לא התכוונתי להתאהב אבל זה קרה פרק 5

פרק 5 
שעות הערב הגיעו. 
ישבתי בסלון, צופה בטלוויזיה. 
אפילו יממה שלמה אני לא פה, ואני כבר מרגישה כמו בת בבית הזה. 
לפני כמה שעות, האחים הקטנים של נדיר קמו. 
לבת קוראים שלי, ולאחיה התאום קוראים טום. ולפי מה שהבנתי, לתינוק הקטנטן קוראים ליאור. 
בישלתי להם והבאתי להם לשתות, והם חזרו לישון. 
'נדיר ממש קרוב לבית. תזכרי פז. על תתאהבי בו ! את תשברי !' המורה אמר לי באוזניה. 'תמשיכי כרגיל. אבל לא להתאהב !' 
״אוקיי,״ מלמלתי. 
מעניין איך הוא רואה מתי נדיר חוזר. 
אנאערף, כנראה עוקב אחריו.
נדיר נכנס הביתה.
"היי" הוא אמר לי בחיוך.
"היי" אמרתי והחזרתי חיוך. הוא התקרב אליי ולפני שהספקתי לעשות משהו הוא נישק אותי. לא רציתי להפסיד את הנשיקה הזאת, אבל לא הייתה לי ברירה
"אז איך היה במירוץ?"שאלתי.נ
יסיתי לפתח שיחה.
"היה משעמם כרגיל. לא הפסקתי לחשוב אלייך"הוא אמר איזה חמוד! חייכתי חיוך בישני. 
"יפה לך אדום"הוא אמר. כנראה שהסמקתי.
'פז אל תישברי!'המורה צעק לי ומיד התעשתתי על עצמי. 
״תודה״ מלמלתי. 
״ישלך משהו שאת מסתירה ככה שאת לא רוצה להיות איתי ?״ נדיר שאל. 
שתקתי. וגם המורה שתק. 
לא היה לנו מה להגיד. 
״נדי,״ מלמלתי. ״אנחנו בקושי מכירים. נכיר יותר. ואולי יהיה סיכוי שנצא״ 
'רעיון מעולה' המורה אמר לי באוזניה. 
נדיר גיחך ״בקושי מכירים וכבר קוראת לי 'נדי' ״ הוא אמר וחיקה את איך שאמרתי את השם שלו. 
״שתוק דפוק !״ אמרתי בחיוך וזרקתי עליו כרית. 
״אפ אפ… כבר ללכלך ?״ נדיר שאל. 
״סליחה,״ מלמלתי ובאתי להרים את הכרית. 
אבל הרגשתי משהו פוגע בחוזקה בראשי. 
״אחח״ מלמלתי והרמתי את ראשי. 
קלטתי כרית מאחורי.
"משחק מלוכלך אה?"שאלתי את נדיר בחיוך זדוני. 
"כן "ענה מרוצה.
"במקומך לא הייתי שמחה ככה"אמרתי בתחמנות.
"מזאת אומרת?"שאל. ולפני שהספיק להבין משהו, דפקתי לו כרית בראש מהר מאוד זה המשיך למלחת כריות.
'די את צריכה להתרכז במשימה' המורה צעק לי באמצע המלחמה. כול כך לא רציתי להפסיק את זה 'פז תפסיקי זאת פקודה'הוא הורה אליי 

נ.מ של נדיר 
שיחקנו במלחת כריות והיה ממש כיף. אני לא חושב שאיי פעם נהנתי ככה ועוד עם בת שאני בקושי מכיר.
״טוב ,טוב הפסקת אש"אמרתי 
"כן,אני ממש רעבה"פז ענתה.
נכנסנו למטבח ,פז הכינה לשנינו חביתה עם סלט ואכלנו .
היה ממש מאוחר. שנינו עלינו לחדר השינה והלכנו לישון.

נ.מ של פז 
לפעמיים אני כול כך רוצה שזה יהיה אמיתי, ולא משימה. כיף לי איתו, ואני מרגישה אליו משהו שלא הרגשתי למישהו אחר.