לא אהבתי, התרגלתי – פרק 6

-16:00-
״אולי נעשה היום משהו אחר?״ עומר אמר כשיצאנו מבניין הלימודים, ״כמו מה?״ יסמין שאלה, ״בואו נלך לאכול גלידה!״ הצעתי, אם יש משהו שלא עשיתי הרבה זמן, זה אכלתי בגלידרייה, כולם הסכימו ובחמש בערב יצאנו לגלידריית הקרובה, הגלידרייה נמצאת במרחק 15 דקות הליכה מהפנימייה, מה שהקל על עניין ההגעה לשם, לא סובלת אוטובוסים.
הגענו, אכלנו גלידה והמשכנו לשבת מחוץ לגלידריית על הדשא, דיברנו בעיקר על שטויות כמו תמיד, זה מה שאני אוהבת בהם, אפשר לדבר איתם על שטויות ולא משנה מה תגיד, אתה יודע שהם יקבלו אותך ולא ישפטו אותך על מי שאתה.
בסביבות אחת עשרה הייתי עיירה והייתה לי בחילה, קמתי ונשכבתי על הדשא קצת יותר רחוק מכולם, פתאום הקאתי, כולם הסתכלו עליי, יכולתי להרגיש את זה, למרות שהייתי עם הגב אליהם, שמעתי אותם מדברים עליי ״ לא אני חושבת שמשהו לא בסדר איתה״ הדר אמרה
״אולי כדאי שהיא תחזור לפנימייה?״ עומר שאל
״כן אבל לא טוב שהיא תלך לבד, בטח לא ככה, היא יכולה להתמוטט בדרך ואף אחד לא ידע בכלל״ ג׳יימס אמר, הוא נשמע מודאג, חייכתי לעצמי חיוך קטן, נעים לדעת שמישהו דואג לך
״אני קח אותה לפנימייה״ ג׳יימס אמר, שמעתי צעדים מתקדמים לעברי, עצמתי עיניים, לא רציתי שהם ידעו ששמעתי את כל זה, הוא ׳העיר׳ אותי ברכות ״בר, קומי בר, נחזור לפנימייה״ הוא אמר בקול רך, תוך כדי שהוא מלטף את גבי, פקחתי עיניים אבל לא עמדתי עדיין, ״בואי אני אעשה לך שק קמח, גם ככה לא ניר אלי שאת במצב של ללכת״ הוא אמר, רציתי להגיד לו שאני בסדר, שלא צריך ושאני יכולה ללכת לבד, אבל הרגשתי שאם אני אקום אני אתמוטט על הדשא, הנהנתי לו והוא הרים אותי לשק קמח, הוא עשה ביי לכולם והתחיל ללכת, ״למה אתה כל כך נחמד אליי?״ נפלט לי פתאום אחרי זמן מה, ״מה זאת אומרת?״ הוא שאל, הוא נשמע מופתע מעצם השאלה, ״בקלות יכולת להתעלם מקיומי, להתייחס אליי כאל מה שאני, אוויר. אבל אתה נחמד אליי ולוקח אותי לחדר בשק קמח באחת עשרה בלילה״ אני לא בטוחה שאמרתי את כל זה, כנראה מלמלתי חלק וחלק אמרתי בלב, הוא רק צחק ואמר״בבקשה, אני מניח״, שאר הזמן שתקנו, או שנרדמתי, אני לא בטוחה, הוא שם אותי במיטה והתיישב לידי, שמתי עליו ראש ועצמתי עיניים, לא ישנתי, איך אפשר בכלל לישון כשאני מרגישה שמקדחה, קודחת לי בבטן, מכאיבה לי, גורמת לי לרצות להקיא כל רצון לחיות שהיה לי. הרגשתי אותו שם יד על הירך שלי, אני לא יודעת אם הוא ידע שאני ערה, וגם לא הרגשתי צורך להראות לו שאני ערה, כל מגע קטן ממנו גרם לי לצמרמורת, צמרמורת טובה, אחת שמסיחה את דעתי מכל כאב, הוא ליטף את ירכי ואז עלה לגב, במסלול עולה ויורד של היד, זה הרגיע אותי, באיזשהו שלב באמת נרדמתי, כשקמתי בבוקר הרגשתי טוב, יסמין קורל והדר עדיין ישנו, והוא- מן הסתם, לא היה שם.