לאס וגאס – פרק 36 – שלוש חתונות והלוויה אחת – פרק אחרון

-כעבור חודש-

-נקודת מבט אלה סנדרס-

אני ואביה נשארו לישון בדירה המשותפת שאנחנו תמיד נמצאים בה , היום הם מתחתנים .
ניק וקייל השכירו חדר במלון והם שוהים שמה עד החתונה , השעה תשע וחצי עכשיו, התעוררתי מההתרגשות .
זה כיף שאחיך מתחתן , הוא מתחתן עם הבחורה שהוא אוהב אחרי הרבה זמן של בעיות בין שניהם .
הבעיה היחידה שזה קשר אסור , מבחינת המשפחות , אם אחד מהצדדים ידע על הקשר הזה ווגאס תתהפך על פיה.
אותו דבר אם אחד מהצדדים ידעו על הקשר שלי ושל ניק , לא משנה מה , אני לא מתכוונת לוותר על ניק , אני אוהבת אותו , ואין משהו שיותר חשוב לי ממנו .
עדיין שכבתי על הגב במיטה הזוגית מביטה על התקרה , אביה ישנה לצידי במיטה שנת ישרים שקטה .
קמתי מהמיטה , אני צריכה לסיים את כול ההכנות לחתונה , הם החליטו להתחתן חתונה זריזה ולעזוב את ווגאס כמה שיותר מהר .
ווגאס ידועה בשמה – עיר החטאים – האורות – הבידור וההנאה .
פה בעיר יש מרכז חתונות , הרוב שמתחתנים שמה שיכורים מתים ולא זוכרים כלום אחר כך , ווגאס ידוע גם בזה.
לכולם שמה יש אישור מהעיירה של ווגאס לחתן , רוב שמחתנים מחופשים , לאלוויס, מייקל ג׳קסון , וכול מיני דמויות ידועות מההיסטוריה .
זה מושך תשומת לב , וככה יותר אנשים מגיעים להתחתן שמה .
הוצאתי מהארון הגדול בחדר את הקולב ועליו תלויה השמלה הלבנה שהכרחתי את אביה לקנות , היא לא רצתה לשים שמלה לבנה , אבל אני התעקשתי , בשבילי חתונה בלי שמלת כלה זה לא חתונה .
תליתי את השמלה על הידית של הארון, והוצאתי גם את השמלה שלי שאביה הכריחה איתי לקנות , היא אמרה שם אני מכריחה אותה לקנות שמלת כלה , אז אני צריכה לקנות שמלת שושבינה .
תליתי את הקולב לצד השמלה של אביה על הידית השניה של הארון .
אצלנו במשפחה יש מסורת עתיקה לחתן אסור לראות את הכלה עד החופה בגלל שזה מביא מזל רע , למרות שהחתונה הזאת מתרחשת כנגד המשפחה ובסתר אני עדיין רוצה לדבוק במסורת שנמשכת דורות , בגלל זה ניק וקייל שוכנים באחד מהמלונות בסטריפ .
הלכתי אל החדר-מחסן הקטן שבדירה מין חדר שירות קטן כזה והוצאתי משמה שולחן ברזל מתקפל .
חזרתי לחדר השינה הגדול והמפואר , שקיר שלם ממנו הוא חלון המשקיף על ווגאס כולה , הנוף מפה בלילה מדהים , אבל במשך היום אנחנו סוגרים את הטריסים האוטומטים כדי להצל מהשמש הקופחת והחמה של המדבר .
פתחתי את השולחן בשקט בחדר , שולחן בגדול בינוני ומרובע , על השולחן פרשתי את כול האיפור שהבאתי , צלליות עדינות וכהות , איילנרים בצבעים שונים , אודמים בכול הגוונים האפשריים מאדום בוהק ועד לחום בהיר , מייקאפים בגוונים שונים , סמקים בצבעים שונים מגוון עור ועד גוון ורדרדי ואדום , מסקרות מסוגים שונים .
מעגל ריסים , עיפרונות לעיניים משחור ועד טורכיז בהיר .
הנחתי על השולחן גם פן מקצועי ומברשת עגולה , מחליק בצבע שחור , ומסלסל שיער .
