לאס וגאס – פרק 25

-נקודת מבט קייל סנדרס –

״הי אלה , בואי הנה!״ קראתי אליה כשראיתי אותה עוברת ליד דלת החדר שלי כשהיא לבושה יפה עם עקבים ושערה מסודר והיא מאופרת .
״מה ?״ שאלה לחוצה ונכנסה אל החדר שלי , היא הביטה עלי עם ענייה הגדולות החמות ירוקות .
״לאן את הולכת ?״ שאלתי אותה והרמתי גבה , שמתי על עצמי חולצת טריקו פשוטה ולבנה .
״לחברה״ שיקרה לי , ״ושמה?״ שאלתי אותה והתקלתי אותה בשאלתי .
היא התחילה לגמגם , ״איזבל״ שיקרה לי במצח נחושה והתחמקה ממבטי .
״אוקי , בואי אני יקפיץ אותך״ אמרתי וחייכתי אליה , אני חייב לראות לאן היא הולכת , היא נעלמת המון בזמן האחרון מהבית .
טוב , אולי גם אני נעלם די הרבה .
״לא צריך , אני יקח רכב״ ניסתה להמציא תירוץ , ״שטויות בואי אני יקח אותך , חבל שתתאמצי , אני לוקח אותך וזה סופי״ אמרתי לה וקמתי ממיטתי .
היא רתחה בינה לבין עצמה וזה העלה חיוך על פניי , היא מנסה לשקר ולא בדיוק הולך לה .
לקחתי את מפתחות הפרארי ספורט השחורה שלי ויצאנו מהבית .
עלינו לרכב והתחלנו לנסוע לכיוון היציאה מהרחוב שבו אנחנו גרים , רחוב פרטי לעשירים .
״אז איפה ׳איזבל׳ גרה ?״ שאלתי והדגשתי את שמה של החברה שהיא המציאה , היא נלחצה טיפה , ידעתי שהיא משקרת .
״ב…״ התחילה לגמגם .
״אלה אני יודע שאת משקרת״ אמרתי וחסכתי לה ולי עוד תירוצים ושקרים .
״קייל בבקשה ״ התחילה לומר וקטעתי אותה .
״רק תגידי לי מי זה , ואני עוזב אותך לנפשך ״ אמרתי לה , אני לא רוצה להפריע לה במערכות יחסים שלה , אבל זה מוזר שהיא מסתירה ממני דברים בדרך כלל היא מספרת לי הכול .
״זה לא משנה כול כך״ מלמלה , היא והזיזה מעל פנייה קצוות שיער חומה למאחוריי אוזנה .
הבטתי עליה מבט נוקב והחזרתי את מבטי אל הכביש , סתם נסעתי בסיבובים עד שאלה תדבר .
היא מלמלה משהו לא מובן והתחילה לגמגם .
״אלה ?״ שאלתי .
״ניק…״ אמרה את שמו הפרטי , ״אוקי״ אמרתי .
היא נשמה לרווחה , ״לאן לקחת אותך ?״ היא שוב נלחצה .
״זה בסדר תוריד אותי פה ואני ינסע במונית״ אמרה לי וניסתה להתחמק שוב ממבטי הנוקב שנשלח אליה .
״לאן לקחת אותך ? , ואני לא יחזור על זה שוב״ אמרתי לה בנימה עצבנית .
״מיסטיק״ אמרה לי , ״את משוגעת ? זה מחוץ לסטריפ למה קבעת להיפגש שמה עם ניק הזה ?״ שאלתי אותה טיפה עצבני שהיא הסתירה את זה כול הזמן ממני .
״מצטערת , תוריד אותי פה ואני יסע במונית״ אמרה לי בנימה שקטה ומפוחדת .
״לא , זה בסדר , אני יסיע אותך , לקחת איתך את הנשק שלך ?״ שאלתי והבטתי עליה .
״כן קייל לקחתי״ אמרה בנימה קצת מבוישת , ״למה לא סיפרת לי על הניק הזה עד עכשיו ?״ שאלתי אותה מנסה להתעניין קצת לפחות עד שנגיע אל מיסטיק .
״כי היית עסוק בזמן האחרון , כבר אין לך זמן אלי כמו פעם , אני לא יודעת מי זאת אבל אין ספק שהיא שנתה אותך , אתה נראה שונה ״ אמרה לי .
