לאס וגאס – פרק 2

-נקודת מבט ג׳סמין דליין –

אחרי הנשף אדם הקפיץ אותי לבית ונסע עם ניק לאנשהו .
נכנסתי אל הבית , שומרים מפוזרים מבחוץ , אני שונאת את זה .
עברתי ליד דלת חדרה הסגורה של אביה, תקתקתי עליה .
״את פה ?״ שאלתי ופתחתי את הדלת .
״כן״ שמעתי את קולה העדין של אביה .
היא עמדה ליד מיטת האפריון הגדולה שלה , על העקבים הגבוהים שלה .
אני הורדתי את עקביי ברגע שנכנסתי אל הבית , הרגליים הרגו אותי .
היא בדיוק פרקה את המחסנית מהאקדח הכסוף והמבריק שלה .
״מתי הגעת ?״ שאלתי ונשכבתי על המיטה שלה .
״לא מזמן , לפני חצי שעה״ אמרה והניחה את האקדח הכסוף מתחת לכרית שלה .
״את הולכת לישון ?״ שאלתי אותה כשראיתי שהיא סוף סוף מורידה את העקבים הגבוהים שלה , שקשה לה להיפרד מהם .
אביה כול הזמן עם עקבים , אפילו ריצות מרתון היא תעשה על עקבים .
וזה לא בגלל שהיא נמוכה , היא בגובה מושלם , יש לה גוף כמו של דוגמנית . היא הורידה את השמלה הארוכה והשחורה ולבשה חולצת טריקו גדולה של מייק , ומכנס קצרצר אפור פיג׳מה .
״נשארת לישון איתי ?״ שאלה אותי בזמן שהסירה את האיפור בעזרת מגבון לח .
״כן , אני רק ילך להחליף בגדים ״ אמרתי לה וקמתי מהמיטה שלה .
״טוב״ אמרה לי בזמן שיצאתי מחדרה .
הלכתי לכיוון החדר שלי , בקצה הקומה הענקית שבה כול חדרי השינה .
של אביה , מייק , ניק , אדם , ושלי .
אין לי הורים , אז דוד אד אימץ אותי לביתו , גדלתי פה במשך כול חיי , מאז שאני זוכרת את עצמי .
נכנסתי אל החדר הגדול שלי , מעוצב כמו של אביה רק בצבעים שונים .
מיטת אפריון בצבע סגול כהה , הקירות בצבע דומה , רהיטים המפוזרים בטעם בסגנון שנות ה- 60 , מסודרים בחדר .
שני דלתות המובילות לחדר רחצה ולחדר ארונות .
נכנסתי לחדר הארונות והסרתי את השמלה הצמודה והקצרה שלבשתי .
שמתי פיג׳מה קצרצרה ונוחה וחזרתי אל החדר של אביה .
כול כך חם בלאס וגאס , זה עיר באמצע המדבר במדינה נבאדה .
אביה כבר הייתה במיטה , ענייה עצומות קלות והיא פותחת אותן מידי פעם .
״לילה טוב ״ אמרתי לה ונשכבתי לידה .
״לילה טוב ״ לחשה לי ועצמה את ענייה .

התעוררתי באמצע הלילה , קול התקתוק של שעון המחוגים המפואר התלוי על קיר החדר הגדול .
הבטתי לימני , אביה ישנה בשלווה .
השעה קרובה לשש וחצי בבוקר .
קמתי בשקט מהמיטה והלכתי לשתות כוס מים במטבח .
חזרתי במהירות ובשקט אל החדר של אביה .
באתי לחזור אל המיטה , צעדתי בשקט כדי לא להעיר את אביה .
דרכי בטעות על דובי קטן שאדם קנה לאביה שגרם לרעש .
אביה קמה תוך שנייה , שולפת את האקדח הכסוף והמבריק שלה ומכוונת אותו היישר לראשי .
״לא לזוז״ אמרה בקול קשה כמו קרח .
״זאת רק אני ״ אמרתי לה במהירות , הרמתי את ידי מלפני גופי כדי להגן על עצמי .
מבטה התרכך והיא פרקה את הנשק , והחזירה אותו אל מתחת לכרית הנוצות שלה .
היא התהפכה במיטתה וחזרה לישון .
נשכבתי לידה ונרדמתי גם אני תוך דקות ספורות ומעטות .

