לא התכוונתי להתאהב אבל זה קרה פרק 36

פרק 36
הרגשתי את ידי רועדת, והכל מסביבי נראה מסוחרר. לא יכול להיות. לא יכול להיות. 
״אתה לא אבא שלי !!אל תשקר !!״ צרחתי והצמדתי אתרי האקדח יותר קרוב ויותר הדוק לראשו. ידי רעדה, ועוד שנייה האקדח איים ליפול מידי.
״נדי. אני כן אבא שלך. עכשיו, אם לא תוריד את האקדח המטומטם הזה ותעוף מפה עם החברה שלך. יקרה משהו נורא״  הוא אמר באיום. הוא לא יאיים עלי. הוא היה נראה רגוע ושלב, כאילו אני עוד רגע לא הולך לפגוע בו כדור.
״קודם כל בשבילך זה נדיר. או במיוחד בשבילך זה מישהו שאתה לא מכיר.״ אמרתי בקול עצבני ורועד. הרגשתי את עיניי מאדימות, ודמעות רצו לפרוץ. אבל החנקתי אותם. 
״אוף מפה נדיר. אני לא רוצה לפגוע בך !״ הוא אמר בחיוך. סעמק ערס. לא רוצה לפגוע בי. אשמתו שהוא עזב אותי. בתנופה אחת, הרמתי את ידי עם הרובה וחבטתי בצווארו. והוא מיד התעלף. 
״נדי ?״  שמעתי את קולה החלש של פז. 
״הכל בסדר ?״ שאלה כשראתה אותי נועץ מבט בו. 
באיש המאפיה. באבא שלי. 
״זה אבא שלי,״ מלמלתי בלחש, מביט בו כלכך בעצבים. כלכך רציתי לבעוט בו, לגרום לו להרגיש את כל מה שהרגשתי שגדלתי בלעדיו. שגידלתי עוד 3 בלעדיו.
״מה ?״ היא שאלה בשוק. ״אתה ירית באבא שלך ?!״ 
״הוא מעולף״ מלמלתי ונצמדתי לדלת השירותים, נגררתי על למעטה והנחתי את ראשי על ברכי.
״נדי,״ שמעתי מלמול קל, והרגשתי ידיים סביבי מחבקות אותי. קברתי את ראשי בין הכתף לראשה, ונתתי לה נשיקה קטנה בצוואר. 
״בוא נקח אותו למורה״ היא הציעה. הנהנתי והיא קמה, מושיטה לי יד לעזרה. קמתי גם אני, נעזר בידיה והרמנו אותו. סחבנו אותו בלי שאף אחד יראה למכונית, והכנסנו אותו למושבים האחוריים.
״הוא לא יכול פתאום לקום נכון ?״ פז שאלה והביטה בי בהרמת גבות. הנדתי את ראשי ללא, משדר לה להירגע. היא הנהנה ונכנסנו לתוך המושבי הקדמיים. פז התיישבה במושב הנהג, ואני לידה. היא התניעה את המכונית והתחילה לנסוע. כול הנסיעה פז ליטפה לי את היד, רק היא יכולה להרגיע אותי כשאני עצבני. הגענו לנקודת המפגש עם המורה
"הינה אתם" המורה בהתלהבות, מנופף לנו לשלום.
"הרגתם אותו?" הוא שאל משלב את ידיו על חזהו. מה אנחנו הולכים להגיד עכשיו ? פתחתי את פי לומר משהו, אך פז הקדימה אותי. 
"קרתה איזו תקלה ובמקום להרוג אותו עילפנו אותו" היא ענתה במקומי, מגרדת בעורפה.,הסטתי את מבטי אליה בהלם. מה לעזאזל ?!
"תזרום ,אני יסביר לך אחר כך״ היא הניחה את ידה על כתפי, נצמדת אלי ולוחשת לי. נאנחתי והנהנתי, מסיט חזרה את מבטי למורה.
"איזו מין תקלה ?" המורה שאל בסקרנות, מניח את ידו על סנטרו. 
״השומר שלו לא עזב אותו גם כשהוא הלך לשירותים ובגלל זה לא יכולנו להרוג אותו" עניתי במקום פז במהירות, קולט מזווית עיני את המבט ההמום של פז.
"ואיפה הוא עכשיו?" המורה שאל בקול מוזר מביט לתוך עיני. ישר הסטתי את מבטי לכיוון אחר. לא מסוגל להביט למישהו בעיניים שאני משקר
"באוטו" פז ענתה במקומו, כנראה קלטה כבר. היא הניחה את ידה על כתפי, לוחשת לי להירגע.
"תביאו אותו" המורה אמר והתחיל לפסוע לעבר הספסל בצד, לשבת. הבטתי בפז, והיא בי. התחלנו לרוץ לעבר האוטו, תופסים את 'אבא' שלי משני ידיו ומניחים סביב צווארנו הולכים איתו לכיוון המורה.
"המורה אל תהרוג אותו עדיין יש לנו איזה שיחה איתו" פז אמרה, והניחה את 'אבי' בספסל.
"שיחה?" המורה שאל מביט בה בשאלה.
"כן. בקשר לכסף" היא אמרה בהיסוס מגרדת בעורפה ונושכת את שפתיה התחתונה.
"אוקי אני לא יהרוג אותו. אני יודיע לכם שהוא יתעורר"הוא אמר. הוא שרק ולאחר כמה שניות הגיעו שני בחורים, לובשים שחור, תפסו בידיו של אבי ולקחו אותו משם.
"כדי שנלך לישון ,יש לנו יום ארוך מחר" פז אמרה והביטה בי. 
"צודקת, בואי" הנהנתי להסכמה, והלכנו לכיוון המכונית היא ישבה בצד של הנהג, ואני לידה. היא התניעה את האוטו והתחילה לנסוע. 