בלעתי את הגוש שחנק את גרוני , למה היא חושבת ככה ? מאיפה היא אמורה לדעת ? , שמתי לב לזה שהיא החליפה את נושא השיחה ממנה אלי .
״למה את חושבת שיש מישהי ?״ שאלתי אותה בקול היציב שלי ועטתי על פני מסכה שלווה .
״באמת קייל , על מי אתה בא לעבוד , אני מכירה אותך יותר מידי טוב אני מכירה אותך כמו את כף היד שלי ״ אמרה בנימה מזלזלת .
״ועדיין , למה את חושבת שיש מישהי ?״ שאלתי אותה שוב מחכה לתשובה .
״נו באמת , אתה אולי עוטה על הפנים שלך מסכה שלווה אבל העניים שלך מסגירות אותך אחי , אתה מאוהב , מתחוללת בתוכך סערה , אולי המסכה השלווה מכסה אותה אבל העניים משקיפות הכול ״ אמרה והביטה אל תוך עייני הכחולות קרח .
הסטתי את מבטי ממנה וחזרתי להסתכל על הכביש הארוך היוצא מהסטריפ .
״אני לא מאוהב , אני לא מאמין באהבה , אהבה זה בולשיט אחד גדול״ אמרתי עצבני , התעצבנתי שהיא הזכירה לי את אביה איכשהו , לא במובן מודע , אבל היא הזכירה לי .
היא הזכירה לי את השנאה מהעניים שלה כשהיא ראתה אותי , את הכעס שגאה בה שרק דיברתי אליה , זה מכאיב לי , יותר מידי מכאיב .
״אל תוותר על אהבה , ובמיוחד לא על הבחורה הזאת , היא שנתה אותך לטובה אחי ״ אמרה לי ונגעה בקצות אצבעותי שנחו על תיבת ההילוכים .
״זה בסדר חיים שלי , אני לא מאוהב , כשאני יהיה מאוהב את הראשונה שתדעי״ אמרתי לה .
הגענו אל המסעדה שהיא אמרה , בחניון לא חנו הרבה רכבים אבל רכב אחד ניראה לי בולט ביותר .
בא.אמ.וו לבנה מבריקה , נשען מישהו על צד הרכב , לא הצלחתי לזהות מהמרחק שהיה בנינו .
אלה החווירה טיפה והשתחררה מהחגורה במהירות , ״ביי קייל תודה״ אמרה ויצאה מהרכב .
הבחור שנשען על הרכב בהה בי , ראיתי את עיניו מביטות לכיווני , הוא ניראה מוכר להחריד .
״ביי״ מלמלתי אל אלה , היא יצאה במהירות מהרכב והתקדמה אל הבא.אמ.וו הלבנה , הבחור חיבק אותה .
ראיתי שהם מדברים , אלה הביטה פעם אחת אחורה , פעם אחת אחורה לכיווני .
לבסוף הם התחילו להתקדם אל המסעדה .
פי נפשק , פעימות לבי האיצו , לא ציפיתי לזה , זה זיעזעה אותי , הכה בי כמו ברק ביום בהיר , השקט שלפני הסערה .
על עורפו קעקוע , קעקוע שלא רציתי לראות , ובמיוחד שלא להיזכר .
קעקוע של וורד שמסביבו מלופף נחש קוברה .
הרגשתי את דמי אוזל מפניי , ״זה פאקינג בן למשפחת דליין , עם אחותי הקטנה , עם אלה ״ אמרתי לעצמי בקול אומר לי את המציאות שלא רציתי להאמין בה .
שלפתי את האקדח שלי , בלי לחשוב פעמיים ויצאתי מהרכב לכיוונם , אלה ראתה וישר נעצרה , היא מלמלה משהו לבחור וראיתי דמעות מצטברות בעיניה .
ניק עלאק , היא יוצאת עם ניק דליין !
לא הצלחתי להאמין לזה , זה חילחל לי לאט לאט עד שהכה בי , פשוט לא הצלחתי להאמין לזה , אבל זה אמיתי , וזה קורה , ממש מתחת לאף שלי .
״קייל בבקשה לא !״ אלה התחננה ונעמדה מול ניק הזה , כאילו מגנה עליו בגופה , ״אלה תזוזי , אני לא רוצה לפגוע בך״ אמרתי עצבני יותר מאי פעם , הכעס מילא אותי כול כך , אני חייב להתפרץ .