-נקודת המבט של מייק דליין –

״מייק לעזאזל תפתח את הדלת!!״ שמעתי את צעקותיו של ניק מהבעד השני של הדלת .
קמתי בלי חשק , הראש הלם בחוזקה כתוצאה מכול האלכוהול ששתי בנשף .
פתחתי את הדלת לניק שהתפרץ אל החדר .
״אני כבר חצי שעה דפוק לך על הדלת , תתארגן אנחנו נאחר לעבודה , תתארגן אני יוצא ותבוא אחר כך״ אמר ניק במהירות ויצאה מהחדר בעצבנות .
לא הספקתי בכלל לענות לו , הלכתי לחדר הרחצה , שטפתי פנים וצחצחתי שיניים במהירות .
הלכתי אל חדר הארונות במלא בבגדים יוקרתיים .
לבשתי ג׳ינס שחור של דולצ׳ה וגבנה , וטריקו קצרה לבנה של טומי הלפיגר .
לרגליי נעלתי נעלי ספורט של נייק בצבעי שחור לבן .
סדרתי את שיערי החום בקצת מים , והרכבתו לעניי משקפי שמש שחורות של רייבאנד .
ירדתי במהירות מהקומה השנייה אל עבר הקומה התחתונה .
אימא ישבה במטבח שתתה קפה וקראה את עיתון הבוקר.
״איפה אבא ?״ שאלתי אותה בזמן שכנתי לעצמי קפה שחור חזק שיעיר אותי .
״בעבודה , גם ניק הלך כבר״ אמרה לי בחיוך .
״ואדם ?״ שאלתי אותה .
״גם״ אמרה לי בלי להוריד את ענייה מהעיתון , שלפי הכותרת דיבר על הנשף היוקרתי והגדול ביותר שנערך בכול שנה בלאס וגאס .
״אני לוקח את האמר״ אמרתי לה בזמן שלגמתי לגימה גדולה וגמרתי את כול מה שנשאר בכוס .
היא הנהנה , נשקתי לראשה , ויצאתי מהמטבח .
הלכתי אל המוסך הגדול בצדדי הבית .
פתחתי את הדלת החשמלית מברזל .
הברזל עלה בקיר ונעלם במהירות .
מולי נפרש במוסך חמישה מכוניות ספורט, שני האמרים , שלושה אופנועי שטח , ושני טרקטורונים .
כמו כול מוסך של משפחה עשירה .
ציחקקתי על המחשבה הזאת , כולנו יודעים שהכסף לא בא ממקור טוב , הכול שחור , כמעט הכול .
חוץ מהכסף הרב והחוקי שהמשפחה מרוויחה בבתי הקזינו ובבית המלונות ששייכים למשפחה שלנו .
לקחתי את המפתח של האמר השחור מווי התלייה שעל הקיר , ונסעתי לכיוון ה׳מונסיטו׳ המלון-קזינו השייך למשפחה שלי .
הבטתי מהחלון , מבחוץ הוא שחור ובמפנים אפשר לראות הכול .
ראיתי את כול האנשים המוזרים של וגאס.
חשפניות , הומלסים , שתיינים , אנשי עסקים , מהמרים , פושעים .
הבחנתי ברום ואמיליה הבנות של פיליפ ג׳וליאני .
עצרתי לידם , ״צריכות טרמפ ?״ שאלתי בזמן שהחלון ירד מטה .
״לא זה בסדר , אנחנו עושות שופינג , ויש לנו נהג פרטי״ אמרה וחייכה אלי אמיליה.
״אין בעיה נסיכות ״ אמרתי ולחצתי על הגז עוקף אותן במהירות אל עבר המלון שבמילא אני מאחר .