לא אהבתי, התרגלתי – פרק 2

הגעתי לחדר, היו שם 3 בנות, הם נראו נחמדות אז ניסיתי לעבור את חומות הביישנות ולדבר איתן ״היי אני בר״ אמרתי בחיוך, הם הסתכלו אליי, הייתה שתיקה לרגע ואז אחת מהן התקדמה בהתלהבות לאמצע החדר ״את איתנו בחדר? איזה מדהים בואו נעשה משחק היכרות!״ היא אמרה בהתלהבות ואנרגטיות, ״כל אחת תגיד את השם שלה ו3 דברים שהיא אוהבת סבבה?״ היא שאלה וחיכתה לאישור משתי הבנות האחרות הן הנהנו, היא הסתכלה אליי וגם אני הנהנתי.
״טוב אני אתחיל, קוראים לי יסמין, אני אוהבת ים, ציור, ומשחקי חברה.״ זאת שהציעה את המשחק הכרות, יסמין, אמרה.
**יסמין-שיער בלונדיני מתולתל, חייכנית, אנרגטית, עיניים ירוקות, רזה וגבוהה**
״אוקיי קוראים לי הדר ואממ אני אוהבת סוסים, לנגן בגיטרה ויוגה״ השנייה אמרה, הדר.
**הדר-שיער ג׳ינג׳י גלי, נמשים, עיניים חומות, רזה, ובגובה של בר(לא גבוה לא נמוך) **
״אני מניחה שתורי.. קוראים לי קורל, אני אוהבת ספורט, לרקוד, לקרוא ספרים ואני יודעת שאמרנו להגיד רק 3 אבל אני אוהבת את שון״ השלישית אמרה,קורל, ״חבר שלי״ היא הסבירה לי.
**קורל-שיער חום, רזה, גבוהה, עיניים כחולות**
שלושתן הסתכלו עליי, ״טוב אז אני בר, אני אוהבת תיאטרון, לשיר ולגלוש״אמרתי וחייכתי, הייתה שתיקה לרגע ואז כולנו צחקנו וכל אחת חזרה לעיסוקיה.
-4:00 בבוקר-
דפיקה בדלת-
פקחתי את עיניי לאט, מטושטשת מעייפות, קמתי מהמיטה והתקדמתי לדלת, באתי לפתוח ואז עבר בי פחד, פחד בלתי נשלט, מהסוג שאי אפשר להעביר, לא משנה כמה הוא מופרח, מהסוג שנתקע בסביבה כמו משהו בשיניים.( מי שמזהה שתכתוב בתגובות;))
הפחד שיתק אותי, עמדתי שם, כמו עמוד, לא זזתי, הבנות ישנו, שקט של מוות, ואז פתאום עוד דפיקה בדלת, דפיקה מהוססת, אבל נוכחת, הדפיקה בדלת עוררה בי צמרמורת, מי יעמוד מחוץ לדלת של חדר שלא שלו ב4:00 בבוקר? כאילו חוץ מרוצח שכיר.. אזרתי אומץ ופתחתי את הדלת, בבת אחת בלי לחשוב.
מצמצתי פעם אחת, ועוד פעם, מנסה לוודות שאני רואה נכון, ראיתי מישהו עם שיער שטני ועיניים כחולות, גבוה יחסית, לקח לי כמה שניות להבין שמי שעומד מולי זה ההוא ששפך עלי דלי מים בבוקר והפך את היום הראשון שלי לסיוט עוד לפני שהוא בכלל התחיל.
הוא בא להגיד משהו, סגרתי את הדלת לפני שהוא הספיק.