לאס וגאס – פרק 21

בפרקים הקודמים –

היא נעצרה מספר מטרים ממנו ומהרכב , הוא חייך אליה , זה הדבר האחרון שהיא ראתה .
מפית לבנה הוצמדה לפיה , היא צרחה , קולה גווע במהירות , היד האגרסיבית משכה אותה , הראייה הטשטשה לה , היא ראתה הכול כפול .
היא ראתה אותו שולף אקדח ומכוון , "תשחרר אותה" היא שמעה את הצעקה המוכרת של אהובה .
דמעות התחילו להציף את עייניה הירוקות , היא ניסתה לצרוח שוב , אבל המפית שכיסתה את פיה מנעה ממנה .
ריח מסריח נדף מהמפית , המפית מלאה בסם כול שהוא .
לפני שהיא בכלל הרגישה היא איבדה את הכרתה , הכול הפך להיות שחור בענייה , היא לא ראתה כלום , נפלה מעולפת בתוך הזרועות הגדולות והאגרסביות של הגבר שסימם אותה .

-נקודת מבט אביה דליין –

התעוררתי שוב ליום חדש , אני עדיין בקארסון סיטי אצל אמבר , אני רוצה לחזור הביתה .
אבל אני בטוחה שהם גילו שאני מכורה אז הם החליטו לשלוח אותי אל אמבר , הם יודעים שיש לה השפעה עלי .
עדיין לא ספרתי כלום לאמבר , לא מערב הנשף שהתרחש ב׳מיה ויפארה׳ בקזינו הגדול של אבא , ולא עד היום הזה שהחלטתי להשתמש בסמים .
הבטתי על השעון התלוי על הקיר , השעה קרובה לתשע בבוקר .
קמתי מהמיטה באי חשק , רציתי לחזור אל בין מצעי המיטה להירדם ולא להתעורר אף פעם .
נכנסתי לחדר הרחצה הפרטי שבחדר האורחים בו אני ישנה , שטפתי את פניי במים קרים וצלולים , וצחצחתי שיניים .
נכנסתי חזרה לחדר וסגרתי אחרי את דלת חדר הרחצה , פתחתי את הארון .
אמבר אמרה לי שהיא רוצה ללכת היום לכמה סידורים ושאני יבוא איתה .
לאחר כמה התלבטויות , בחרתי לבסוף ג׳ינס שחור גבוה של פראדה , גופיית תחרה בצבע בז׳ של שנאל , ועקבי סנדל בצבע בז׳ תואם לגופייה של גוצ׳י , ענדתי את התכשיטים שלי שאני עונדת כול הזמן .
התאפרתי עדין , והשפרצתי לצווארי בושם נעים שריחו המשכר מיד התפזר בחדר .
לקחתי את האייפון שלי יצאתי מהחדר והלכתי למטבח , אמבר ישבה ליד שולחן האוכל ושתתה נס תוך כדי שהיא רושמת על פתק לבן רשימת מצרכים לסופר .
״בוקר טוב״ אמרה לי בחיוך , היא הרימה לרגע את ענייה מהדף , ענייה פגשו בשלי והיא הרכינה את מבטה שוב אל הדף .
״בוקר״ מלמלתי וישבתי לידה , היא הכינה גם לי נס .
שתיתי שלוק גדול מהנס שהתחיל להתקרר , וויתרתי עליו לאחר כמה שלוקים .
״אז מהמכולת נילך לבנק , ואז נילך להסתובב קצת נקנה בגדים אם באלך , בא לי גם לאכול גלידה , וצריך ללכת גם לדואר אני צריכה לשלם את שכר הדירה״ אמרה לי וחייכה חיוך ישר החושף טור שניים ישרות ולבנות .
״אוקי״ אמרתי לה בלי להאריך את התשובה שלי , היא הנהנה וחזרה להביט בדף שעליו כתבה רשימת מצרכים .
לאחר כמה דקות שבהם ישבנו בשקט ואף אחד מאיתנו לא דיברה , אמבר שברה ראשונה את השתיקה .
״נצא ?״ שאלה אותי וקמה מהכסא שעליה ישבה , היא לקחה את התיק שלה שתלוי על משענת הכסא ותפסה אותו ביד .
״כן״ מלמלתי אליה וחייכתי חיוך מזויף .