הנחתי על השולחן גם כול מיני סיכות מיוחדות , כמו סיכת ברזל ובקצה מעוצב נחש מסולסל שדי הולם את המשפחה של אביה , סיכה עם פרפר ואבני קריסטל קטנים המעטרים את הכנפיים , סיכה ארוכה המלאה באבני חן לבנות לאורך כול הסיכה .
סידרתי את הכול על השולחן , אני הולכת לפנק את אביה מהבוקר ועד לחתונה , זה מגיע לה , אני שמחה לעשות את זה .
הוצאתי מהתיק שהבאתי עימי המלא בדברים , לקים בגוונים שונים , ורדרדים, לבנים שיתאימו לשמלה אם היא תרצה, אדומים .
ואחרון הוצאתי מהתיק את הדבר החשוב ביותר , ארבע כרטיסי טיסה כיוון אחד אל וושינגטון הבירה , כמה שיותר רחוק מווגאס , למדינה הקרה ביותר והרטובה ביותר בארצות הברית .
אני אוהבת חתונות , ואני מחכה כבר לחתונה שלי , אני מקווה שהחתונה תיהיה עם ניק , שהוא יציע לי , ונתחתן , נגור בבית החלומות שתמיד רציתי עם גינה וגדר לבנה , והרבה ילדים שמשחקים בדשא .
אולי זה נשמע קיטשי , אבל זה מה שאני רוצה , ואני מקווה ומתפללת בליבי שזה גם יתגשם ושזה יהיה עם ניק .
עברה שעה ארוכה בלי ששמתי לב כשסידרתי את הדברים על השולחן וכששקעתי במחשבות .
סיימתי את כול האירגונים האחרונים ששמתי על השולחן קרמים שונים ומסכות פנים ליופי ויצאתי מהחדר שאביה עדיין ישנה .
הלכתי אל המטבח , השעה כבר עשר וחצי , החלטתי להכין לי ולאביה ארוחת בוקר טעימה , אני יודעת שאני קצת מגזימה שזה בסך הכול חתונה , ושרק ניהיה ארבע , אבל אני רוצה שזה יהיה מושלם .
הוצאתי מאחד הארונות הגבוהים מחבת שחורה גדולה שטוחה ודי עמוקה , הנחתי אותה על הגז והדלקתי את האש מתחת בעזרת גפרור קטן .
שפכתי טיפה שמן אל המחבת , והשמן החל לרתוח מהאש הדולקת ממתחת למחבת .
נתתי לשמן לרתוח והלכתי אל המקרר הגדול והלבן , הוצאתי ארבע ביצים לבנות ובינוניות , הנחתי אותן ליד המחבת על השיש ופניתי שוב אל המקרר והוצאתי ירקות לסלט , הוצאתי שני מלפפונים , חסה ירוקה וטרייה , ועגבנייה .
השמן רתח בתוך המחבת , שברתי את השתי ביצים הראשונות לתוך השמן המבעבע כדי להכין ביצת-עין , שפכתי מעל טיפה פלפל שחור וטיפה מלח , בזמן שהביצת-עין הראשונה התבשלה שטפתי את הירקות לסלט , הנחתי את קרש החיתוך הירוק על השיש ועליו הנחתי את הירקות נקיים ושטופים .
החלתי לחתוך את המלפפונים הטריים לקוביות קטנות וקצוצות , עצרתי לרגע את חיתוך הסלט ועברתי לבדוק מה עם הביצת-עין שהתבשלה במחבת , היא השחימה מעט מה שסימן שזה מוכן , הוצאתי את החביתה והנחתי אותה על צלחת זכוכית שטוחה וגדולה , ושברתי את שתי הביצים השניות אל המחבת כדי להכין עוד ביצת-עין .
חזרתי לחתוך את הסלט , סיימתי עם המלפפונים ועברתי לחתוך את החסה הירוקה , חתכתי אותה לרצועות ארוכות ודקות וזרקתי אותם אל הקערה העמוקה מפלסטיק שקוף של הסלט שבתוך כבר המלפפונים שקודם חתכתי .
סיימתי עם עלי החסה ועברתי לחתוך את העגבנייה האדומה , חתכתי אותה כמו את המלפפון לקוביות קטנות ואדומות והכנסתי לקערה כמו שאר הירקות האחרים החתוכים .
