לא התכוונתי להתאהב אבל זה קרה פרק 13

פרק 13
חיכיתי כמה דקות, ורק אז נכנסתי. 
״הי,״ נדיר מלמל. 
״הי,״ עניתי לו מובכת. 
נתתי לשלי את המים ואת האוכל.
״תודה,״ היא אמרה לי בחיוך קל. 
״כמה זה עלה לך ?״ נדיר שאל, מוציא את הארנק. 
״לא, נדי !״ אמרתי לו ונגעתי לו ביד. 
״תגידי כמה זה עלה !״ הוא לחץ. 
״נדי !״ אמרתי לו באיום. 
״פז !״ הוא קרא. 
״נדיר !״ קראתי לו. 
הוא הכניס את הארנק לכיס. 
יודע שכשאני קוראת לו בשם המלא אני עצבנית. 
״אבל אני חייב לך !״ הזכיר לי. 
״שיהיה,״ גיחכתי קלות והתיישבתי ליד שלי. 
״את בסדר ?״ שאלתי וליטפתי את שיערה הרך של שלי. 
אני מתה על השיער שלה. 
הוא שחור כפחם, כמו נדיר, ומסולסל בקצוות.
כמו השיער שלי. 
היא הנהנה וחייכה אליי. 
״אני בשירותים,״ נדיר אמר ויצא מהחדר. 
״את הקשבת לשיחה ?״ שלי שאלה אותי, ברגע שראתה שנדיר לא בחדר. 
הסמקתי במבוכה. 
״זה בסדר !״ היא קרצה.
"לא כל כך"מילמלתי בלחש.
"למה?"היא שאלה כנראה שמעה אותי. 
"אסור לנו להיות ביחד "אמרתי.
"למה אסור הרי את אוהבת אותו והוא אותך"היא אמרה עם ניצוצות של תקווה .
"זה לא משנה עם הוא אוהב אותי או אני אוהבת אותו פשוט אסור לנו"אמרתי מאוכזבת.
"אבל למה?"היא שאלה.
"אסור לי להגיד לך"אמרתי.
ואז נדיר נכנס
"קטנטונת, דיברתי עם הרופא הוא אמר שאת צריכה לנוח"נדיר אמר.
"אני ישאר איתך פה בלילה"הוא הוסיף
"אני צריכה ללכת "אמרתי כמה שיותר רחוק מנדיר ככה יותר טוב 
"לא בבקשה תישארי"שלי אמרה 
"זה בסדר היא לא חייבת להישאר עם היא לא יכולה "נדיר אמר.
"חוץ מיזה מישהו צריך לשמור עם ליאור וטום"אמרתי פתאום נזכרתי שהם בלי אף אחד בטח הם רעבים.
"פז, את יכולה לשמור אליהם בנתיים ואני ישאר עם שלי?"נדי ביקש.
"בטח"אמרתי בחיוך.
 לפחות משהו טוב אחד היום.
"טוב אני ילך"אמרתי.
"אני ילווה אותך "נדי אמר ויצאנו מחוץ לבית החולים.
"תודה,מה הייתי עושה בילדייך"הוא אמר
" שטויות " אמרתי ונכנסתי לאוטו. 
התנעתי את האוטו והתחלתי לנסוע לכיוון הבית של נדיר. 
עצרתי את האוטו, והתעסקתי במפתחות של הבית של נדי. 
פתחתי את הדלת, ושמעתי קולות של בכי. 
רצתי במהירות לחדרו של ליאור, וראיתי אותו בוכה, כשטום לידו, מנסה להרגיע אותו. 
״טומי,״ מלמלתי. 
הוא קלט אותי ומסר במהירות רבה את ליאור לידי. 
צחקקתי, ככה גם אני כשהייתי קטנה. 
לא סבלתי תינוקות. 
הם תמיד בכו לי ואני הייתי זו שצריכה להרגיע אותם. 
וזה היה עוד בגיל 6+
הרמתי את ליאור ומיד הרגעתי אותו. 
״איך זה מצליח לך ?״ טום שאל בקול המום. 
צחקקתי והנחתי את ליאור בערסל. 
״אין לי מושג״ אמרתי בכנות.
״אתה רעב ? רוצה לאכול משהו ?״ שאלתי. 
הוא הנהן. ״שקשוקה,״ ענה בחיוך קטנטן. 
״אוקיי,״ עניתי והלכתי להכין לו. 
אחרי כמה דקות, סיימתי וקראתי לו לבוא לאכול. 
וכמו תמיד, שמתי לו סלט
בצד. 
הוא החל לאכול, עד שהוא סיים. 
״תודה !״ הוא קרא. 
״תגיד, יש לך פה מחשב ?״ שאלתי וליטפתי בעדינת את שערו. 
הוא הניד את ראשו ללא. 
״לא היה לנו מספיק כסף לקנות.״ הוא אמר בעצב. 
חייכתי אליו חיוך עצוב.
״קח, תהנה״ אמרתי ונתתי לו את האייפון שלי. 
״מה ?״ שאל במוזרות. 
״מתנה. לך ולשלי. תהנו״ עניתי ופראתי את שערו. ״אין סיכוי !״ הוא אמר בבהלה ונתן לי. 
״זה בגלל נדי ?״ שאלתי. 
הוא הנהן. 
״אני כבר אדבר איתו. אני אמחק את כל אנשי הקשר, התמונות, הכל, וזה יהיה שלכם.״
"תודה"אמר טום מאושר נתן לי נשיקה בלחי ועלה למעלה.
שמחתי כול כך לראות אותו שמח.
היה כבר ממש מאוחר. קילחתי את ליאור והחלפתי לו בגדים ועכשיו הגיע תורו של טום.
טום נכנס לאמבטיה, ושיחק קצת במים.
חפפתי לו את השיער.
"את יודעת פזי,״ טום התחיל להגיד.
"כן "עניתי לו.
"הלוואי שהיית אמא שלי"הוא אמר וחייכתי, שמחתי לשמוע אותו אומר את זה.
סיימתי לקלח אותו והשכבתי אותו לישון
"לילה טוב "אמרתי נתתי לו נשיקה על הלחי ונכנסתי לחדר של נדיר לישון.