לאס וגאס – פרק 26

-נקודת מבט אדם דליין –

הבטתי על הגלים הגואים בים , כול כך הרבה זמן שלא ראיתי ים והיות ווגאס בתוך מדינה נאבדה , ובנבאדה אין ים , אני ואמיליה נסענו לשבועיים ללוס אנג׳לס.
אמיליה התיישבה מאחורי וכרכה את רגלייה סביבי , ישבנו על החול החם .
השכרתי בקתה קטנה על החוף בשבילי ובשבילה , רצינו קצת שקט מהמשפחות שלנו , להיות לבד , נוף שונה מוגאס , ורציתי לראות את האוקיינוס , כבר שנים שלא ראיתי .
״תרגע , אני בטוחה שהכול יהיה בסדר , האחים שלך אמרו לך שברגע יהיה חדשות כולשהן הם יתקשרו לידע אותך״ אמרה לי אמיליה , קולה רך ועדין בדיוק כמו רחש הגלים .
״אני כול כול דואג , אני משתגע פה , קשה לי להיות כול כך רחוק בידיעה שאני לא יכול לעזור״ אמרתי לה , נשברתי כולי, ג׳סמין כמו אחותי הקטנה , אני לא יכול להפקיר אותה .
״אתה יודע שגם ניק לא יצא איתם , רק מייק ואריק אחי , מה אתה דואג הכול יהיה בסדר״ אמרה לי , קולה הרך גרם לי לחשוב שכן יש תקווה , כשאני איתה אני מרגיש , בטוח? , אני לא יודע בדיוק מה המילה , אבל איתה אני מאמין שהכול באמת יהיה בסדר , בדיוק כמו שהיא הבטיחה לי .
״אני אוהב אותך , את יודעת את זה ?״ שאלתי אותה והרגשתי את חיוכה מתרחב מאחורי גבי , היא נתנה לי נשיקה על גבי החשוף בלי החולצה .
״אני אוהבת אותך״ אמרה לי .
״בוא נכנס לבית״ אמרה וקמה מהחול הצהוב , ״בואי הנה״ צחקקתי ומשכתי אותה לחיקי .
היא נפלה על החול בין ידיי וחיבקתי אותה , הצמדתי את שפתיי לשלה , ״אני אוהב אותך, לעולם אל תשכחי את זה ״ אמרתי לה ונתתי לה נשיקה ארוכה על שפתייה הרכות .
סביבתי אותה אלי כשרגליה עוטפות את מותניי וקמתי מהחול כשהיא עדיין באוויר.
״לאן אתה הולך ?״ צחקקה והדבקתי לה נשיקה לשפתיים .
נכנסנו אל הבקתה הקטנה , הכול מעץ חוץ מהרהיטים המפוארים , הובלתי אותה לחדר השינה שהיא עדיין על ידי .
התקרבתי אל מיטת העץ הזוגית שעליה מזרון גדול ולבן ועליו מצעים בצבע לבן , הפלתי אותה על המיטה ונישקתי אותה כשאני רוכן מעליה .
״אני אוהב אותך״ לחשתי באוזנה , ידיה נכרכו סביב צווארי ושחקו בשיערי הקצוץ.
נישקתי את שפתייה , ״אני כול כך אוהב אותך״ אמרתי שוב .
הבטתי לתוך עיינה , וחיכיתי לאישור , לא רציתי לעשות שום דבר נגד רצונה .
היא הנהנה פעם אחת ומשכה את חולצתי למעלה .