סיימתי לחתוך את הסלט ובדקתי מה עם הביצת-עין שהתבשלה במחבת , כמו הביצת-עין הקודמת גם זאת התחילה להשחים מעט מה שסימן שהיא מוכנה , הוצאתי אותה מהמחבת הרותחת משמן מבעבע והנחתי בצלחת זכוכית גדולה ושטוחה .
כיביתי את הגז ועברתי לטבל את הסלט הטעים שחתכתי , שמתי מעל הכול טיפה פלפל שחור שייתן טעם טיפה פיקנטי , מלח , קצת שמן זית , ומיץ לימון מלימונים סחוטים .
ערבבתי את הכול ביחד בידי והנחתי על שולחן האוכל במטבח , הלכתי אל המקרר כדי להוציא שתייה .
״אלה לא היית צריכה לטרוח כול כך הייתי מסתפקת בנס״ אמרה אביה צוחקת והתיישבה ליד השולחן שגופה מופנה אלי , ״את מתחתנת היום , זה צריך להיות היום הכי מאושר בחיים שלך, אז תתני לי לעשות לך את היום הזה למאושר יותר״ אמרתי לה בחיוך והוצאתי שני בקבוקי שתיה שונים מהמקרר , האחד מים מינרלים קפואים , והשני מיץ תפוזים טרי וקר .
הנחתי את שני הבקבוקים על השולחן והנחתי ליד אביה את הצלחת עם ביצת-העין שטיגנתי לפני רגע .
הבאתי לה מזלג סכין וכוס לשתייה , ולקחתי גם לי מזלג וסכין וגם כוס לשתייה והתחלנו לאכול .
״בתאבון״ אמרתי לה בחיוך שכבר הכנסתי לפי קצת מהסלט הטעים , ״תודה על הכול , בתאבון גם לך״ אמרה והתחילה לאכול גם היא .

*

-נקודת מבט אביה דליין-

״וזהו״ שמעתי את קולה של אלה באוזניי, פקחתי את עייני לאט והבטתי על המראה שאלה הציבה מלפניי פניי , היא סיימה לטפל בי ולאפר אותי .
האיפור היה עדין ויפה , בדיוק כמו שאני אוהבת , שכבת מייקאפ בגוון העור שלי , איילנר דק משוך מעל אפעפי בצורה שווה ויפה , אודם אדום בורדו שהדגיש את שפתיי הבשרניות .
״זה מושלם״ אמרתי לאלה בחיוך שבע רצון מהעבודה הטובה שהיא עשתה , ״ועכשיו נעבור לשיער״ צחקקה אלה והתחילה לטפל בשיערי , הרגשתי את המחליק החם מושך בשערותיי השחורות שבמילא כבר חלקות ומחליק אותם עוד יותר , ואז הרגשתי את המסלסל שיער מתלתל לי את השיער לתסרוקות שאלה עושה בשיערי .
כעבור עשר דקות קצרות שעברו במהירות אלה סיימה , היא שוב הגישה מולי את המראה והבטתי בתוצאה הסופית של שיערי .
שיערי השחור נח חלק ובקצוות מסולסל , סיכה מלאה בקריסטלים בצורת כוכב משושה אספה שני קצוות של שיערי מאחור.
״זה מושלם , את ממש טובה בזה״ אמרתי לאלה וסיימתי לבחון את המראה.
הבטתי על השעון , השעה קרובה לשבע וחצי , קבענו בתשע , בקרוב נצטרך לצאת .
עכשיו נמרח לך לק , רק תזהרי לו למרוח את זה , היא התיישבה על כיסא מולי ליד השולחן שהיא אירגנה המלא דברים בחדר השינה , היא מרחב לאצבעותיי לק אדום מבריק ויפה , המריחה מושלמת וזה ניראה ממש עבודה מקצועית , היא סיימה למרוח בשתי הידיים ושמה מעל מייבש לק , תוך פחות מחמש דקות הלק התייבש לגמרי .
״ועכשיו לשמלה !!״ קראה אלה בהתרגשות והלכה להביא את השמלת כלה שהכריחה אותי לקנות התלויה על ידית הארון , הסרתי מעל גופי את הפיג׳מה הקצרה , ואלה עזרה לי להשחיל את עצמי לשמלת הכלה הארוכה והפשוטה , אך בכול זאת יפה .
