לא אהבתי, התרגלתי – פרק 7

-1:00 בלילה-
״בר את ארוזה?״ קורל שאלה אותי בלילה שלפני הטיול השנתי
״ ברור, ביקשתי ממך להזכיר לי הא?״ שאלתי אותה, זה משהו שאני נוטה לעשות, לבקש מאנשים להזכיר לי דברים, כי אני לא סומכת על עצמי, היא הנהנה, ״את ארזת?״ שאלתי, ״היי אני המסודרת מבינינו! ברור שארזתי״ קורל התעצבנה וצחקנו, יסמין והדר כבר ישנו ועכשיו גם קורל ואני הלכנו לישון.
-בוקר טיול שנתי-
קמנו, התארגנו ויצאנו להסעה, ישנתי כל הנסיעה, כל הלילה לא ישנתי, היו לי סיוטים לא מוסברים על ארונות.
״בר, בר קומי״ קורל העירה אותי כשהגענו, הרמתי את ראשי ושמתי לב שבאמת הגענו, קמתי ויצאנו מהאוטובוס, הגענו לחדרים, שמנו את הדברים ויצאנו לטיול.
״I'm so into you,into you" שרתי עם הדר ועומר בקולי קולות תוך כדי הליכה
״יואו הרגתם לי ת׳מוח, into you into you, תהיי איתו וזהו מה את חופרת?!״ (הערת כותבת-השורה בצחוק, אני אישית מאוד אוהבת את השיר) עידו אמר בעצבים וכולנו צחקנו והמשכנו ללכת,רוב הזמן סתם דיברנו על כלום ועשינו אחד לשני חידות, כדי להעביר את הטיול בכיף..
הגענו חזרה לחדרים, החדרים מסודרים כמו בפנימייה מבחינת אנשים, כדי למנוע בעיות.
אחרי הטיול היה לנו זמן חופשי אז עידו, עומר, הדר ואני היינו בחדר של הבנות, סתם דיברנו, קורל ושון -כרגיל- התמזמזו איפשהו לבד ויסמין וג׳יימס לא היו פה.
אחרי בערך שעה, יסמין נכנסה בעצבים לחדר, טרקה את הדלת וסימנה לבנים לצאת, הבנים הבינו את הרמז ויצאו.
״ מה קרה?״ שאלתי, אף פעם לא ראיתי את יסמין פגועה ככה.
״רבתי עם ג׳יימס״ היא אמרה ובעטה בכיסא שהיה לידה, בעטה בו ביאוש, לא בעצבים.
״אלוהים, לפעמים אתם מתנהגים כמו זוג נשוי״ הדר אמרה ושתינו צחקנו, יסמין התעצבנה, הדר ואני הבנו את הרמז ונהיינו רציניות, ״על מה רבתם?״ שאלתי, יסמין הססה לרגע, יכולתי להבין שהיא חושבת אם לומר או לא, ״אני לא יכולה לדבר על זה״ היא אמרה לבסוף ונכנסה למיטה, סובבה אלינו את הגב והלכה לישון, הדר ואני הסתכלנו אחת על השנייה, כיבינו את האור והלכנו לחדר של הבנים, עומר פתח ולפני שהספקנו להוציא מילה הוא כבר ענה על מה שעוד לא שאלנו ״לא, גם אני לא יודע מה קרה בין ג׳יימס ליסמין, הוא אמר שהוא לא יכול לדבר על זה״ עומר סיים את דבריו וחיכה לתגובה, ״אה טוב אז לילה טוב״ אמרתי וחזרנו לחדר, לישון.
שאר הטיול עבר בשקט, יותר מדי שקט, ג׳יימס ויסמין לא דיברו אחד עם השני, מה שגרם לפיצול של הקבוצה, הבנים מרגיעים את ג׳יימס והבנות את יסמין, בנסיעה חזרה לפנימייה, ישבתי לבד, בספסל לידי עידו ועומר ישבו, בספסל לפני ג׳יימס ישב, בספסל מאחורי יסמין והדר ובזה שלידו קורל ושון.
עידו ועומר לא הפסיקו לצחוק על שטויות של בנים שלא הצלחתי להבין, אז ניסיתי לישון, וניסיתי, שיעמם לי ולא מצאתי תנוחה לישון בה.
הסתכלתי סביבי, עידו ועומר עדיין מדברים על דברים של בנים, יסמין והדר ישנות, קורל ושון ישנות, מה שמשאיר אותי עם ג׳יימס, עברתי לשבת לידו, ״היי ילדה, משעמם לך?״ הוא שאל בחיוך תוך כדי שהוציא אוזנייה אחת מהאוזן, ״קראת לי את המחשבות״ אמרתי, הוא צחק, המשכנו לדבר כמה זמן עד שבאיזשהו שלב, באמצע משפט נפלט לי פיהוק משוגע, ״את עייפה?״ הוא שאל, הנהנתי ״יש עוד שעה נסיעה, את יכולה לשים עליי ראש ולישון אם את רוצה״ הוא חייך ושם חזרה את האוזניות, שמתי עליו את ראשי ועצמתי עיניים, עדיין לא ישנתי, הייתי ממש על סף הירדמות כשפתאום הרגשתי את ידו מלטפת לי, עוד פעם, במסלול קבוע, מעלה ומטה את הירך והגב, זה היה בדיוק כמו בערב של הגלידה, גם עכשיו זה העביר בי צמרמורות נעימות, המגע שלו הרגיע אותי, וגם עכשיו הוא חשב שאני ישנה, אז לא עצרתי אותו, תוך זמן מה, נרדמתי.
״אהההההה״ שמעתי צרחה, קמתי בבהלה ודפקתי את הראש בסנטר של ג׳יימס, הדר, שצרחה, התפקעה מצחוק, וג׳יימס ישפשף את הסנטר, כסימן לכאב ״סליחה ג׳יימס״ אמרתי, הוא אמר שזה בסדר, פניתי להדר, ״מה את חושבת שאת עושה?!״ צרחתי על הדר, ״מעירה אותך״ הדר אמרה, צחקה צחוק קטן ופנתה לג׳יימס ״אמרתי לך שצריך לצרוח כדי שהיא תקום, למה שהיא תרצה לקום בכלל כשאתה עושה לה קיצי בכתף?״ היא אמרה לו ושלושתינו צחקנו.
הגענו לפנימייה מותשים מהטיול, כולנו הלכנו לישון, מחר יום שישי, ואני חוזרת הביתה.