לאס וגאס – פרק 29

-נקודת מבט קייל סנדרס –

״לא לעצום עיניים , תחזיקי מעד אני יקח אותך לבית החולים״ אמרתי לה , גופה נאנק מכאב עם כול תזוזה , לראות אותה ככה שבר אותי לגורמים , לראות אותה מתענה ומתייסרת .
״לא , רק לא לבית חולים״ מלמלה ומקולה נשמע רק כאב , בקושי לדבר הצליחה , כאב לי גם .
הנהנתי קצרות , הרמתי אותה על ידי כמו כלה והלכתי לעבר הרכב שלי .
״ניק״ היא מלמלה כשהנחתי אותה במושב הנוסע והשענתי את המשענת שלה אחורה שיהיה לה יותר נוח .
ניק זה החבר של אלה , זה שכמעט רצח אותי , זה כמעט שאני רצחתי .
״איפה הוא ?״ שאלתי קצרות וחגרתי אותה בחגורת הבטיחות השחורה .
״יש לו מפתח משוכפל זה בסדר״ מלמלה, היא פקחה את עיינה החומות וסוף סוף הביטה בי .
״קח אותי לבית״ לחשה בשקט ומבטה התעוות מכאב , כולה חבולה ומלאה מכות .
״לא לפני שאני מטפל בך , אני בטוח שאת לא רוצה שזה יוודע למשפחה שלך שמישהו תקף אותך ״ אמרתי לה ומסתבר שגם צדקתי בנוגע לזה , היא לא ענתה , רק נאנקה בכאב בתגובה.
קשה לי לראות את הפנים שלה ככה מתעוות מהכאב , לראות אותה ככה מתייסרת מהמכות החזקות שקיבלה , פשוט כאב לי לראות אותה סובלת , זה יותר מידי.
נסעתי אל עבר מוטל דרכים מחוץ לסטריפ במרחק של שבע דקות נסיעה מהירה , היא לא רוצה לבית חולים , אני יצטרך לטפל בה בעצמי .
באיזה שהיא מידה שמחתי , שמחתי שהיא איתי , אבל מצד שני הייתי בבאסה כי לא רציתי להיפגש איתה בסיטואציה הזאת .
הזמנתי חדר במוטל ומיהרתי להכניס את אביה אל החדר שאני סוחב אותה על ידי.
השכבתי אותה על המיטה הזוגית הגדולה , ונכנסתי לחדר הרחצה להוציא את הערכה עזרה ראשונה .
מהמיני בר הוצאתי דלי עם קרח .
נגשתי אליה והורדתי מעל רגלייה את העקבים , הרמתי מעט את מכנסה , היא צעקה , מגרונה יצאה יבבה חנוקה וכאובה שגרמה לי להתכווץ , וללבי להחסיר פעימה.
הבטת על מפרק הרגל , הכול נפח ואדום מעורבב עם כחול במכות גדולות ויבשות.
זה רק שבר , לקחתי מגבת עם קוביות קרח והנחתי על רגלה השבורה .
היא בכתה , הדמעות שלה נזלו מעיינה , והיא רצתה לעצום אותם בכאב.
״אל תעצמי עיניים , יהיה בסדר , תרגעי״ אמרתי לה .
ראיתי שהוא הרביץ לה בבטן , אני בטוח שהיא נפצעה חזק יותר ממה שזה נראה .
הרמתי קצת את חולצתה , קצת מעל הטבור , הכול חבורות כחולות על בטנה הרזה והשטוחה , לעזאזל איתו , מזל שהוא מת , הרגתי אותו .
לא היססתי לפני שלחצתי על ההדק , זה לא ההרג הראשון שלי , ובטח שלא האחרון , גם אם זה היה עולה לי בחיי הייתי מנסה להציל אותה.
לא משנה כמה אני מנסה להכחיש את זה יש לי רגשות אליה , ואני בטוח שגם לה יש לי .
״קייל״ שמעתי את קולה העדין , עדיין קולה הרך היה מלא כאב והיא בקושי דיברה , זה רק הקשה עלי יותר .
״מה?״ שאלתי בשקט גם אני וליטפתי את ראשה כשאני יושב על המיטה לידה .
״למה הצלת אותי?״ שאלה אותי , קולה הילדותי שבה אותי , זה מה ששבה אותי גם בהתחלה , קולה העדין והרך , ועיניה החומות חודרות .
״מה ציפית שאני אתן לך למות ? ״ שאלתי אותה , היא גיחכה ועיוותה את פניה שוב בכאב מה שגרם לי לעוות את פני גם , כאב לה , כאב גם לי.
״הוא מת?״ שאלה אותי , הבנתי שהיא מתכוונת לזה שתקף אותה , ״תהיי בטוחה בכך״ אמרתי לה.
קמתי ממקומי במיטה והלכתי אל המקלחת , הבאתי חבילת מגבונים וחזרתי להתיישב ליד ראשה .
הוצאתי מהחבילה מגבון לבן ולך וניגבתי מעל פנייה את שובל האיפור המרוח מרוב דמעות , ״למה אתה נחמד אלי?״ שאלה אותי וקטעה את השקט שהשתלט על החדר , ובנינו .
״כמה שזה לא מוצא חן בעייני , וכמה שזה לא מוצא חן בעיינך , יש לי רגשות חזקים מידי אלייך״ אמרתי לה בשקט , פחדתי מהתגובה שלה , אולי אין לה רגשות אלי , למרות שעיינה אומרות אחרת .
״קייל?״ שאלה לאחר כמה דקות ששוב השתלט עלינו השקט , ״מה?״ שאלתי אותה בנימה שקטה וליטפתי את שיערה השחור הארוך והחלק כמשי שגלש על המיטה.
״כואב לי״ אמרה , ״את רוצה שאני יקח אותך לבית חולים?״ שאלתי אותה .
״לא , רק תחבוש לי את הרגל , אני רוצה לישון״ אמרה , עיינה מצמצו כמה פעמיים מנסה להישאר ערה , נגעתי קלות במצחה שבער מחום .
״את רותחת״ מלמלתי כדרך אגב , הרגל שלה שבורה אבל אני צריך לקבע לה לא הבית חולים .
היא לא ענתה .
הורדתי מעל רגלה את המגבת עם הקרח שכבר נמס , לקחתי מתיק העזרה הראשונה תחבושת לבנה וארוכה , טבלתי אותה בדלי עם הקרח שדי נמסו והתמלאו במים קרים עם קוביות קרח , ועטפתי לאט לאט מסביב לרגל הנפוחה .
מעל חבשתי לה עוד תחבושת אבל יבשה וקשרתי את זה חזק , ״את תיהי בסדר , אל תדאגי״ אמרתי לה , אבל עדיין הכול שקט , שקט מידי .
לקחתי מגבת פנים קטנה וטבלתי גם אותה במי הקרח הקפואים , הנחתי את המגבת על מצחה , אולי זה יקרר אותה מעט והחום ירד .
ענייה עצומות , תוך דקות ספורות היא נרדמה לשינה עמוקה וכאובה .

