לאס וגאס – פרק 3

-נקודת מבט אביה דליין –

התעוררתי בבוקר , קמתי מהמיטה בכוח אפילו שלא רציתי בכלל לקום .
ג׳סמין כבר לא הייתה לידי , היא בטח הלכה .
נכנסתי אל חדר הרחצה המפואר , שטפתי את פניי במים קרירים וצחצחתי את שיניי .
יצאתי מחדר הרחצה ונכנסתי לחדר ארונות המלא בבגדים היוקרתיים שלי .
לבשתי חצאית מיני בצבע ורוד חזק שהדגיש את רגליי הארוכות , לבשתי מחוך שחור שמחובר אליו תחרה בחלק העליון , ולרגליי נעלתי נעלי עקב גבוהות ושחורות .
ענדתי את התכשיטים שלי , את השרשרת הארוכה עם המפתח שמסביבו מעוקל נחש , טבעת נחש משובצת יהלומים גדולים ומבריקים , ועגילי חישוק יקרים שאדם קנה לי .
את האקדח הכסוף תקעתי בשיפולי גבי .
יצאתי מהחדר וירדתי אל הקומה הראשונה .
״בוקר טוב בתי״ אמרה אימא בחיוך שישבה בפינת אוכל קטנה מחוץ למטבח שיושבים שם לשתות קפה וכאלה .
״בוקר טוב״ אמרתי לה בחזרה ונכנסתי אל המטבח לעשות לי נס .
הכנתי את הנס והתקדמתי אל עבר דלת הבית .
״לאן ?״ שאלה אותי .
״למונסיטו ״ אמרתי בחיוך ויצאתי מהבית.
פניתי אל המוסך בצדדי האחוזה שאנחנו גרים בה .
כרגיל רכבי ספורט , האמרים, טרקטורונים , אופנועים .
לקחתי את המפתחות של הפרארי השחורה .
עליתי על הכביש ונסעתי לכיוון המונסיטו המלון-קזינו ששייך למשפחה שלי .
השירים פעלו על שיא הווליום , כול הראשים ברחוב מסתובבים לכיוון האוטו שהוא עבר על פניהם במהירות .
האייפון שלי צלצל .
הנמכתי את המוזיקה החזקה , ושמתי את השיחה על דיבורית .
-״הלו?״ עניתי .
-״אביה את בדרך למלון ?״ שמעתי את קולו של ניק מהבעד השני של הקו .
-״כן אני כבר ליד הפאלס ״ (בית מלון) .
-״יש מצב את נוסעת לקנות לי את החלק לרכב שאני צריך ?״ שאל .
-״ בשביל מה ? פשוט תקנה רכב חדש ״ אמרתי לו בלי לשאול יותר מידי שאלות .
-״זה הבא.אמ.וו של אדם״ אמר לי .
התחלתי לצחוק , הוא הרס את הרכב של אדם ?
-״במקומך לא הייתי חוזרת לבית״ אמרתי לו צוחקת .
-״אז את הולכת לקנות לי ?״ שאל בקול מתחנן וחמוד .
-״אני על עקבים דביל , טוב אני כבר אסתדר ״ אמרתי לו .
-״קטן עלייך אחות , אני צריך כבל דו ראשי מספר 59 , וראש דו חליפי כי הפיוז נשרף ״ אמר לי , לא הבנתי שום דבר ממה שהוא אמר .
-״טוב , אני יגיע עוד חצי שעה״ אמרתי צוחקת וניתקתי את השיחה .
הגבהתי את השירים בחזרה על שיא ווליום ולחצתי על הגז , אל עבר מוסך רכבים שימכור לי את החלק מה-שמו שניק רצה .
הגעתי וחניתי את הרכב מבחוץ , המבטים של כולם נעוצים בי , מסתכלים עלי .
״זאת הבת של אד דליין״ שמעתי לחשושים ברחוב .
״יו קייל לך לעזור לפרינסס שמה״ שמעתי צעקה של גבר .
קייל ? זה הולך להיות מעניין , גיחכתי ביני לבין עצמי .
״איך אפשר לעזו…״ הוא קטע את המשפט כשראה מי אני .
״היי קייל״ אמרתי וחייכתי אליו את החיוך המנצח שלי .
״מה את רוצה ?״ שאל בעצבנות ותלה סמרטוט מסריח על הכתף שלו .
הוא לבש מכנס עבודה כחול כהה ונעלי ספורט של אדידס , פלג גופו העליון חשוף ומראה את השרירים שיש לו , וגם כמה קעקועים .