כיוונתי את האקדח שלי הישר אל ליבו של ניק , ״תתרחק מאחותי״ אמרתי בארסיות והטענתי את הנשק שבידי .
״קייל בבקשה , פשוט תעזוב , בבקשה״ בכתה אלה , הבחור חיבק אותה .
פשוט קרסתי , זה היה יותר מידי לראות את אלה אחותי בידיו של בן למשפחת דליין , הוא ניחם אותה , לחש משהו באוזנה ונשק קלות ללחי שלה , זה הכעיס אותי כול כך שהוא נגע בה ככה , מולי .
אבל הוא הצליח לנחם אותה , הצליח להפסיק את הדמעות שזלגו מבעד לעיניה, מה שאני מעולם לא הצלחתי , מעולם לא הצלחתי להרגיע אותה , לא משנה ממה , ולא משנה מה אני אומר .
הפנים שלו , מבנה הפנים , צבע השיער והעניים האלה , הוא כול כך מוכר .
הורדתי את האקדח לאט , לא יכולתי שלא לנעוץ את מבטי בפניו , אני חייב לדעת למה הוא מוכר לי כול כך .
ושוב זה הכה בי כמו בברק ביום בהיר , איך לא קישרתי בין הדברים , צבע השיער , צבע העניים , מבנה הפנים , הקעקוע , המשפחה .
זה אח של אביה .
זה שבר אותי מבפנים לראות את אלה בזרועותיו , בזרועותיו של אח של אביה.
״בבקשה אל תספר ״ שמעתי את קולה של אלה , יצאתי מהטראנס שהייתי שקוע בו , היא חיבקה אותי , עטפתי את זרועותיי סביבה , היא חפנה את ראשה בחזה שלי .
״למה שיקרת לי ?״ שאלתי אותה , ידעתי שהיא משקרת , אבל כשהבנתי שהוא בן למשפחת דליין השקר הפך למשמעותי יותר בעייני .
״אני מצטערת קייל , אבל בבקשה ממך , אל תספר לאף אחד , במיוחד לא להורים, אפילו לא לאנג׳ל״ אמרה וקולה חנוק כול כך .
״למה לי לשמור על זה בסוד ? מה זה יתרום לי ? מה זה יתרום למשפחה שלנו? , שאת בוגדת בעקרונותיה? , שאת יוצאת נגד משפחתך? ״ אמרתי לה וכול מילה שלי פגעה בה כמו חץ בלב .
דמעותיה התחדשו והרטיבו את חולצתי כשהיא עדיין מחובקת בין זרועותיי .
״קייל אני יודעת על אביה , תפסיק , אתה לא היחיד שיוצא נגד משפחתו , אתה פשוט לא היחיד !״ צעקה עלי .
ידי הרפו מאחיזתן ונפלו לצידי גופי , מילותיה כמו דורבנות שננעצות בגופי .
״איך את יודעת?״ שאלתי מגמם , איך היא לעזאזל גילתה את זה .
״אתה שולח לה מתנות , כמו שרשרת היהלומים , הצמיד , המלון בסן פרנסיסקו, קייל אני לא טיפשה , לא קשה לעלות על העקבות שלך , לא היית יסודי מספיק״ אמרה לה והכתה אותי קלות על החזה שלי .
הבטתי על ניק , הוא עמד בצד והקשיב להכול , עיניו נפערו לרווחה .
״חתיכת בן זונה״ שמעתי אותו צועק .

-נקודת מבט אלה סנדרס –

״חתיכת בן זונה ״ שמעתי את ניק מקלל , עייני התמלאו דמעות שוב והבטתי לכיוון בו הוא עמד מאחורינו , הוא שלף אקדח והתקרב אל עבר קייל , זזתי הצידה מהדף הדחיפה שלו .
ניק תפס אותו מהחולצה והצמיד אותו בכוח אל מכסה המנוע של אחד הרכבים שהיו בחניון , הוא הצמיד את קנה האקדח אל רקתו של קייל .
״בבקשה ממכם , די !!״ צרחתי את נשמתי , גרוני כאב , וגוש גדול חסם את קני הנשימה שלי .
״תפסיקו״ התחננתי בבכי וצרחות אבל לשווא הם בכלל לא הקשיבו לי .
״אתה הבן זונה שבגללו אחותי הדרדרה , בגללך אחותי לוקחת סמים , בגללך אחותי מסתגרת , בגללך אחותי חותכת , אתה הבן זונה שהרס לאחותי את החיים, הכול בגללך , אתה הרסת אותה , שברת אותה , היא השתנתה לרעה ורק בגללך!!!!״ צעק עליו ניק .