-נקודת מבט אנג׳ל סנדרס-

״היי אלה איפה קייל?״ שאלתי את אלה שישבה במטבח ובהתה ברצפה , ״אלה ? את מקשיבה לי?״ שאלתי אותה .
היא הרימה את מבטה מהרצפה , ״מה?״ שאלה כאילו רק עכשיו נעורה ממחשבותיה .
״איפה קייל?״ שאלתי קצרות , היא לא ענתה לרגע , ״אמ.. בעבודה , אני חושבת״ אמרה לי וחייכה חצי חיוך .
״הכול בסדר?״ שאלתי אותה , הבעת פנייה ניראת מוזרה , כאילו היא מנותקת, מעופפת .
״הכול מעולה , מה עם איאן ?״ מיהרה להחליף נושא .
״שום דבר , אהבה חד צדדית כרגיל״ אמרתי לה , רק מלחשוב על איאן ליבי התכווץ , אני אוהבת אותו , אבל הוא אוהב אותי רק בתור ידידה , הוא מחשיב אותי לאחות .
אני רוצה להיות יותר מידידה בשבילו .
״אולי כדי שתספרי לו מה את מרגישה״ אלה ניסתה לייעץ לי .
״אני לא חושבת , בכול מקרה , אני מאחרת , קבענו להיפגש בבית קפה ואני לא רוצה לאחר ״ אמרתי לה , אנחנו כמעט כול היום ביחד , לא עוזבים אחד את השני , הוא כבר רגיל אלי , אין לו רגשות אלי , אני כמעט בטוחה בזה .
״אוקיי , ביי , תהני לך״ אמרה לי , חייכתי אליה חצי חיוך ויצאתי מהבית .
נכנסתי אל הרכב שלי , ונסעתי אל עבר בית הקפה בקצה הרחוב של איאן , הוא גר כמה רחובות ממני .
סידרתי את משקפי השמש על ראשי ונכנסתי אל בית הקפה וחיפשתי אותו במבטי , מצאתי אותו יושב באחד השולחנות הצדדים מתעסק באייפון שלו .
״היי״ אמרתי לו בחיוך , הוא הרים את מבטו מהאייפון והניח אותו בצד , הוא קם וחיבק אותי מדביק נשיקה קטנה על הלחי.
״מה קורה?״ שאל אותי והתיישב בחזרה במושבו , התיישבתי בכיסא ממולו , שולחן קטן זוגי .
״מעולה , איך היה בעבודה ?״ שאלתי אותו בחיוך , בהיתי בעיניים היפות שלו שמשכו אותי , ולא שמתי לב שהמלצרית הגיעה .
״תרצי להזמין משהו ?״ שאלה אותי ושלפה אותי מהטראנס ששקעתי בו .
״קפה הפוך״ אמרתי לה בחיוך , היא הנהנה והלכה להביא את ההזמנות שלנו.
״אז מה עם האחים שלך?״ שאל אותי , המלצרית הגיעה והניחה מולו את הקפה השחור שהזמין , והניחה מולי את הקפה ההפוך שאני הזמנתי.
״הם בסדר , אני בקושי רואה אותם , רק מידי פעם בבית , איך אחותך?״ שאלתי אותו מנסה להחליף נושא מהאחים שלי .
״בסדר , לא ראיתי אותה מאז חג המולד שהיא הייתה בעיר , היא גרה עם בעלה במיאמי ״ ענה לי ולגם מהקפה.
״אז מה את רוצה לעשות בערב?״ שאל אותי , אנחנו תמיד מבלים את הערבים שלנו ביחד , נמנעתי מלהגיד לו עכשיו כן, אולי אלה צודקת , אולי אני צריכה להגיד לו מה אני מרגישה כלפיו .
מה שאני צריכה להחליט זה אם לספר לו עכשיו או לעולם לא .
״אני .. אמ ..״ התחלתי לגמגם , לא ידעתי בדיוק איזה מילים להגיד לו , ואיך בדיוק לתאר לו את מה שאני מרגישה כלפיו .
הוא הביט עלי וחיכה שאני ידבר , ״קרה משהו אנג׳ ?״ שאל אותי , קולו הגברי העביר בי צמרמורת , אם הוא לא מרגיש כלפי את מה שאני מרגישה כלפיו , אני סתם יעשה מעצמי צחוק עכשיו , אבל אם אני לא יגיד כלום אני סתם יתחרט על זה שלא אמרתי .
״אני צריכה להגיד לך משהו״ אמרתי לו , לא ידעתי בדיוק איך להתחיל לנסח את עצמי בפניו , איך להתחיל את המשפט הזה שאני רוצה להגיד לו כבר המון זמן ואין לי את האומץ .