קעקוע של נשר נוסף על החזה שלו קצת מעל הלב , קעקוע נוסף של פגיון .
ועל המותן כתוב באותיות לטיניות ׳אימא אני אוהב אותך׳ .
לי אין שום קעקוע חוץ מה הקעקוע של הוורד שמסביבו מלופף נחש קוברה .
הסברתי לו את מה שניק אמר לי והוא הלך להביא לי את מבוקשי .
איך זה שהוא בכלל עובד פה ? , משפחת סנדרס היא אחת המשפחות העשירות בלאס וגאס .
הוא חזר כעבור רגע עם מה שרציתי .
״איפה לשים לך את זה ?״ שאל בקול קר.
״הרכב שלי בחוץ״ אמרתי לו ופניתי החוצה , הוא עקב אחריי וסחב את חלק הרכב הכבד שניק ביקש .
״שים את זה בתא מטען ״ אמרתי לו והצבעתי על התא מטען של הפרארי .
״עוד משהו ילדה ?״ שאל בעצבנות אחרי שהניח את החלק הזה שניק ביקש .
״לא זהו״ אמרתי בחיוך .
הבטתי על השעון באייפון , קרוב לשבע וחצי בערב , כן קמתי ממש מאוחר , אבל זה לא משנה חיי הלילה של לאס וגאס הם המעניינים לא היום .
השמים כבר התחילו להחשיך בהדרגה .
״קח״ אמרתי והגשתי לו חבילת כסף .
״רואים שאף פעם לא היית במוסך״ אמר מגחך מעט .
הוא לקח שטר אחד של 100 דולר , ואחד של 50 , והחזיר לי את שאר חבילת הכסף .
״לכול דבר יש פעם ראשונה ״ אמרתי לו.
״קייל תפסיק לפלרטט עם כל בחורה שאתה רואה , תתחיל לעבוד או שאני יודיע לקצין איבחון שלך שאתה מתבטל פה סתם ״ צעק אותו האיש ממקודם , כנראה אחראי המוסך .
״קצין איבחון?״ שאלתי אותו , ממתי קורה שבן סנדרס נתפס על ידי המשטרה.
״זה לא עניינך דליין , תחזרי לאחים המפונקים שלך״ אמר בנימה עוקצנית ופנה ממני .
הייתי טיפה בשוק לאיך שהוא דיבר אלי , אף אחד מעולם לא העז לדבר אלי ככה .
כולם מפחדים ממני או מהאחים שלי , שלא נדבר על אבא שלי , ראש משפחת פשע שעוברת במשך דורות במשפחה שלנו .
יצאתי מהמוסך ועליתי בחזרה לרכב , לחצתי על הגז ונסעתי אל המונסיטו .

חניתי את הרכב בחנייה פרטית ששייכת רק למשפחה שלנו בחניון של המלון .
ניק כבר חיכה לי שם , עוד לא הספקתי לצאת והוא כבר התנפל על התא אחסון והוציא את החלק שהבאתי לו .
״ לאיזה מוסך נסעת ?״ שאל אותי בזמן שבחן את החלק לראות אם הוא תקין וטוב .
״ לא יודעת , אחד מהמוסכים בסטריפ ״ אמרתי לו .
לחצתי על הכפתור הנועל את הרכב .
״ אני נכנסת פנימה , נתראה אחר כך״ אמרתי לניק ופניתי אל המעליות זכוכית השקופות .
עליתי לקומת הקזינו , הכול מסודר יפה לפי אגפים .
אגף של המשחקי קובייה , אגף של המכונות זכיה , אגף של פוקר , אגף של גלגל המזל , ועוד כול מיני אגפים ושולחנות של משחקי הימורים שונים .
״היי אביה״ אמרה זואי שעברה לידי סוחבת בידיה מגש גדוש במשקאות חריפות .
זואי וקורל אחותה עובדות פה בתור מלצריות הם ממש חמודות , הפכנו לחברות טובות .
על בר המשקאות בקצה הקזינו שהתפרש לכול אורך הקיר המערבי , ראיתי את רום הלנה ואמיליה , מדברות עם מייק ואדם , וגם אריק אח של הבנות ישב שמה ושתה מבקבוק בירה .
אין לי עצבים אליהם , לשאלות שלהם . לפעמים הם מגוננים יותר מידי , וזה מעצבן אותי .
״היי אביה! ״ שמעתי קול קורא אלי .
הסתובבתי וראיתי את ניק .
הוא התקרב אלי מזיע , ״סיימת להרכיב את החלק ?״ שאלתי אותו .