-נקודת מבט אמיליה ג׳וליאני –

התעוררתי בין הזרועות השריריות של אדם , חייכתי , הוא ישן , הוא ניראה כול כך חמוד .
נתתי לו נשיקה על הלחי וקמתי בזהירות מהמיטה בלי להעיר אותו , לבשתי חלוק לבן וקצר שכיסה את גופי הערום , ונכנסתי לחדר הרחצה .
נעלתי אחרי את הדלת , הורדתי את החלוק ותליתי אותי על הוו התקוע בדלת העץ .
פתחתי את הברז והמים זרמו במקלחת החלקתי בעדינות פנימה , המים זרמו מעל ראשי והרטיבו את גופי הצנום .
סיבנתי טוב טוב את גופי וחפפתי את שיערי , במשך כול הזמן הזה החיוך לא ירד מפניי , עשיתי את זה פעם ראשונה עם הגבר שאני אוהבת .
שפשפתי טוב את שערי כדי שכול שאריות הסבון ירדו במים , סיימתי להתקלח במהירות , אין שום טעם להשאר עוד במים .
יצאתי מהמקלחת ועטפתי את גופי הרטוב שוב בחלוק הרחצה הלבן שלבשתי קודם .
ניגבתי את שיערי בעזרת מגבת לבנה ורכה , אחרי שסיימתי אספתי את שיערי הבלונדיני לקוקו גבוה ומתוח .
לבשתי תחתון וחזיה על גופי ושמתי שוב את החלוק עלי .
יצאתי מהמקלחת והופתעתי לראות את אדם ער , הוא חייך אלי את החיוך העקום שלו שאני כול כך אוהבת והושיט את ידו קדימה , אחזתי בה והוא הצמיד אותי אליו ונשק רכות אל שפתיי .
״את יפה״ חייך ואמר לי כשהתנתקנו אחד מהשני .
״ואתה אדוני , חתיך״ אמרתי מצחקקת ונתתי לו נשיקה על הלחי , ״זהו נשיקה בלחי ? זה כול מה שאני מקבל״ שאל כמו ילד קטן .
״בשבילך״ אמרתי ונתתי לו נשיקה ארוכה ורכה על השפתיים שהפכה בין רגע לנשיקה סוערת .
התנתקתי ממנו ופניתי אל הארון , הורדתי את החלוק מעל גופי , כבר לא התביישתי מול אדם .
הרגשתי ידיים חמות ושריריות עוטפות את גופי והוא מחבק אותי , ״די אדם אני צריכה להתלבש״ אמרתי מצחקקת , הוא הדביק לי נישקה חמה בצוואר ויצא מהחדר והלך לכיוון המטבח .
התלבשתי במהירות בשורט וגופייה , לרגלי שמתי כפכפים , ומיהרתי ללכת בעקבותיו של אדם אל המטבח .
מצאתי אותי ליד הגז מטגן לי ולו חביתות שנראו מגרות כול כך , ״טבח שלי״ צחקקתי וחיבקתי אותה מאחור .
״אמילי , אני אוהב אותך״ אמר והתכוון לכול מילה .
״אני לא יכולה לתאר לך כמה שאני אוהבת אותך , אני פשוט לא יכולה״ אמרתי כשהחיוך הדבוק לפניי לא ירד ולא לרגע אחד בודד מפניי .
הוא הסתובב אלי , בידו אחז מרית , שנינו צחקנו והוא נישק אותי קצרות על שפתיי ופנה בחזרה להשגיח על החביתות שבמטבח .
״אני יעשה סלט״ אמרתי ופניתי אל מקרר המלא שלנו .
הוצאתי שני מלפפונים ועגבנייה אדומה ועסיסית , הנחתי הכול על קרש חיתוך וחתכתי לרצועות דקות , שמתי הכול בקערה ותבלנתי .
״מוכן״ אמר אדם והניח את החביתות על צלחות חרס יפות , שמתי את הסלט במרכז והתיישבנו ליד השולחן הקטן כול אחד מצד ואכלנו .
״את אוכלת כול כך חמוד״ צחקק אדם ולא הסיר את מבטו ממני , ״די״ צחקתי והסתרתי את פניי בבישנות .
״ואתה חזיר״ צחקקתי , ״היי , אני לא חזיר״ אמר נעלב .
״אתה החזיר שלי״ אמרתי לו , הוא חייך וצחק צחוק קטן וחמוד בתגובה .
״עוד כמה זמן אנחנו נשארים פה ?״ שאלתי אותו ושיחקתי עם חתיכת עגבנייה בצלחתי .
״כמה שאת רק רוצה , אני יכול להשכיר את הבית לכמה זמן שאני רוצה״ אמר לי וחייך .
״את האמת לא כול כך אכפת לי כמה זמן נישאר , העיקר שנישאר ביחד ״ אמרתי לו וחייכתי שוב בבישנות .
״אני איתך בייב , אני לא הולך לשום מקום , לפחות עד שתגרשי אותי״ אמר וצחקק .
״מה פתאום לגרש ! , אני רוצה אותך לצידי , לנצח , לתמיד״ אמרתי לו והבטתי אל תוך עיניו החמות שהצטלבו במבטי .
״אני אוהב אותך״ אמר והתכוון לכול מילה שאמר .
״אני אוהבת אותך״ אמרתי וחייכתי קלות.