-נקודת מבט מייק דליין-

ישבתי עם רום בחדר שלה , רכנתי מעליה והיא נישקה קלות את שפתיי .
״אני אוהב אותך ״ לחשתי אליה , ענייה עצומות וחיוך התפרש על שפתייה הורדות .
הצמדתי את שפתיי אל שפתייה , ידייה נכרכו מאחורי צווארי אוחזות בשערי , התנתקנו אחד מהשני כעבור רגע , עדיין רכנתי מעליה ששנינו שוכבים על המיטה הגדולה שלה .
״אני אוהבת אותך״ אמרה לי וחייכה , הדבקתי לשפתיה נשיקה קצרצרה .
האייפון שלי צלצל , זזתי מעליה ונשכבתי לצידה שגופי לכיוונה .
הוצאתי את האייפון מהכיס , ראיתי את שמו של אריק אח של רום על המסך .
״זה אח שלך״ אמרתי לרום ועניתי לשיחה .
״שים רמקול״ לחשה לי , שמתי את השיחה על רמקול .
-״מייק !!״ צעק .
-״מה אחי , מה קרה ?״ שאלתי אותו .
על פנייה של רום מבט מבולבל , וגם על שלי .
-״חטפו את ג׳סמין , אני משתגע פה , אני כבר יותר משעתיים עושה סיבובים בווגאס מחפש אחרי וואן שחור ״ אמר לחוץ .
ישר נעמדתי , קמתי מהמיטה של רום והתחלתי ללכת מצד לצד בחדר .
-״מה זאת אומרת נחטפה ?! , ולמה אתה מודיע לי על זה רק עכשיו ? ״ צעקתי בעצבנות .
הרגשתי איך כול העצבים ממלאים אותי אני רוצה להרוג מישהו בזה הרגע .
-״לא יודע אחי הפלאפון שלי מושבת רק עכשיו מצאתי את המטען שלי ברכב ״ אמר לי .
-״עזוב לא משנה , בוא אני אצלך בבית , תבוא תספר לי את הכול מההתחלה ונראה מה עושים״ אמרתי לחוץ ועצבני.
הוא לא ענה והשיחה התנתקה , עכשיו הוא בדרך לפה .
הרגשתי המון רגשות מתערבבים ביחד , כעס , לחץ , דאגה , שנאה , בילבול , מתח .
״בייבי תרגע , זה לא יעזור שתלך מצד לצד בעצבנות זה לא יחזיר את ג׳סמין ״ אמרה לי רום .
״אל תגידי לי להירגע !! , היא פאקינג כמו אחותי הקטנה , אני לא יכול להירגע !״ אמרתי כמעט בצעקה .
היא קמה מהמיטה וחיבקה אותי , כול השרירים המכווצים שלי התרפו ברגע שהיא נגעה בי .
״איך זה שאת משרה עלי כול כך הרבה נחת?״ שאלתי בשקט וכרכתי את ידי סביב גופה הרזה .
״אני אוהבת אותך , אל תדאג הכול יהיה בסדר״ אמרה לי , את החלק האחרון של המשפט אמרה בשקט.
״אני מקווה , מקווה כול כך״ אמרתי ונשקתי לה על מצחה .
שמעתי את הדלת הראשית של הבית שלה נפתחת , הרפתי מאחיזתה ורצתי במהירות אל הקומה התחתונה כשרום רצה אחריי אל עבר אריק שנכנס לבית , על פניו מבט רדוף .

-נקודת מבט ג׳סמין –

עניי נפקחו לאט לאט , עניי שרפו , גרוני יבש והרגשתי חולשה בכול הגוף .
מפרקי ידיי כאבו , וכך גם רגליי , לקח לי כמה שניות להבין מה קורה .
אני קשורה לכיסא , התחלתי לבכות , גוש חנק את גרוני , הדבר היחיד שהרגשתי זה פחד , פחד שממלא אותי ומחריב אותי עד עפר .
בטני התכווצה , ספק מהפחד והחרדה , ספק לזה שהיותי רעבה .
ראייתי התבהרה , אני בתוך חדר קטן ואפלולי , הכול חשוך .
עניי התרגלו לחשכה לאט לאט והצלחתי לראות את סביבתי .
רצפת חלודה מסריחה מלאה בלכלוכים ובשכבות עבות של אבק , הקירות בצבע בז׳ מלוכלך הצבע מתקלף , והמון סדקים דקים ושחורים שחוצים את הקירות לאורך ולרוחב .
התקרה בצבע אפור מלאה בכתמי נזילה, סדק ארוך חצה את התקרה , זה נראה כאילו התקרה עוד שנייה עומדת להיחצות לשניים ולהתמוטט פנימה .
מולי דלת פלדה גדולה וסגורה , בטוח הדלת נעולה ואין לי שום דרך מילוט אחרת .
מהסדק נטף מים שנחתו ישר על שערי .
הבטתי על עצמי , ידיי קשורות מאחורי גב הכיסא שעליו ישבתי בעזרת חבל ארוך ועבה ששפשף את מפרקי ידי , רגליי קשורות גם הם בחבלים לכיסא כדי שאני לא יוכל לזוז .
שמלתי קרועה במקצת ומלאה בלכלוך , שערי התבלגן , הרגשתי שאני גם פצועה הלחי הימנית שלי שרפה , והשפה העליונה שלי שסועה , המותן השמאלית שלי כאבה כמו דקירות של סכין .
רציתי לצעוק לעזרה , אבל פחדתי שמישהו אחר יגיע , פחדתי בכול ליבי , לא ידעתי היכן אני נמצאת ואיפה אני , איפה כולם ? , למה רק אני ? , למה דווקא אני ? .
לאחר דקה ארוכה של התלבטות ביני לבין עצמי החלטתי לצעוק , פתחתי את פי היבש לגמרי שגוש חנק את גרוני וניסיתי לצעוק .
לא יצאה שום קול מגרוני חוץ מצעקה חנוקה ויבשה .
הרכנתי את ראשי קדימה בוחנת את מצבי העגמום , לא היה לי שום כוח בשום חלק בגופי , ואני לא יכולה להגיע לאולר שבחזייה שלי .
לפתע דלת המתכת שמולי נפתחה בתנופה , אור בהיר הסתנן פנימה .
הרמתי את ראשי , נסיתי לצרוח לעזרה אבל לא יצא שום קול מבין שפתיי .