״כן״ אמר מחייך ומתנשף לרווחה .
״אדם היה הורג אותי אם הוא היה יודע שהרסתי לו את הבא.אמ.וו השחורה שלו.
״אה , ויש איזה שליח בכניסה למלון הוא אמר שיש לו משלוח עבורך״ אמר ניק מבולבל בדיוק כמוני .
״שליח ? , בשבילי ?״ שאלתי אותו .
״כנראה ״ אמר לי ניק ומשך בכתפיו , ״אני הולך להחזיר לאדם את המפתחות לפני שהוא יקבל התקף לב על הרכב״ אמר ניק ומיהר אל החבורה שישבה ליד הבר .
צעדתי על עקביי הגבוהים אל עבר כניסת המלון , ראיתי שליח הלבוש בסרבל כחול.
הוא תפס קופסת קטיפה כחולה כהה .
״היי אני אביה דליין״ אמרתי לשליח .
״יש לי משלוח עבורך״ אמר והגיש לי את הקופסה .
״ממי זה ?״ שאלתי בזמן שחתמתי לו על הדף שנתן לי .
״אני לא יודע , אני רק עושה את המשלוחים ״ אמר ונסע משם על האופנוע האפור שלו .
פתחתי את הקופסה , בפנים נח על מצע קטיפה שרשרת משובצת יהלומים גדולים , וליד זה מצורף פתק .
׳דליין , תלמדי לא להתעסק בעניינים שלא שייכים אלייך .
קייל ׳.
הוא כותב לי לא להתעסק בעניינים שלא שייכים אלי ? ושולח לי שרשרת יהלומים?
משהו לא בסדר בבן אדם הזה .
״מה זה ממי השרשרת ?״ שמעתי קול מאחורי .
הסתובבתי וראיתי את הלנה , ״זה סתם איזה דוד רחוק שלח לי את זה ״ אמרתי לה בחיוך שלא מסגיר דבר , וקימטתי את הפתק מקייל .
״מה שתגידי״ מלמלה ובחנה את השרשרת יהלומים מקרוב , נפעמת מהיופי שלה .

חזרתי בחזרה אל הבית , אימא ישבה בסלון וצפתה בתצוגת אופנה של ורסצ׳ה.
״אני רוצה את השמלה הזאת !״ אמרה לי והביטה על שמלה כחולה עמוקה נשפכת.
״תבקשי מאבא , את יודעת שהוא לא יכול לעמוד בפנייך ״ אמרתי לה וקרצתי לה עין.
״בזה את צודקת ״ אמרה לי בחיוך .
״הגיע מקודם שליח עם זר פרחים״ הוסיפה על דבריה .
״זר ?״ שאלתי ונזכרתי בקופסת קטיפה שאחזתי בידיי .
״מה זה בידיים שלך ?״ שאלה אותי .
״שום דבר , שרשרת ״ אמרתי בחיוך ופניתי מהר אל המדרגות המובילות אל הקומות העליוניות .
עליתי לקומה השנייה ונכנסתי לחדרי .
בפינת החדר הענק יש שתי ספות בצבע שמנת בסגנון שנות ה-60 , ובאמצע שולחן קפה קטנטן .
עיצבו לי את החדר כמו דירה בפני עצמה.
הזר פרחים הגדול נח על השולחן בתוך אגרטל מים .
התקדמתי לעבר הסלון הקטנטן , התיישבתי על אחת מהספות ובהיתי בזר הוורדים הלבנים .
הוצמד לניילון העוטף את הזר פתק .
׳אהבת את השרשרת ילדה ?
תראי לי את זה היום בשעה 23:00 ׳
קייל ׳.
מה יש לבן אדם הזה , מצד אחד הוא שונא אותי ומצד שני ? מי יודע .
בנוסף לפתק הוצמד כרטיס כניסה לקזינו רוי , שמה מתרחש נשף מסיכות .
קזינו רוי זה סוג של מקום נייטרלי , לא שייך לא למשפחה שלי , לא של סנדרס ולא של ג׳וליאני .

השעה עשר הגיעה , אני חייבת להתארגן אני רוצה לשאול אותו כמה שאלות , ואני יסתלק משם .
אני לא רוצה שום קשר למישהו ממשפחת סנדרס במיוחד ללא ליצור עלוב הנפש הזה.
לבשתי שמלת מיני שחורה צמודה , מחוך בחזה , לרגליי נעלתי נעלי עקב שחורות וגבוהות , שרשרת היהלומים נחה על הצוואר שלי , להצבעי טבעת הנחש המשובצת יהלומים , וענדתי עגילים בצבע תואם .
