום יש לי מישהו להכיר לך, תהיי ב20:00 בבריכה" אמרתי.
"סוף סוף אתה מועיל טיפה, מה עוד חצי שעה?" אמרה.
"כן" אמרתי .
"כדאי לך שהוא חתיך!!"
"סמכי על ליאור" אמרתי.
"טוב יאלה אני צריכה להתארגן" אמרה.
"ביי כפרה" אמרתי וניתקתי.
התחרטתי והחלטתי שלפני שאני הולך לחדרו של דור, אני ארד ללובי לברר באיזה חדר הדר.
"כן חמוד איך אני יכולה לעזור לך?" שאלה האישה שישבה בלובי.
"קודם כל, בלי חמוד" הוספתי חיוך. "אני צריך לדעת באיזה חדר נמצאות גל והדר הרוש" אמרתי.
"שנייה" אמרה ותקתקה איזה משהו במחשב.
"חדר 301" אמרה.
"טוב תודה" אמרתי והלכתי למעלית לעלות לחדרו של דור.
דור פתח את הדלת.
"כנס" אמר.
נכנסתי.
"איפה הפצועה שלך?" אמרתי.
"שתוק ימנאיק , היא בבריכה " אמר.
"אני צריך טובה" אמרתי.
"לא ביקשת כבר?" שאל.
"שתוק .. אני צריך שתעסיק היום מישהי" אמרתי.
'אחי זה קצת גדול עליי' אמר והתהלך בחדר.
"אני אמצא לנועה תעסוקה בסה"כ שעה" אמרתי.
"היא לא תהיה פה, היא הולכת לטיילת היום" אמר.
"נו אז כפרה עלייך טובה לחבר" אמרתי.
"טוב אחי" אמר בהיסוס.
"תודה כפרה. חייב לך" אמרתי והושטתי את ידי ולחצתי את ידו.
"מה רצית מהחלון?" שאל.
"סתם .. לא משנה כבר .. אני עסוק בשביל השטויות האלה" אמרתי.
"טוב" אמר זה מה שאהבתי בדור הזה. הוא לא שואל הרבה שאלות.
"תתארגן , יש לך עוד פחות מחצי שעה כבר" אמרתי.
"טוב אחי אני עכשיו אלך להתארגן" אמר.
"ואם תיראה שם את בן, אל תגיד שום מילה עלי" אמרתי.
"אתה מתכוון שאני אמור לראות אותו" אמר.
"הוא אמור להיות שם .. לא בטוח שתיראה אותו" אמרתי.
"עם מי הוא יהיה שם, איתך?" שאל.
"לא, עם האקסית שלי" אמרתי.
"אקסית? מה הוא עושה איתה?" שאל.
"אתה יכול לבדוק אם בא לך" אמרתי בחיוך.
"אני אשתדל אחי. טוב אם לא תלך אני לא אספיק להתארגן"
"טוב אני הולך ביי אחי תודה" אמרתי והלכתי לכיוון הדלת.
יצאתי והלכתי לחדר שלי .
נכנסתי לדלת ובאמת ראיתי את בן מתארגן.
"לאן אחי?" שאלתי.
"סתם לאיזו בחורה שפגשתי" אמר בן.
"טוב" אמרתי וניגשתי לארון שלי והחלפתי לטרנינג.
"לאן?" שאל.
"סתם לשבת עם סתיו" אמרתי.
"לשבת לשבת או ..?" אמר.
"לשבת אחי" אמרתי בחיוך, שמתי בושם ויצאתי מהחדר.
השעה הייתה בדיוק 20:00,
"אני בבריכה אחי היא עוד לא שם" קיבלתי הודעה מדור.
"תחכה כמה דקות" שלחתי הודעה חזרה.
"שלום חתיך" ראיתי את הדר במסדרון.
"את הולכת אליו?" שאלתי.
"כן, אני מקווה בשבילך שהוא חתיך" אמרה.
"בטח בטח" אמרתי בחיוך.
היא המשיכה במסדרון ואני בנתיים חיפשתי את החדר שלה ..
292 ..
298 ..
301 .. סוף סוף ..
דפקתי בדלת ..
"רגע" שמעתי את קולה של אחותה ..
הדלת נפתחה ..
'אתה?'