הייתי מופתעת מכול המילים שאמר , האם כול זה נכון ? האם כול זה קרה לה בגלל קייל ? בגלל אחי ? בגלל הבן אדם שהכרתי כול ימי חיי ? , זה בגללו?
״קייל זה נכון ?״ שאלתי בשקט מנסה להתגבר כל הצרידות בגרוני .
הוא לא ענה , ״בגללך אחותי מכורה , אתה הרסת לה את החיים , אתה הרסת לי את החיים , אתה הרסת למשפחה שלי את החיים , אתה קולט שהכול בגללך?, אתה קולט את זה ?״ שאל ניק מעוצבן יותר מתמיד , מעולם לא ראיתי את הצד הזה שלו , הכועס , העצבני , הפראי , אך בכול זאת במלאה דאגה , אכפתיות , כלפי אחותו .
״אני מצטער , אני לא התכוונתי ״ אמר לבסוף קייל , זה לא קייל שאני מכירה , גם הוא השתנה , הוא ניהיה מרוחק יותר מרגע לרגע , אני חוששת שלבסוף הוא יעלם כלא היה .
״בבקשה , ניק תוריד את האקדח״ ביקשתי ממנו בגרון צרוד , ראשי כאב , שנאתי את עצמי כול כך באותו הרגע .
״בבקשה״ ביקשתי שוב מניק הנחתי את ידו על כתפו .
הוא שיחרר את קייל , וניגש אלי תפס בפניי ונשק אותי על שפתיי בכוח מול קייל, דחפתי אותו ממני , ״לא עכשיו״ אמרתי עצבנית .
״קייל אתה יכול להסביר לי מה קרה בינך לבין אחות של ניק ?״ שאלתי אותו בשקט.
״אני לא יודע מה השתבש בדרך , לא היה בנינו משהו מעולם , חוץ מזה שהיא ירתה לי בכתף״ התחיל לומר .
״זאת אחותי!״ אמר בחיוך ניק , ״תמחק את החיוך המזדיין הזה עכשיו!״ נבחתי עליו עצבנית .
אחרי הכול , קייל עדיין אחי שאני מכירה ואוהבת כול כך .
״ואז מה קרה ?״ שאלתי אותו .
״זהו מאז לא נפגשנו יותר , לא ראינו אחד את השני יותר , ולא יצרנו קשר אחד עם השני , פשוט מאוד״ אמר לי .
״שכבתם?״ שאל ניק עצבני , כול כך רתחתי על השאלה המטומטמת שלו , ממש זה מה שחשוב עכשיו .
״אתה ואחותי שכבתם?״ שאל קייל בלי שום בושה שאני נמצאת לידו .
״קייל!!״ אמרתי עצבנית , לא האמנתי שהוא שאל את השאלה הזאת מולי .
״מה?״ אמר קייל לא מבין מה אני רוצה ממנו .
״כן , שכבנו״ שיקר ניק לקייל , זה הרתיח את קייל כול כך , השנאה נשקפה מעיניו הכחולות קרח .
״לא אנחנו לא , אני בתולה !״ צעקתי על שניהם .
״אוקי זה משהו שלא הייתי צריך לשמוע״ אמר קייל וניק הנהנן , זה הדבר היחיד שהם הסכימו עליו .
״את בת 20 אלה , אתה בתולה ?״ שאל קייל מופתע , ״אוקי טוב טוב , זה לא משהו שאנחנו אמורים לדבר עליו ״ אמר לסוף וויתר על העניין .
למרות ששיקרתי לשניהם , אני לא בתולה אבל עדיף ששניהם יסתמו .
״עכשיו תהיו ילדים חמודים , תלחצו ידיים ותפרדו לשלום , לפני שאני לוחצת על ההדק ושניכם תפרדו שלום מהעולם״ אמרתי עצבנית יותר מתמיד , יותר מקייל וניק לפני כמה רגעים אחדים .
״שיהיה״ אמר קייל , הוא לקח את האקדח שלו שזרוק על הרצפה , נכנס אל הרכב שלו לחץ על הגז , הגלגלים חרקו על הכביש האפור והוא נעלם בתוך רכבו .
״ניק ?״ שאלתי בשקט .