נסעתי אל הקזינו רוי , כולם עם מסיכות , לבשתי גם אני מסיכה שחורה עם נוצות אפורות שחורות .
נכנסתי אל האולם המלא אנשים , סתם אירוע זול שמנסה לחכות את הנשף שנערך בקזינו שלנו .
הרגשתי שתי ידיים שריריות עוטפות את מותניי , הסתובבתי אחורנית וראיתי את קייל .
הוא לא בא במטרה לחבק אותי , הוא רק שלף את האקדח הכסוף שלי מהחגורה הצמודה לירך .
״השרשרת הולמת אותך״ לחש באוזניי ולקח את האקדח .
״תחזיר את זה בחזרה!״ אמרתי לו עצבנית ואחזתי בחוזקה בידו .
בתנופה אחת הוא שחרר את האקדח מידיי , ״את תקבלי אותו בסוף הערב ״ אמר לי בחיוך ערמומי .
״תמחק את החיוך הדבילי הזה מהפרצוף שלך , אם אני אשאר פה עד סוף הערב זה רק בגלל האקדח , לא בגללך !״ אמרתי עצבנית יותר ממקודם .
״אנחנו כבר נראה״ אמר בהתגרות .
הוא הניח את ידו בשיפולי גבי , והוביל אותי אל מחוץ לקזינו .
״חשבתי באנו לפה בשביל הנשף״ אמרתי לו כשהוא הוביל אותי אל למבורגיני שחורה מבריקה .
״ התוכניות השתנו ״ אמר ופתח עבורי את דלת מושב הנוסע לצד הנהג .
״אני כול כך הולכת להצטער על זה״ מלמלתי ביני לבין עצמי והתיישבתי במושב הנוסע .
קייל הקיף את הרכב ונכנס למושב הנהג ולחץ על הגז במהירות .
תוך שנייה מצאתי את עצמי על כביש לאורך הסטריפ , כשברכב יושב לצידי מי ולא אחר , בן למשפחת סנדרס .
אני עוברת עכשיו על אולי 101 חוקים , כשאני נמצאת יחד אתו .
הבטתי לעברו , עיניו נעוצות בכביש , האקדח שלי תקוע בג׳ינס מכנסיו .
׳מה אני יכולה לעשות בשביל לקחת בחזרה את האקדח ?׳ חשבתי לעצמי .
יצאנו מאזור הסטריפ , ונסענו לצפון לאס וגאס .
עלה במוחי רעיון איך להשיג בחזרה את האקדח שלי .
״תעצור בצד״ אמרתי לו והנחתי את היד שלי על הברך שלו .
״למה?״ שאל ולא יחס חשיבות לזה שנגעתי בו .
״תעצור בצד״ אמרתי שוב והפעם הנחתי את ידי על הירך שלו .
הוא סיבב את ההגה הצידה ונעצר בצידי הכביש .
״החלונות שחורים נכון ?״ שאלתי אותו .
״כן״ ענה בלי לפרט יותר מידי .
שיחררתי את החגורה מעלי והתיישבתי על קייל .
״אמ .. אביה , ״ בא לומר אבל קטעתי אותו .
העברתי יד על הלחי שלו , ועל הצוואר .
הנחתי יד אחת על הלחי שלו והתקרבתי אליו .
״אני יודעת בדיוק מה אתה רוצה״ לחשתי לו באוזן .
״אביה..״ אמר אבל לא התייחסתי אליו .
תפסתי בקצה החולצה שלו והרמתי אותה ללמעלה , התקרבתי אליו ונתתי לו נשיקה קטנה על השפתיים .
הוא לא התנגד כמו שניסה להתנגד לפני שנייה , להפך , הוא תפס במותניי והצמיד אותי אליו , סוחף אותי לנשיקה ארוכה יותר .
רציתי להתנתק ממנו , זה ההעלה בי סוג של גועל , כאילו אני עוברת על משהו אסור , טמא .
בן למשפחת סנדרס זה הקו האדום אצלנו, אבל רק עוד שנייה ואני מסיגה את האקדח שלי בחזרה ממנו .
משכתי את החולצה שלו מעלה , הוא תפס אותה והוריד אותה במשיכה , לעניי נגלה הגוף השרירי והחסון שלו .
האקדח הפעם בצבץ בבירור בחגורת מכנסיו .
הוא תפס את פניי ביד אחת ונישק אותי , רצתי להחטיף לו כאפה , אבל רק עוד רגע והאקדח אצלי .