-נקודת מבט הלנה ג׳וליאני –

נכנסתי אל ׳המונסיטו׳ למשמרת ארוכה כרגיל כמו בכול יום לשרת את הלוויתנים שמגיעים להמר בקזינו של משפחת דליין.
צעדתי בגב זקוף אל עבר הלוויתן שהגיע רק היום לווגאס , העושר שלו עומד על סך 2 מיליארד דולר , הוא בעסקי המזון בניו יורק .
״בוקר טוב אנריקה״ אמרתי בחיוך , הוא הסתובב אלי וחייך , ״בוקר טוב הלנה״ אמר ובקולו נשמע מבטא ספרדי ברור .
״אז מה אתה רוצה לעשות היום ? , רולטה , שולחן הקוביות ? , אולי לנסות את מזלך בשולחן הבלאק ג׳ק ?״ שאלתי אותו ונגשתי לעיניין בלי שיחות חולין מיותרות .
״אני חושב שאני יתחיל ברולטה , אולי יהיה לי מזל הפעם , לא כמו הפעם הקודמת שהייתי פה״ התבדח איתי , הוא לבש כראוי לאדם עשיר , חליפה שחורה ממשי , בלי עניבה , שיערו שחור טיפה ארוך ושערות לבנות שזורות בו , גובהו גבוה מאוד , ופניו טיפה עגלגלות .
״אין בעיה , בוא אחרי״ אמרתי לאחר שסיימתי לאמוד את מראהו .
הובלתי אותו אל הרולטה , ״היי כריסטופר , זה אנריקה , והוא רוצה להמר ״ אמרתי לכריסטופר האחראי על שולחן הרולטה .
״אין בעיה הלנה״ אמר וחייך אל הלוויתן העשיר שלי , ״אנריקה אני יחזור אחר כך, אם אתה צריך אותי אתה יודע את המספר שלי״ אמרתי ונפרדתי ממנו לשלום כשהוא כבר מעמיס את האסימונים שלו על הצבע הכחול ברולטה.
נאנחתי וחייכתי חצי חיוך והתקדמתי אל הלוויתנית השנייה שלי , היא נמצאת בווגאס כבר יומיים והספיקה לבזבז בקזינו יותר מ390,000 דולר .
״היי פנלופי״ אמרתי בחיוך לאישה בשנות ה-50 לחייה , שיערה בגוון אגוז כהה צבוע , עיינה אפורות כחולות , ומסביב לעיניה קמטים אחדים , היא נראתה טוב לגילה המופלג , היא לבשה שמלה צמודה המגיעה עד לברך בצבע אדום בוהק .
עושרה נעמד על סך 7 מליון דולר , היא נמצאת בעסקי הבידור בלוס אנג׳לס , מחשבות על לוס אנג׳לס העלו לי מחשבות על אמיליה אחותי ועל אדם , הם שמה כבר כמעט שבועיים ואני לא חושבת שיש להם תוכניות לחזור בזמן הקרוב .
״אז פנלופי , מה תרצי לעשות היום?״ שאלתי אותה ושלפתי את עצמי מהמחשבות ששקעתי בהם .
״חשבתי על שופינג בשדרה הצרפתית״ אמרה לי בחיוך .
״אין בעיה , אני יעמיד לרשותך לימוזינה שתלווה אותך במשך כול היום הזה״ אמרתי לה והיא חייכה חיוך שבע רצון .
הובלתי אותה אל החנייה , וקראתי לג׳ימי המחנה מכוניות , ״ג׳ימי תיהיה חמוד ותקח את גברת ג׳יימס אל הלימוזינה שלה שתעמוד לרשותה למשך כול היום״ אמרתי לג׳ימי והחוותי בראשי אל פנלופי שעמדה לידי .
״בבקשה , רק פנלופי , ג׳יימס זה היה בעלי והוא כבר מנוח , אני רק פנלופי״ אמרה , וגיחכתי בתגובה .
״אין בעיה , בואי אחרי״ אמר ג׳ימי והוביל את פנלופי אל עבר שורת לימוזינות חלקם שחורות וחלקם לבנות .
נאנחתי בפעם השנייה היום ופניתי בחזרה להיכנס אל הקזינו הגדול העמוס וההומה אדם .
״תחזיקי מעמד״ צחקק ראיין השומר בכניסה , ״מנסה כמה שיותר״ צחקתי ונכנסתי פנימה אל הקזינו , נבלעת בקהל הגדול המסתובב בין השולחנות , המסעדות ושאר הדברים העומדים לרשותם במלון-קזינו ׳המונסיטו׳ .