לא אהבתי, התרגלתי – פרק 4

-16:00-
נגמר הלימודים, חוץ מיסמין, הדר וקורל, אף אחד עדיין לא מתייחס לקיומי, כמו שחשבתי אווטסיידרית, הלכתי לחדר ורגע לפני שנכנסתי לבניין, מישהו נגע לי בכתף,
הסתובבתי, זה היה עוד פעם הוא, הנער עם השיער השטני והעיניים הכחולות, זה ששפך עליי דלי מים ביום הראשון שלי בפנימייה וכן, זה שדפק לי בדלת בארבע בבוקר, אני תוהה מה הוא רוצה ממני, ״אתה עוקב אחריי?״ שאלתי, הוא הניד בראשו לשלילה, ״אז מה עשית לי מחוץ לדלת בארבע בבוקר?!״ שאלתי טיפה עצבנית הפעם, הוא שתק לרגע, כאילו מפחד להגיב, ״אתה יכול לומר לי את האמת? אני שונאת שמשקרים לי״ אמרתי בשקט, הוא הנהן, ואז אמר ״היי אני ג׳יימס, אני מצטער ששפכתי עלייך דלי מים ביום הראשון שלך פה, היה שמועות שתגיע ביום הזה ילדה חדשה, ידעתי שתהיי שם כי המנהל תמיד שולח לשם ילדים חדשים, הבנתי שזה פגע בך ואני מצטער זאת לא הייתה הכוונה, זה משהו שנהוג לעשות כאן לילדים חדשים, כדי לשבור את הקרח של המבוכה, בין הילד החדש ולותיק, האמת שעכשיו כשאמרתי את זה בקול רם אני מבין כמה זה מטומטם״ הוא אמר בחיוך והשפיל מבטו לרצפה, ״לא ענית לי על השאלה שלי״ הוא הרים את מבטו ״ קצת מביך״ הוא גיחך, ״הייתי קצת שיכור אתמול, והחדר לידך זה החדר של האקסית שלי, רציתי לבוא לשם ולהגיד לה שאני המשכתי הלאה, אני יודע שזה מטומטם, הייתי שיכור אל תשפטי״ הוא חייך, חייכתי גם והוא המשיך ״ ואז ראיתי אותך שם, והבנתי שטעיתי בחדר״ שנינו צחקנו, ״אני באמת מצטער, אפשר לפתוח דף חדש?״ הוא שאל כשנהיינו רציניים שוב, הנהנתי בחיוך, ״היי אני ג׳יימס״ הוא חיכה שאני אציג את עצמי, כדי שנתחיל מחדש, לא הבנתי למה כל כך אכפת לו ממני?, אבל זה היה חמוד, ״ היי אני בר״ הוא חייך, ״אוקיי בר מה המספר שלך?״הוא שאל, בחיוך גדול יותר, ״תוקף ישר בלי לחכות הא?״ עניתי
״אם לא תגידי, הדרך היחידה שלי לתקשר איתך תהיה לבוא אלייך לחדר, כל פעם אז עדיף שפשוט תביאי לי את המספר שלך ונדבר בדרך נורמלית לא?״ הוא גיחך, הוא המשיך לחייך, רק אז שמתי לב לגומה שהייתה לו בלחי ימין, ״אתה עקשן״ אמרתי בהיכנעות, הוא חייך חיוך מנצח והוציא הטלפון לכתוב את המספר ״אבל אני עקשנית יותר״ חייכתי והלכתי, משאירה אותו שם בשוק.
-21:00-
אני ויסמין ישבנו בחדר, קורל הייתה אצל חבר שלה והדר הייתה בספריה
*דפיקה בדלת*
הלכתי לפתוח את הדלת, זה היה ג׳יימס
״מי אמרנו שעקשן יותר?״ הוא שאל בחיוך ונכנס, בלי הזמנה.
״ היי יסמין״ אמר חייך גם אליה
יסמין הסתכלה עליי, הסתכלה עליו, הסתכלה שוב עליי ואמרה
״ אויש נו, אל תגיד לי שגם לה עשיתם את השטות הזאת ביום הראשון שלה! לא התבגרנו?״ היא כעסה עליו במקומי, ״ זה בסדר״ אמרתי והסתכלתי על ג׳יימס, ״כבר דיברנו על זה״ אמרתי ליסמין בחיוך קטן, ״ יאללה בואי״ הוא אמר לי, הוא הסתכל עליי במבט שלא ממש הצלחתי לפרש, רק אמרתי ״ סליחה?״, הוא צחק, קרץ ליסמין ומשך אותי החוצה מהחדר, ״מה אצה חושב שאתה עושה? לאן אתה לוקח אותי?״ שאלתי קצת בלחץ, בכל זאת, ילד שאני מכירה בקושי יומיים גורר אותי בתשע בערב ברחבי פנימייה שרק הגעתי אליה, מלחיץ קצת, או שאני סתם פרנואידית?
אחרי חמש דקות הגענו לברזייה שבה הוא שפך עליי את הדלי ״אם דף חדש אז עד הסוף״ הוא חייך, גלגלית את עיניי, הבנתי למה הוא גרר אותי לפה, הוא רוצה לשחזר את מה שקרה בלי לשפוך עליי את הדלי מים כדי לתקן את זה ולפתוח באמת דף חדש, ״ את חדשה פה?״ שאל ברצינות, התפקעתי מצחוק, ״ תזרמי נו, אני אתחיל עוד פעם״ הוא התעצבן בקטנה ואז שאל שוב ״ את חדשה פה?״
״ כן״ אמרתי, הוא חייך, ״אני ג׳יימס, אני בחדר 1010 ואני אשמח לביקורים״ הוא אמר בחיוך וקרץ, צחקתי, ואז זרמתי איתו ״ אני בר, אני בחדר 810״ חייכתי ״ו…״ הוא שאל בחיוך ״ ואני אשמח לביקורים״ אמרתי בהיכנעות, הוא חייך עוד יותר ונשך את שפתו התחתונה, לרגע הוא נראה כל כך סקסי שפשוט לא הצלחתי לדבר, ״ ו…״ הוא המשיך?
״ומה?״ שאלתי ״ מה המספר שלך?״ הוא צחק, חזר לנשוך את השפה התחתונה, איך אפשר בכלל לסרב לזה? ״052-6625433״(המצאתי את המספר אז אל תתקשרו אליו) הוא עשה תנועה של יש, חייך נתן לי חיבור והלך.
נשארתי שם במשך דקה, חשבתי על מה שקרה הרגע, חייכתי לעצמי וחזרתי לחדר.