״תגידי, איך שזה שאת קלטה מימני בשנה, ואת עשית רישיון ?״ שאלתי בגיחוך קל. עכשיו קלטתי שהיא 17 ואני 18 ולה יש רישיון. 
״כי אתה עצלן !״ היא הוציאה לי לשון וצחקקתי.
״וגם כי אין לי כסף לקנות מכונית״ מלמלתי בשקט שהיא לא תשמע. 
״נעשה עסקה !״ שמעתי את קולה של פז ולאחר כמה שניות האוטו נעצר. הסתכלתי עליה בשאלה.
״האוטו הזה שלי ושלך. בתנאי… שאתה זה שתנהג בו !״ היא אמרה בקביעה.
״אממ…״ מלמלתי והבטתי בה, בעיניים החומות שטבעתי בהן מההתחלה שראיתי אותן.
״עסקה,״ עניתי. היא הושיטה את ידה ללחיצה. גיחכתי והושטתי את ידי גם, מצמיד את ידי לידה ולוחץ. רק מלגעת בעור גופה נהיה לי צמרמורת. ניתקתנו את המגע בנינו, והיא המשיכה לנסוע. לאחר כמה דקות, היא עצרה את הרכב ליד ביתי.
״רוצה לישון אצלי ?״ שאלתי בהיסוס קטן. למרות שהיא הרבה ישנה אצלי. הורדתי את החגורה שלי, ויצאתי מהרכב כאשר היא אותו דבר.
״כן. הכל בשביל לא לישון בפנימייה המסריחה״ ענתה. צחקקתי, פוסע לכיוון הבית כאשר היא מאחורי. פתחתי את דלת הבית והיא ודפקה ריצה לתוך הבית. צחקקתי. אני פשוט מת עליה. עליתי לחדרי, פותח את דלת החדר הלבנה ונכנס. פתחתי את שני הדלתות החומות של הארון, ובחנתי את המדפים. לבסוף החלפתי בגדים לטרנינג בלי חולצה ונשכבתי על המיטה. פז יצאה מהאמבטיה לובשת את אחת הטי-שירט שלי שנראו אלייה כמו שמלה והיא התיישבה על המיטה, מסרקת את שיערה החום והגלי.
"איזה יום הא ?״ היא מלמלה נכנסת לתוך המיטה ומכסה את עצמה.
"כן,אני גמור" מלמלתי נשכב על הבטן כאשר ראשי פונה לכיוונה.
"גם אני.לילה טוב" היא מלמלה עוצמת את עיניה
"לילה טוב" מלמלתי גם אני ומתוך אינטרס חיבקתי אותה. אך היא הזיזה לי את הידיים והתרחקה קצת קצת
"אני מצטער״ מלמלתי עוצם את עיניי בחוזקה. למה אני צריך תמיד צריך להרוס הכל ?!
"זה בסדר" היא אמרה וחייכה את החיוך הממכר שלה ,לאט לאט העייפות השתלטה אליי ונרדמתי. שמעתי צלצול טלפון. אוחח מי מתקשר בשעה כזאת ?
הנחתי את ידי על השידה, לוקח את האייפון ממקומו ועונה מקריב את האייפון לאוזני. 
״הלו ?״ מלמלתי מפהק ומביט בעייפות לכיוון השעון הדיגיטלי השחור. השעה הייתה כבר 12 בצהריים
"נדיר תעיר את פז ,הוא התעורר" שמעתי את המורה מהצד השני, נשמע קצת עייף.
"אוקי אנחנו כבר באים " אמרתי וניתקתי את השיחה. סגרתי את המסך, מניח את האייפון חזרה לשידה החומה.
"פז,פזי תתעוררי" מלמלתי מלטף את לחייה של פז.
"מממ.." היא מלמלה ישנה, מתהפכת לצד השני.
"קומי הוא התעורר" אמרתי בלחש, והיא מיד פתחה את עיניה בעייפות.
"המורה התקשר אליי ואמר לי להעיר אותך שנלך לאיש הזה,לאבא שלי״ הסברתי והיא הנהנה מניחה את ידה על פיה ומפהקת.
"אוקיי תן לי 5 דקות להחליף בגדים" היא אמרה. הנהנתי ונשכבתי חזרה במיטתי, כאשר אני מביט בה פוסעת בעייפות, עוד שנייה מועדת לכיוון האמבטיה להחליף בגדים לבגדים שהיא השאירה פה שהם עשו זובור. צחקקתי מהמראה העייף שלה. לאחר כמה דקות, היא יצאה מהאמבטיה מוכנה עם מברשת שיער מברישה את שיער. לאחר כמה שניות היא אספה את שיערה לקוקו גבוהה ויצאנו. נכנסנו למכונית, כאשר אני במושב הנהג והיא לידי, מניחה את ראשה הקטנטן על כתפי. התחלתי לנסוע ותוך כמה דקות הגענו. היא הביטה בי באנחה, משדרת בעיניה לי להירגע. הנהנתי ויצאנו מהמכונית, קולטים את המורה מרחוק מביט בנו בחיוך קטנטן. 
״בואו״ המורה מלמל והתחיל לפסוע לעבר החדר האחרון במסדרון האחרון. היינו מאחוריו, הולכים והולכים. לרגע, היה נדמה לי שזה מדבר. שאנחנו הולכים בלי סוף. הגענו לחדר, והבטתי בו בתימהון.
"את בטוח שאתה רוצה להיכנס?" פז שאלה אותי, תופסת בידי רגע לפני שנכנסתי
"כן אני בטוח״ אמרתי בהיסוס, פוסע לכיוון החדר ומוריד את הידית. מביט בעיניו של אבי.