״כן חיים שלי?״ שאל ופרק את האקדח מנשקו .
״אתה שונא אותי?״ שאלתי אותו שוב באותה נימה שקטה .
״לא , אני לא שונא אותך, אני שונא את המשפחה שלך״ אמר לי וחיבק אותי.
״גם אני לפעמיים שונאת את המשפחה שלי״ אמרתי והוא נשק לשפתיי בעדינות .
״ואני מצטערת״ אמרתי לו .
״מצטערת על מה ?״ שאל אותי והסיט אל תוך עייני .
״על הכול , על שהבאתי אותו הנה , על מה שקרה לאחותך בגללו , ועל זה שהרסתי את הקשר שלנו״ אמרתי לו .
״לא הרסת שום דבר , אני אוהב אותך ושום דבר לא יכול לשנות את זה״ אמר לי ונישק אותי .
״אני אוהבת אותך״ אמרתי בשקט והחזרתי לנשיקה שלו .

-נקודת מבט ג׳סמין דליין –

״תשחררו אותי בבקשה״ מלמלתי בשקט וקולי הדהד בין קירות החדר הקטן , קולי כבר אזל , וגרוני צרב מהצרחות שצרחתי.
ניסיתי לצעוק אבל לא הצלחתי להוציא שום קול מפי , רק צעקות חלושות ושקטות שהדהדו בחדר ואני היחידה ששמעתי את צעקותי .
אבל לא וויתרתי , בוודאי אריק מחפש אחרי , המשפחה שלי , המשפחה היחידה שנשארה לי .
אד הפך להיות כמו אב בשבילי , וכריסטיאנה לכמו אימא בשבילי , ואדם , ניק , מייק , ואביה , הם הפכו להיות האחים שלי .
התגעגעתי אל כולם ובלי לשים לב דמעות טיפסו לעניי וזלגו על לחיי המלוכלכות .
הוזזתי את ידי בנסיון לשחרר את החבל החזק שקשר אותם , אבל החבל העבה רק שפשף את ידי והרגשתי דם זולג מהחתכים .
״הצילו״ ניסיתי לצעוק שוב אבל הקול שיצא מגרוני חלוש יותר מהפעם הקודמת שניסיתי לצעוק , קולי השבור הדהד בחדר ושוב הכול ניהיה שקט .
התחלתי לבכות שוב , אולי לא ימצאו אותי , אולי ישכחו ממני , אם יהרגו אותי? המון מחשבות עלו בראשי , ראיתי את החיים שלי בהילוך אחורי , את כול החיים שלי מאז שאני זוכרת את עצמי .
׳יהיה בסדר׳ הבטחתי לעצמי , אבל זה נשמע כול כך שיקרי , אני משקרת פה לעצמי , אם שום דבר לא יהיה בסדר ?
סילקתי את המחשבות הרעות ממוחי וניסיתי לחשוב חיובי , יצילו אותי , אני לי שום דבר ממה לחשוש , הם לא יפגעו בי הם צריכים אותי חיה בשביל מה שהם לא מתכננים , אם הם היו רוצים להרוג אותי הם היו הורגים אותי עוד ברחוב ההוא שאני ואריק היינו בו .
אריק .
המחשבה עליו מלאה אותי בהמון רגשות סוטרים , אני אוהבת אותו , בכול ליבי , אבל אני כועסת עליו כול כך עכשיו , אני כועסת עליו כי הוא לא פה איתי , הוא לא כאן לצידי , אין פה אף אחד לצידי .
רק מלחשוב על אריק ליבי התחיל לפעום במהירות , והרגשתי צמרמורת מטפסת במעלה גבי ומתפשטת בכול גופי .
אני כול כך מתגעגעת אליו , אל המגע הרך שלו , לריח הבושם הנעים שלו , לצבע עיניו הירוקות מדהימות , לשפתיים שלו , למילים המעודדות שהוא לוחש כול הזמן באוזניי , אני מתגעגעת אליו , וכול חלקיק בגוף שלי רוצה אותו , דורש אותו פה לצידי , אני רק רוצה להרגיש אותו כאן לידי , קרוב אלי , קרוב לליבי .
הדמעות פסקו לאט לאט והשאירו שובל שחור יבש על לחיי מהאיפור המרוח על פניי , שיערי מבולגן , ואני מלאת זיעה ולכלוך .