שלחתי את היד אל עבר האקדח , בשקט בלי שהוא ישים לב , עניי היו פקוחות במשך כול הנשיקה .
הבטתי אל ידי , רק עוד רגע והאקדח ביד שלי , נגעתי בקהת האקדח , אבל ידו תפסה במהירות את ידי .
"לא נולדתי אתמול דליין " אמר לי והתנתק מהנשיקה .
"וגם אני לא " אמרתי ושלפתי אולר מהעקב שלי .
"יפה וקטלנית" צחק ובשנייה גם האולר היו בידיו , "את לא תצליחי לפגוע בי , לא כי את לא יכולה , פשוט אין לך אומץ" אמר לי בהתגרות .
"תחזיר אותי לקזינו" אמרתי וירדתי ממנו , חזרתי בחזרה אל מושב הנוסע לצד הנהג .
"אבל הערב עדיין לא התחיל" צחק , רציתי להחטיף לו אגרוף , לפרק לו את הגולגולת .
אם יש דבר שאני שונאת אותו יותר מקייל זה את העובדה שהוא בן למשפחת סנדרס .
הוא לבש את החולצה שלו בחזרה , וגופו השרירי נעלם מתחת לחולצת הטריקו השחורה של נאוטיקה .
"תחזיר אותי אל הקיזינו" אמרתי והדגשתי כול מילה ומילה שאמרתי .
הוא הביט בי , ונשך את שפתיו , "ילדונת אפילו לא הגענו לאן שרציתי" אמר לי בחיוך מתגרה .
"לאן רצית ? לרצוח אותי ? בדיוק כמו שהמשפחה שלך רצחה את טום ?" שאלתי אותו בעצבנות , "זאת הייתה טעות לבוא" אמרתי ויצאתי מהאוטו .
התחלתי ללכת לאורך הכביש , גם יקח לי שלוש שעות אני לא יסע באותו האוטו עם קייל .
הוא סיבב את הרכב בכביש , ונסע בקצב ההליכה שלי , "קדימה ילדה כנסי לאוטו" אמר לי .
"אני לא נכנסת לאוטו ותפסיק לקורא לי ילדה" אמרתי עצבנית , אני כול כך כועסת עכשיו , אני רוצה להרביץ לו ולפרק אותו במכות .
אבל משהו עוצר בעדי , אולי הוא צודק , אולי אין לי את האומץ ? אולי אני מפחדת ? .
אני זוכרת את היום ההוא בירור , היום בו רצחו את טום .
טום הוא בן דוד שלי , אחיין של אימי , אנחנו היינו כול כך קרובים , הקשר שלנו היה מדהים , הוא היה החבר הכי טוב שלי .
עד שלילה אחד רצחו אותו , מוצאו את הגופה שלו בתוך הרכב שלו .
ובהלוויה הגיע לאבי ממקור אנונימי ושמשפחת סנדרס מאחורי זה , מאז רק התגברה השנאה בין שתי המשפחות , ומשפחת ג'ולאני בחרה צד ונעמדה לצידנו .
"תכניסי לרכב או שאני יכניס אותך בכוח" אמר והרכב נעצר .
לעזאזל האקדח שלי אצלו , אין ללי שום דרך להגן על עצמי , אני נטונה לחסדים שלו , הוא בטוח רק רצה לשחק בי ולרצוח אותי , כיאה למשפחת סנדרס .
הוא יצא מהרכב , ובא לעברי , "תתרחק ממני" אמרתי לו ולקחתי צעד אחד אחורה .
והוא לא התייחס לשום מילה שאמרתי , במיוחד לא לקללות שנפלטו מפי .
קייל הרים אותי כמו שמרימים כלה והכניס אותה בחזרה אל הרכב , "בן-זונה" קיללתי אותו ונתתי לו כאפה חזקה על הלחי .
הוא עיסה את האזור ביד אחת וצחק , "חמוד" אמר וגיחך .
"אחותך חמוד" אמרתי בעצבים וחגרתי את עצמי בחזרה , הוא נכנס אל מושב הנהג ולחץ על הגז .
הוא התחיל לנסוע שוב , אבל לא לכיוון הקזינו אל הכיוון ההפוך .
"לאן אתה הולך חתיכת דביל ?" שאלתי בעצבים והבטתי מסביב .
"לשדה התעופה , אמרתי לך שהערב הזה עוד לא נגמר" אמר בחיוך מעצבן .
באתי לתת לו כאפה נוספת , אבל הוא אחז בידי ומשך אותי , "אל תתאמצי " לחש לי באוזן ושיחרר אותי בחזרה .