״את נראת מושלם״ אמרה אלה ועשתה כאילו היא מוחת דמעה , צחקקתי למראה שלה , ״עכשיו תשבי , תורי לטפל בך״ אמרתי לה והושבתי אותה במקום בו ישבתי ליד השולחן .
״לא אביה את תלכלכי את השמלה , אני לא מסכימה״ שללה את מילותיי , ״עכשיו תורי!״ אמרתי עקשנית וצחקתי .
״אוקי אוקיי ״ השתכנעה אחרי מספר דקות ארוכות של שכינועים .
איפרתי את עיינה הירוקות חומות באיפור עדין ובצללית מעושנת בגוונים שחור-אפור-לבן .
״סיימתי״ הכרזתי אחרי שסיימתי לאפרה, עשיתי כמוה והבאתי לה את המראה לידיים שתראה את מלאכת ידי .
״זה מהמם !״ קראה בהתלהבות ובחנה את האיפור היפיפה שעיטר את עיינה היפות.
״בואי אני יסדר לך את השיער״ אמרתי לה והושבתו אותה בחזרה על הכיסא מקפיצות ההתלהבות שלה על האיפור , סידרתי את שיערה החום שחור בתסרוקת פזורה עם סלסול ברובו , סיימתי את שיערה והראיתי לה , ״מושלם״ אמרה בחיוך ישר החושך טור שיניים לבנות וישרות .
מרחתי לה לק על ציפורנייה המרובעות והארוכות לק בצבע גוון עור ורדרדי , סיימתי לארגן אותה והבאתי לה את השמלת שושבינה הורודה שהכרחתי אותה לקנות אחרי שהכריחה אותי לקנות את השמלת כלה .
בזמן שלבשה את השמלה , נעלתי לרגליי עקבים גבוהים לבנים .
אלה נעלה לרגליים עקבי סנדל שחורים גבוהים .
כשסיימנו להתארגן השעה הייתה כבר רבע לתשע , ״קדימה אלה אנחנו צריכות לצאת״ אמרתי לה וזירזתי אותה עם אירגון השולחן .
״אוקיי , אוקיי״ אמרה וסיימה לנקות את השולחן והניחה את התיק המלא דברים ליד המזוודות שנחו ליד דלת הכניסה .
יצאנו מהדירה וירדנו במעלית אל החניון התת קרקעי , למזלנו היינו רחוקות מכול עין בוחנת .
עלינו לרכב שלי , למבורגיני לבנה , ונהגנו אל המרכז חתונות של הסטריפ .
כשהגענו , המקום בו קבענו , ניק וקייל כבר חיכו שמה לבושים יפה , לא יכולתי להוריד את עייני מעל קייל , אני לא מאמינה שאני הולכת להתחתן איתו עכשיו .
אם היו אומרים לי שאני הולכת להתחתן איתו , ובכלל להתחתן לפני חצי שנה לא הייתי מאמינה .
נכנסנו אל המקום בו עורכים את החתונה, מין אולם קטנטן שאמור לחקות במראהו כנסייה , הקירות צבועים בכחול עז , מושבים משני הצדדים ומעבר באמצע, מקום מזעזע , אבל ככה זה ווגאס .
מי שאמור להשיא אותנו היה לבוש בבגדים של אלוויס , כולל הפאה והמשקפיים .
״אלוויס אין דה האוס״ צעק כשראה אותנו, קייל וניק התחילו לצחוק , ריח אלכוהול מבחיל היה בחדר .
אלה וניק התיישבו בכיסאות מצד שמאל של המעבר , ואני וקייל עמדנו מול ׳אלוויס׳ .
״אז נעשה את זה קצר ולעניין כי יש עוד זוגות שרוצים להתחתן״ אמר ׳אלוויס׳ , הפעם לא יכולתי שלא לצחוק מהסיטואציה הזאת , אני לא מאמינה שהם שיכנעו אותי להתחתן פה ולא בכנסייה כמו כול שאר האחים שלי .
״איך קוראים לך?״ ׳אלוויס׳ פנה לקייל , קייל חייך , ״קייל״ ענה לו .
״קייל מה ?״ שאל ׳אלוויס׳ , צחקנו , זה מוזר שהוא לא זיהה מישהו מאיתנו , אין אחד בווגאס שלא מכיר אותנו ואת המשפחות שלנו , אבל עכשיו מסתבר שכן יש אנשים שלא מכירים , והוא אחד מהם .
