לא חוקית – פרק 3.

פרק 3 – חברים טובים.

הזזתי את הראש ימינה כי ראיתי עוד זוג אנשים לידינו.
"בן? הודיה?" אמרתי ועצרתי את הריקוד.
—
הודיה הפסיקה את הזרימה שהייתה ביניהם והסתכלה עליי,
בן שהיה מסטול לא שם לב שהייתי שם.
"למה הפסקת בייבי?" שאל בן את הודיה.
הוא הסתכל לאן שהיא הסתכלה .. אליי.
עשה תנועות עם הראש כאילו שראשו מסתובב ואת ידיו שהיו על הודיה הוא לא טרח להוריד.
"ליאור .." הוא התחיל.
"שתוק י'בן זונה שתוק" אמרתי ופניי נהיו עצבניות.
"מה קרה?" שאלה הבחורה שהתחילה איתי קודם.
"שתקי" אמרתי והסתובבתי להסתכל עליה והחזרתי את פניי אל הודיה ובן.
"מי אתה שתיקרא לי בן זונה אה?" אמר בן והתקרב אליי בפוזה.
ידעתי שהוא באמת מסטול, כי אם זה היה בן סחי ולא מסטול הוא לא היה מעז להתחיל לדבר בפוזה ועוד ליד בחורות.
"אל תעצבן אותי בן" אמרתי והתאפקתי לא לגעת בו.
"יאלה יאלה יזין" אמר ועשה תנועות עם היד.
פה כבר הגוף שלי נהיה רותח והפנים שלי האדימו מרוב כעס.
"מה עשית?" אמרתי והדבקתי אותו לקיר שידי אוחזת בגרונו.
"ליאור תעזוב אותו" אמרה הודיה ונגעה בידי.
"תעופי ממני" אמרתי והסתכלתי על ידיה.
היא הורידה את ידה בפחד.
"אֶה ליאור .." אמרה ועשתה פרצוף.
"את שרמוטה מה לא?" אמרתי.
"אני מה ?" שאלה.
"שרמוטה. איך את מעזה להיות עם חבר שלי?"אמרתי.
"ליאור אתה מכאיב לי" אמר בן ועשה קול של אחד ניחנק.
"אתה לא רצית אותי נכון? אז מה עכשיו?" שאלה.
הסתכלתי על פניה במשך 15 שניות שלמות ואני פשוט מתקשה להאמין.
"צודקת" אמרתי ושחררתי את בן.
בן העביר את ידו על גרונו בשביל להקל על כאביו.
"לא את ולא הוא שווים יריקה שלי" אמרתי ויצאתי משם.
התקדמתי לריקודים, והרגשתי משיכה בכתף.
הסתובבתי לאחור וראיתי את אותה בחורה שהתחילה איתי.
היא התקרבה לאוזניי.
"מה קרה שם?" שאלה. התקרבתי לאוזנייה והשתדלתי לנשום אוויר חם לתוכן.
"כלום. מה זה משנה מה קרה, משנה מה קורה עכשיו" אמרתי.
"ומה קורה עכשיו?" שאלה.
"עכשיו אני מרגיש שהולך לקרות מצב שאני ואת יוצאים החוצה" אמרתי.
היא חייכה ותפסה את ידי יצאה ראשונה ואני מיד אחריה.
בואנה הלילה הזה …
***
"נו אבל לא סיפרת לי הכול"
"דניאל שחרר ממני, הוא יבוא הוא יספר לך" אמרתי.
"נו עד שהוא יבוא" אמר דניאל.
פתאום ראיתי שהפלאפון של בן צלצל והוא היה על מיטתו.
"הוא לא לקח את הפלאפון?" שאל דניאל וראיתי שהוא הולך לכיוון המיטה.
"לא מעניין אותי" אמרתי .
"זה באמת לא מעניין אותך?" אמר דניאל והרים את המכשיר. כמובן שלא יכולתי לראות מרחוק.
"אני לא רואה" אמרתי.
דניאל התקרב והיה כתוב על המסך "הודיה".
תפסתי את הפלאפון ;
'הלו ' עניתי.
"שמע אנחנו צריכים לדבר מתי מתאים לך?" שאלה הודיה בקו.
"בואנה דניאל יש למטה מסיבת בריכה מטור.." ניכנס בן בדלת.
"בן?" שאלה הודיה בקו .
"מה אתה עושה עם הפלאפון שלי?" שאל בן.
לחצתי על הכפתור האדום וניתקתי להודיה בפרצוף.
התקדמתי לדלת שבן פתח אותה וסגרתי אותה.
התקדמתי אל בן והוא הלך אחורה, עד שהוא ניתקע בקיר ולא היה לו לאן לברוח.
"תקשיב בגלל שאני לא שם על הודיה, אני לא עושה לך כלום"
"אני יודע שאני חבר חרא" אמר בן והסתכל לי עמוק בעיניים.
"אתה לא אחי" אמרתי ודפקתי בלחי שלו.
"מה?" שאל דניאל בפרצוף לא מובן.
"אנחנו בסדר" הודעתי והושטתי את ידי לכיף.
"וואלה?" אמר בן והושיט גם את ידו.
"כן, מה אני אריב איתך על משהו שקרה לפני חצי שנה?" אמרתי בחיוך.
"צודק אחי" אמר בן.
"אתם יודעים, ראיתי למטה את יקיר" אמר בן.
"ברדוגו?" שאל דניאל.
"כן" אמר בן.
"מה הוא עשה פה?" שאלתי.
"לא יודע, אבל הבן שרמוטה התחיל עם הילדה שהתחלתי איתה והלכה לי באמצע" אמר בן.
"איזו מהן? פשוט יש כלכך הרבה שהלכו לך באמצע" אמרתי בחיוך .
"מצחיק" אמר בן.
"את דניאל זה באמת מצחיק" אמרתי והסתכלתי על דניאל שנקרע מצחוק.
פתאום שמענו דפיקות בדלת.
בן העביר את מבטו אל הדלת במבט המום כזה.
"אני אפתח" אמרתי.
"זה בשבילי" אמר בן.
"ממתי משהו הוא בשבילך?" אמרתי וניגשתי לדלת.
פתחתי את הדלת .
"את? מה את עושה פה?"