״דברי , אני מקשיב״ אמר לי וחיכה שאני ידבר .
הרגשתי מין תחושה מוזרה כזו , כאילו כול האומץ שמילא אותי נעלם בין רגע ואיני יכולה עכשיו לספר לו דבר , לא יכולתי עוד לשבת מולו , לקחתי את הפלאפון שלי מהשולחן , הנחתי שטר של כסף ליד הכוס קפה ששתיתי , למרות שהמחיר קטן יותר מהסכום ששמתי .
המבטים המבולבלים של איאן הביטו עלי ועקבו אחר מעשיי , קמתי במהירות וברחתי מבית הקפה בלי להגיד דבר לאיאן המבולבל .
רצתי מהר אל הרכב שלי שחנה בחניה האחורית של בית הקפה , החנייה ריקה כמעט בדיוק כמו בבית הקפה ובין המכוניות המעטות זיהיתי את הרכב של איאן בולט .
הוצאתי מהר את המפתחות מהתיק שלי, אבל בגלל הרעד שהשתלט עלי המפתחות החליקו מידי .
לפני שהספקתי להרים אותם ראיתי יד שרירית מרימה אותם לפניי .
״לאן בדיוק את הולכת ?״ שמעתי את קולו של איאן מאחוריי , הסתובבתי אליו ופגשתי במבטו המבולבל .
״מצטערת שביזבזת את הזמן שלך עלי״ אמרתי לו ובאתי לחטוף מידו את המפתחות , אבל הוא הרים אותם גבוה ולא נתן לי .
״אנג׳ל מה קורה לך בזמן האחרון , את מתנהגת מוזר״ אמר לי ובאלי ששם לב הוא התקרב אלי יותר ויותר דוחק אותי אל מכסה המנוע של הרכב שלי.
״פשוט תפסיק , למה אתה לא מבין ?״ שאלתי אותו בעצבים , האומץ שב וחזר אלי , אני רק צריכה להחליט אם להגיד לו או לשתוק לעולמים .
״מה אני לא מבין ?״ שאל בנימה שקטה ורגועה יותר מקולי העצבני .
״אני אוהבת אותך , למה אתה לא מבין את זה״ מלמלתי יותר לעצמי מלו , אבל הוא בחלט שמע את זה .
״אני יודעת שאתה לא מרגיש אלי את אותו הדבר , אבל פשוט נמאס לי לראות אותך עם כול מיני זונות , להגיע לבית שלך ולראות אותך כול פעם עם בחורה אחרת , זה מכאיב יותר מידי ״
״אבל אתה לא בנוי למערכת יחסים אתה סטוציונר , ואין ספק שאתה גם לא אוהב אותי בחזרה״ אמרתי בעצבים .
הוא שתק , השארתי אותו המום .
״והינה עשיתי צחוק מעצמי ״ אמרתי וחטפתי את המפתחות מידיו , באתי להיכנס לרכב אבל היד שלו משכה אותי .
״חכי״ אמר , המילה הזאת גרמה ללבי להחסיר פעימה , אולי טעיתי , אולי הוא כן מרגיש אלי משהו .
״ מה ? , הרעת לי מספיק , אתה לא צריך לעשות לי רע עוד״ אמרתי בשקט ונמנעתי מלהביט בעיניו .
״למה לא אמרת לי את זה לפני כן ?״ שאל אותי , בקולו עדיין נשמע קצת הלם ממה שאמרתי לו .
״כי ידעתי שאתה לא מרגיש אלי כלום , אבל לא רציתי להרוס את הקשר היחיד שיש בנינו , אז העדפתי לשתוק , וחבל שלא עשיתי את זה גם עכשיו״ אמרתי לו שמבטי עדיין נעוץ ברצפת האספלט האפורה של מגרש החנייה .
״אני שמח שאמרת את מה שאמרת״ אמר וגרם ליבי לזנק ממקומו בתוך חזי , ״אתה שמח?״ שאלתי מבולבלת .
הוא הצמיד אותי אליו ונישק אותי קלות על שפתיי , ״תמיד הרגשתי אלייך משהו״ אמר כשהתנתקנו .
הצמדתי את שפתיו לשלי , הוא עטף את ידיו סביב מותני מקריב אותי אליו ומנשק את שפתיי בלהט , ״בואי נילך מפה , תבואי לדירה שלי״ אמר מצחקק , הוא נישק אותי שוב ופנה אל הרכב שלו ונסע .
עדיין עמדתי במקומי , המומה כול כך ממה שקרה הרגע.
הוא אוהב אותי , הוא פאקינג אוהב אותי, זה הדדי , זה לא אהבה חד צדדית .
הוא אוהב אותי .