״זה לא משנה , תשתמש בשמות הפרטיים שלנו , קייל ואביה״ אמר והצביע עלי כשאמר את שמי , הוא נמנע מלהגיד את שמות המשפחה שלנו .
כי אולי הוא כן יזהה אם ישמע את שם המשפחה .
״אז קייל , האם אתה לוקח את אביה לאישה , בעושר ובעוני , בחולי ובבריאות, לאהוב ולהוקיר ?״ שאל ׳אלוויס׳ ועשה תנועת ריקוד מגוחכת שמאפיינת את אלוויס המקורי שנחשב כאגדה בווגאס ובכלל בעולם .
״כן״ ענה קייל וחייך אלי , שקעתי בתוך עיניו הבהירות כחולות כול כך , כמעט לבנות , לא יכולתי שלא לחייך , אלה וניק צחקו ממושביהם .
״וואו״ צעק בהתלהבות ניק ומחא כפיים , ׳אלוויס׳ המשיך בטקס .
״אביה האם את לוקחת את קייל לבעל , בעושר ובעוני , בחולי בבריאות , להוקיר ולאהוב עד שהמוות יפריד בניכם ?״ שאל אותי ׳אלוויס׳ .
״כן״ עניתי והבטתי שוב בעיניו של קייל , הוא גם חייך , מי היה מאמין שאני יתחתן, ועוד איתו , רק עד לפני כמה חודשים שנאתי אותו , הכול השתנה מאז התקיפה בה הוא הציל אותי .
אני כול כך שמחה שזה הוא שהציל אותי אחרי הכול , ככה השלמנו , והפכנו לזוג.
עכשיו אנחנו מתחתנים .
״אתה רשאי לנשק את הכלה״ אמר ׳אלוויס׳ ועשה שוב את התנועה המגוחכת, צחקנו כולנו , קייל הצמיד אותי אל החזה השרירי שלו מאמץ אותי לחיקו ומנשק אותי ארוכות על שפתיי נשיקה אוהבת .
העולם עצר מלכת מבחינתי , רק אני והוא בבועה משלנו , אבל מחיאות הכפיים של אלה וניק פוצצו את הבועה שלנו והתנתקנו מהנשיקה הארוכה .
״מזל טוב״ אמרו וחיבקו אותנו כול אחד בתורו .

***

הבחנתי במזוודות השחורות שלי ושל ניק מתרחקות על המסוע , נסענו בנפרד , אלה וקייל , אני וניק , כדי שלא יראו אותנו ביחד , כמובן שגם החלפנו בגדים ממה שלבשנו בחתונה , אבל נשארנו עם התכשיטים , אלה נשארה עם התסרוקת , אני שיניתי את התיסרוקת שלי , והנעלים, החלפנו רק את השמלות והבנים את הבגדים שלבשו .
עלינו למטוס אחרי שעברנו את כול הבדיקות הבטחוניות האפשריות , רק ניק וקייל לקחו נשק , הם היחידים מעל גיל
21 שיש להם רשיון לנשק .
אני בת 20 עכשיו , ואלה בת 21 אבל אין לה רשיון לשאת נשק אז היא לא יכולה להעביר אותו בבדיקות הביטחוניות .
התיישבתי במקומי שבמחלקה הראשונה, כיסא מספר B8 , ליד החלון , ניק ישב במושב לידי , אלה וקייל התיישבו במקומותיהם שתי שורות מאחורינו .
השמש שקעה ממזמן והשמים כחולים כהים ריקים מעננים ומלאים במיליוני כוכבים המאירים את החשכה , ירח עגול וגדול נישא בשמיים והאיר גם הוא את חשכת הלילה .
שמעתי את הוראות הדיילת ברמקול , לא הקשבתי , זאת לא הפעם הראשונה שאני טסה , אני מכירה כבר את ההוראות האלה בעל פה , חגרתי את עצמי בחגורה השחורה שבמושבי .
ניק עשה כמוני והתרווח במקומו עוצם את עיניו ומתכונן לישון במשך כול הטיסה .
רטט עבר בגוף המטוס והוא החל לנסוע לאורך מסלול ההמראה , לאט לאט הגלגלים התנתקו מהקרקע והמטוס טס מעלה אל השמים הכהים , טס אל עבר עתיד חדש בוושינגטון .