לאס וגאס – פרק 6

-נקודת מבט אביה דליין-

ברחתי מהמלון , החרדה שהרגשתי גברה מרגע לרגע , בכלל לא הסתכלתי לאן יריתי , אם הוא מת !?
׳אביה די , תוציאי את זה מהראש שלך , זאת לא פעם ראשונה שאת הורגת , ובכול מקרה זה בן למשפחת סנדרס , למה את כול כך בלחץ ?׳ ההגיון שב לדבר איתי .
לקחתי נשימה עמוקה וחניתי מול שדה התעופה , עליתי על הטיסה הראשונה ללאס וגאס .

-כעבור שש שעות –

כעבור שש שעות מייגעות הגעתי הביתה, פתחתי את הדלת ומיהרתי להיכנס לחדרי בלי להיתקל באף אחד .
עדיין לבשתי את בגדיו של קייל , שעכשיו התלכלכו במעט דם אדום .
נכנסתי לחדרי ונעלתי את הדלת , נכנסתי אל חדר הארונות .
פשטתי את בגדיו של קייל ולבשתי לגופי מכנס עור שחור גבוה , ומחוך בצבע בז׳ עדין , לרגליי נעלתי נעלי עקב סנדל שחורות גבוהות .
הסרתי את שרשרת היהלומים שקייל קנה לי מעל צווארי , החזרתי אותה לקופסת הקטיפה הכחולה שלה ונעלתי אותה בכספת שמוסתרת בחדר ארונות הזה .
שמתי בחזרה את התכשיטים הקבועים שלי , את שרשרת הכסף של מפתח ומסביבה מלופף נחש , טבעת נחש , וצמיד של נחש המתלפף סביב מפרק כף היד .
הסרתי מעל פניי את האיפור של ליל אמש , ואיפרתי את עצמי שוב באיפור עדין .
עכשיו תשע וחצי בבוקר , בקושי ישנתי אחרי כול מה שקרה אתמול , ישנתי טיפה במטוס וזהו .
לקחתי אקדח אפור ותקעתי אותו בשיפולי גבי מתחת לחולצה בחגורת המכנס .
לקחתי את בגדים של קייל מהרצפה , קיפלתי אותם ושמתי בתוך שקית שחורה.
ואת השקית הסתרתי מתחת לערמת הג׳ינסים שלי .
יצאתי מהחדר ונתקלתי בניק , ״לעזאזל תסתכל לאן אתה הולך !״ צעקתי עליו , ובלי לשים לב הוצאתי עליו את העצבים שלי .
״תרגעי , מה יש לך ? , איפה היית עד עכשיו ?״ שאל אותי , והרים לי את האייפון שנפל מידיי על הרצפה .
״הייתי אצל אמבר ״ אמרתי בתגובה .
״איזה אמבר ? אמבר סיירוס ?״ שאל אותי והרים גבה .
״כן , מה הבעיה איתה ?״ שאלתי אותו ופיסקתי מעט את שפתיי .
״כלום , פשוט לא חשבתי שאתן חברות טובות ״ אמר לי .
״אנחנו כן , עכשיו אתה צריך עוד משהו אני צריכה ללכת ״ אמרתי לו בעצבנות .
״לא , ולאן את בדיוק הולכת ?״ שאל אותי .
״מונסיטו״ עניתי בתגובה .
״טוב ביי״ אמר והמשיך במסדרון ונעלם מאחורי דלת חדרו .
יצאתי במהירות מהבית והלכתי אל החנייה , לקחתי את המפתחות של הלמבורגיני הלבנה שלי , ונסעתי אל עבר המונסיטו , כשאני יגיע אני יברר כמה דברים .
כמו למשל אם הרגתי את קייל .

-נקודת מבט אדם דליין-

אחרי כמה ויכוחים עם אמיליה היא הסכימה לבסוף לחכות איתי לגרר , שהגיע כעבור שלוש שעות רק .
לבסוף הגענו אל המונסיטו , והסעתי אותה הביתה באחד הרכבים של אבא שלי , מרצדס ספורט אפורה מבריקה .
אמיליה ישבה לידי , הבטתי עליה מידי פעם , היא לא הסתכלה עלי .
זה עצבן אותי , שהיא מתעלמת ממני ככה .
״אמיליה ?״ שאלתי אותה כשעצרתי ליד הבית שלה .
״מה ?״ שאלה בעצבנות לפני שירדה מהרכב .
״אני יראה אותך יותר מאוחר ?״ שאלתי אותה .
הנחתי שתי אצבעות מתחת לסנטרה וסביבתי את פנייה אלי כדי שתביט בי .
״לא יודעת״ מלמלה .
״את רוצה לעשות משהו בערב ? , פיצוי על אתמול ?״ שאלתי אותה , לא נעים לי שבגללי נתקענו מחוץ לסטריפ .
״לא יודעת״ אמרה שוב .
״אז עכשיו את יודעת , ארוחת ערב , אני אאסוף אותך בשמונה״ אמרתי לה , חיבקתי אותה ונשקתי לראשה .
אני אוהב ומגן עליה כמו שאני מגן ואוהב את אחותי הקטנה , אני לא יכול לראות אותה נפגעת .
״טוב״ מלמלה וברחה מהאוטו אל הבית שלה .
היא הגיעה לדלת הבית שלה , היא הסתובבה אחורנית והעיפה בי מבט קטן ונעלמה מאחורי דלת ביתה .
לחצתי על הגז ועליתי על הכביש , אם אני תופס את ניק הוא מת , הוא הרס לי את הרכב , ואת ארוחת הערב שהבטחתי לאמיליה .