-נקודת מבט אדם דליין –

הגענו לווגאס לפני חצי שעה וחזרנו לבתים שלנו , הם שיחררו את ג׳סמין , אני כול כך שמח .
חזרתי הביתה וחיבקתי אותה , היא ישבה בסלון אחרי מקלחת ונקייה ומסרה לאבא שלי תיאורים על מה שקרה מההתחלה ועד הסוף .
״איפה ניק , אביה ?״ שאלתי אותם , ״ניק ואביה הלכו לראות סרט , אביה צריכה קצת שקט הם ביקשו שלא נפריע להם״ אמר לי מייק.
הנהנתי אליו , והקשבתי בפרטי פרטים למה שג׳סמין אמרה על החוטפים שלה , מה הם רצו ממנה , ולמה דווקא אותה .
הסיפור שלה ממבט הנקודה שלה זיעזע את כולנו , ״טוב מתוקה לכי לנוח אני כבר יטפל בזה״ אמר אבא שלי לג׳סמין .
היא הנהנה ואריק עלה איתה לחדר שלה, האספה בסלון התפזרה לאט לאט ונשארנו רק אני ומייק .
״אז איך היה עם אמיליה ?״ שאל אותי בחיוך ממזרי והבנתי לאן הוא חותר .
״עשינו את זה״ אמרתי בחיוך , ״אבל אל תספר , אני לא חושב שהיא רוצה שידעו״ הוספתי על דבריי .
״כול כבוד אחי , מצאתה אחלה בחורה ״ אמר מייק וקרץ לי , ״שלא נדבר עלייך , תפסת את אחותה ברשתות שלך יכובש״ אמרתי למייק והתחלתי לצחוק .
״רוצה גם להיתפס ברשתות שלי?״ צחק וקרץ לי , ״אנחנו אחים ימגעיל״ אמרתי צוחק וזרקתי עליו כרית .
הוא התחיל לצחוק ואני אחריו , ״אז מה שהולך בינך לבין אמיליה זה רציני ?״ שאל אותי והביט עלי .
״אני מקווה , אני ממש אוהב אותה , אני לא יכול לדמיין את החיים שלי בלעדיה״ אמרתי לו שמבט מאוהב על פניי .
רק מלחשוב עליה דפיקות ליבי מאיצות בתוך חזי .
״אני שמח בשבילך אחי״ אמר מייק , ״תודה״ אמרתי לו בחיוך .
באותו הרגע האייפון שלו צלצל ושמה של רום כתוב על המסך .
״אני יתן לך פרטיות״ אמרתי מצחקק ועליתי לחדר שלי שהיה ריק בשבועות האחרונים .