עבר בסך הכול יום וחצי מאז שזה קרה, אני חושבת יום וחצי קשה להעמיד זמן כשאני נמצאת בחור הזה כשהשד יודע רק איפה אני נמצאת , ואם אני בכלל בווגאס עדיין .
עבר אולי יום וחצי מאז , אבל בשבילי הכול הרגיש כמו נצח , אני מרגישה כול דקה ודקה שעוברת .
הרגשתי איך העייפות משתלטת עלי , לא ישנתי בכלל מאז שהתעוררתי מהשפעת הסם , עייני נעצמו לאט לאט ופתחתי את עיני במכה וקורעת את קורי השינה ממני.
ניסיתי להחזיק את עצמי ערה ככול שיכולתי , אבל העייפות הכניעה אותי , עפעפי נעצמו ושקעתי לשינה רדופה .

-נקודת מבט אמבר סיירוס –

ישבתי בסלון הבית , ספות עור בצבע בז׳ בהיר , שטיח שאגי מכסה את הרצפה ומעליו נח שולחן קפה מזכוכית שקופה .
הקירות צבועים בשמנת ועל הקיר מאחורי תלויה תמונה של טום , מולי על הקיר תלויה הטלוויזיה הגדולה והשטוחה.
אחזתי בידי בכוס זכוכית המלאה בעראק.
המשקה החום נוזלי גלש במורד גרוני , רציתי להשתכר ולשכוח את כול היום הנוראי הזה , עכשיו במבט לאחור אני מצטערת על זה שהקשבתי לאביה , ששמעתי את הסיפור שלה .
הוא פשוט יותר מידי בשבילי , מאז שטום מת כול החיים שלי השתנו , הפסקתי להיות מי שאני , הפכתי להיות שונה לגמרי מאז שטום מת .
ואני לעולם לא יחזור להיות מה שהייתי , לא בלי טום שלי , ומאחר שהוא מת אז אין סיכוי לזה .
לקחתי עוד שלוק מהכוס המלאה אלכוהול שזלג במורד גרוני וחימם את בטני , האלכוהול נתן לי הרגשה טובה והצלחתי לשכוח לרגע את כול היום הזה .
אבל כשחשבתי על פניו היפות של טום הכול חזר אלי במכה .
טום , אני כול כך מתגעגעת אליו , אל השיער השחור פחם שלו , אל העניים הירוקות זוהרות שלו , אל החיוך המושלם שלו , אני פשוט מתגעגעת אליו יותר מידי.
אבל הוא מת , מת כי משפחת סנדרס הרגה אותו , רצחה אותו במו ידיה , הרסה לו וגמרה לו את החיים , הרסה לי את החיים , ועכשיו הם יהרסו גם לאביה .
אני פשוט לא יכולה לתת לזה לקרות , אני לא יכולה לתת לזה לחזור על עצמו , אני פשוט לא יכולה שמשפחת סנדרס תשפיע עליה .
אבל אני לא יכולה להגיד דבר , אני הבטחתי לאביה שאני לא יספר כלום , ואני יעמוד במילה שלי , אני לא מתכוונת לבגוד באמון שלה .

•נקודת מבט כללית •

היא אספה את כול בגדיה וחפציה אל המזוודה השחורה שלה , בתוכה התחוללה מלחמה , היא רק רצתה לעזוב את המקום הזה , לחזור בחזרה לבית , אל המשפחה שלה .
היא מצאה בנרתיק האיפור שלה את קופסת האודם הקטנה ובתוך כול האבקה הלבנה שלה , היא הלכה אל השירותים ובלי להסס שפכה את כול התכולה באסלה והורידה מים .
את הקופסה היא זרקה לפח .
היא לקחה את מזוודתה ויצאה מהחדר עוברת על פני הסלון , על פני הבחורה השיכורה שישבה שמה .
הבחורה הביטה עליה , ולא הבינה את פשר מעשייה .
״לאן זה?״ שאלה אותה הבחורה בעצבנות .
״הביתה״ היא ענתה ויצאה מהדלת , הבחורה לא טרחה בכלל לרדוף אחריה ולהחזיר אותה חזרה לביתה .
היא תפסה מונית ונסעה אל שדה התעופה , היא קנתה כרטיסים לטיסה הראשונה לווגאס .
ותוך פחות משעה אביה מצאה את עצמה על טיסה אל ווגאס מקראסון סיטי , היא עזבה את אמבר , ועכשיו היא חוזרת בחזרה אל הבית שלה .