-נקודת מבט אמיליה-

נכנסתי אל הבית אחרי שנפרדתי לשלום מאדם , הוא הבטיח לקחת אותי בערב ארוחת ערב פיצוי על אתמול .
אני כועסת עליו כן , אבל אני לא יכולה לסרב לו , ולהביט בעניים שלו שגורמות לי לצמרמורת .

הגיע הערב , עמדתי בתוך חדר הארונות שלי והבטתי מסביבי , ״לעזאזל אין לי מה ללבוש ״ צעקתי בקול על עצמי .
שמעתי תקתוק חלש על הדלת , ״אמיליה מה קרה ?״ שמעתי את קולה העדין של רום אחותי הגדולה .
״אדם לוקח אותי לארוחת ערב , ואין לי שום דבר ללבוש״ אמרתי לה .
״אדם ? אתם יוצאים לדייט?״ שאלה בהתרגשות , היא יודעת שאני אוהבת אותו.
״לא זה לא דייט , וזה סיפור ארוך , אני יסביר לך כשאני אחזור הביתה , אבל בנתיים כבר שבע וחצי , ובשמונה הוא בא לאסוף אותי ״ אמרתי לה מתחננת שתעזור לי .
אחרי מדידות רבות של בגדים , בחרנו בשמלת מיני שחורה , עם מחוך וכתפיות, עקבים שחורים וגבוהים , ענדתי את הצמידים שלי של הנמר מה שיש לכול בת ממשפחת ג׳וליאני , את האקדח המנומר והמוזהב שלי תקעתי בתוך חגורה על הירך השמאלי .
האייפון הלבן שלי רטט , הודעה מאדם ,
-אני פה בחוץ , בואי-
״תאחלי לי בהצלחה״ אמרתי לרום , היא חייכה אלי , ״בהצלחה , תהני אחות״ אמרה לי .
יצאתי מהחדר , ויצאתי מהבית .
הוא חיכה על הכביש , בתוך פרארי ספורט לבנה , הוא נשען על מכסה המנוע , לבוש במכנס ג׳ינס כחול כהה , וחולצת טריקו לבנה של דולצ׳ה וגבאנה .
״היי״ אמר וחיבק אותי .
חייכתי אליו , ״איך אני נראת ?״ שאלתי ועשיתי סיבוב .
״מושלם כמו תמיד״ אמר וחייך את החיוך הישר שלו .
״לקחת נשק ?״ שאל כמו שאריק אחי הגדול תמיד שואל אותי .
הרמתי טיפה את השמלה , חושפת את החגורה והאקדח המוזהב שלי .
״תמיד עלי״ אמרתי לו וחייכתי חיוך משועשע .
הוא חייך גם , ופתח עבורי את דלת הנוסע שלצד הנהג .
״קדימה ילדונת עלי״ אמר לי בחיוך .
נכנסתי אל הרכב , והוא סגר אחרי את הדלת .
הוא הקיף את הרכב ונכנס למושב הנהג .
לחץ על הגז ונסע ליעד לא ברור .
׳אני מקווה ששום דבר לא יהרוס את הערב הזה׳ חשבתי לעצמי כשיצאנו מהסטריפ .
הוא הביט עלי לרגע , ״את יפה , אמרו לך פעם ?״ שאל והסיט למאחורי אוזני קצוות שיער שנפלה על פניי .
״תודה״ מלמלתי , והלב שלי פעם בהתרגשות .
אבל במהירות טעיתי כשחשבתי ששום דבר לא יהרוס את הערב .
משאית יצאה משום מקום ודהרה לכיווננו , ״אדם לעזאזל תסתכל על הכביש !!״ צעקתי אבל זה היה מאוחר מידי .
שמעתי קול צופר עמוק , והכול נהיה מואר לרגע מפנסיי המשאית .
ואז הכול נהיה שחור .