-נקודת מבט הלנה ג׳וליאני –

עברתי ליד חדרה של אמיליה , שמעתי קולות של בכי והקאה , מהר רצתי פנימה ונכנסתי לחדר הרחצה הפרטי שלה .
היא כרעה ברך ליד האסלה ורכנה מעליה מקיאה את נפשה אל תוך אסלת הקרמיקה הלבנה .
״אמילי את בסדר ?״ שאלתי אותה והתכופפתי לידה , היא לא הספיקה לענות ושוב הקיאה אל תוך האסלה , מצחה מלא איגלי זיעה קטנים .
היא הנידה בראשה , הבאתי לה כוס מים מהברז היא לגמה ושטפה את פיה וירקה הכול לאסלה .
״מאז שחזרתי עם אדם מלוס אנג׳לס , אני לא מפסיקה להקיא ״ אמרה לי .
באתי לומר לה משהו אבל שוב היא רכנה מעל האסלה והקיאה שוב .
״אכלת אולי משהו מקולקל ?״ שאלתי אותה וליטפתי את גבה בזמן ששוב שטפה את פיה וירקה לאסלה .
״לא״ היא הנידה בראשה .
ניסיתי לחשוב מה עוד יכול לגרום לה להקיא ככה , עלה רעיון במוחי .
״אמיליה אני יודעת שזה קצת מביך , אבל את ואדם שכבתם?״ שאלתי אותה , היא קפאה לרגע , הבנתי לבד את התשובה .
״השתמשתם באמצעי מניעה ?״ שאלתי אותה , מבטה ניראה רדוף , היא הנידה בראשה ופרץ של דמעות זלגו מעיינה הכחולות .
״בבקשה תגידי לי שזה לא נכון״ התחננה והביטה עלי בעיני העגל הגדולות והכחולות שלה .
״אני לא יודעת אמ , אנחנו צריכים לבדוק, אני יילך לקנות ערכה לבדיקת הריון , תחכי פה ״ אמרתי לה ויצאתי מהר מחדרה .

נכנסתי בחזרה לחדרה , מצאתי אותה באותה תנוחה רוכנת מעל האסלה ומקיאה את נשמתה .
״תשתני על המקל , ותקראי לי״ אמרתי לה ויצאתי מחדר השירותים כדי לתת לה פרטיות .
היא לא הייתה זהירה , נקווה שזה לא הריון אלה סתם מוצר חלב מקולקל שאכלה בלי לשים לב .
כעבור כמה דקות היא קראה לי בקול חלוש להיכנס , ״בבקשה תגידי לי ששני קווים אדומים זה שלילי״ אמרה כשהדמעות מציפות את עיינה .
הנדתי בראשי , ״מזל טוב , את הולכת להיות אמא״ אמרתי לה בקול שבור בעצמי .
היא התקפלה על הרצפה והחלה לבכות , התיישבתי לידה והיא הניחה את ראשה על ברכיי , ליטפתי את שיערה הבלונדיני.
״בבקשה תגידי לי שזה לא נכון , בבקשה״ אמרה ברעד והדמעות שזלגו מענייה נספגו בחצאית הקצרה שלבשתי .
״נהרסו לי החיים הלנה , אני רק בת 18״ אמרה בבכי .
״אני צריכה לעשות הפלה , ואסור שאף אחד ידע חוץ ממך ״ אמרה לי מגמגמת .
״אמילי , זה גם הילד של אדם מה שמתפתח בתוך הבטן שלך , אני חושבת שאת צריכה להתייעץ איתו לפני שאת עושה צעד כזה״ אמרתי לה , כמה שהאמת הייתה מכוערת , היא אמיתית וחייבים לדבוק בה .
״הוא ישנא אותי הלנה , הוא ישנא אותי״ אמרה בבכי .