דולב12
אהלן, סליחה שלא העלתי פרק חמישה ימים, אמרתי שאני יעלה פרק אחד לשלושה ימים, ולא כל כך יצא לי סליחה, אני ישתדל לעמוד בפרק לשלושה ימים, אני מקווה לא לאבד אותכם כקוראים, והכי חשוב שנהניתם. מי זאת נועה?למה אסור לה להיות חופשייה?מה קרה בעבר?ולמה הם כל כך אוהבים אותה? כל זה בפרק הבא.

לאן שהגורל יחליט פרק 8

דולב12 15/12/2014 1230 צפיות 3 תגובות
אהלן, סליחה שלא העלתי פרק חמישה ימים, אמרתי שאני יעלה פרק אחד לשלושה ימים, ולא כל כך יצא לי סליחה, אני ישתדל לעמוד בפרק לשלושה ימים, אני מקווה לא לאבד אותכם כקוראים, והכי חשוב שנהניתם. מי זאת נועה?למה אסור לה להיות חופשייה?מה קרה בעבר?ולמה הם כל כך אוהבים אותה? כל זה בפרק הבא.

אמרתי שיש רק שלוש אהבות בחיים, ושאני מאמין רק באהבה ממבט ראשון ושאלתי אם זה יכול תמיד להיות טוב?אז התשובה היא לא.
הגעתי למבוי סתום או לבחור באהבה ראשונה, וככה גם להגיע לסכנה הכי גדולה שיש, או ללכת על אהבה ממבט שני, אהבה שאני לא מאמין בה, ולחיות ללא סכנות.
אני צריך להיעזר בדבר אחד כדי להגיע לתשובה, כשאתה משנה את הצורה שבה אתה מסתכל על דברים, הדברים שאתה מסתכל עליהם משתנים.

-דניאל-
"נועה" אמרתי בקול מופתע.
הרגשתי כאילו אני הוזה.
"זה לא יכול להיות שזה נועה", אמר אלי בקול לחוץ,"זה לא הגיוני.
הושטתי את ידי לעברה, היא אחזה בידי בחוזקה ומשכה את עצמה לעמידה.
"לא מבינה, איך הצלחתם לעלות עלי" אמרה נועה בחיוך לחוץ.
התעלמתי ושאלתי בנהימה"מה את עושה פה?איך את בכלל חופשייה?לא אמור להיות לך חופש, לעשר שנים הקרובות, לפי מה שאני יודע" נהמתי בכעס.
"את חייבת ללכת מכאן נועה" פסק אלי בקול לחוץ, והביט לצדדים.
"רק הגעתי, כבר את מגרש אותי" אמרה בציניות.
"זה נראה לך מצחיק" משכתי בכתפיה.
הזיזה נועה את ידי מכתפיה."תירגע" פסקה בכעס.
"נועה", הדגיש אלי," את חייבת ללכת" פסק אלי.
"עלולים לתפוס אותך" לחשתי בפחד.
"חבל, רק נפגשנו" אמרה בציניות.
"הוא צודק, את חייבת ללכת" הצבעתי לכיוונה.הוספתי"עשית יותר מדי צרות" הנהנתי בראשי, כסימן רע.
"זה היה בשבילך" לחשה, ונגעה בשפתי.
הורדתי את ידה ולחשתי"חבל שהסיפור לא נגמר אחרת."הכל בגללך" הוספתי.
"זה גם אתה היית אשם, פשוט אתה יצאת "נקי" ואני לא, ואני עוד עשיתי את זה בשבילנו" נהנה בכעס.
שתקתי.
התחילה נועה ללכת,"חכי שנייה" פסק אלי.
"מה?" שאלה בכעס, והסתובבה.
התקרב אלי וחיבק אותך, חיבקה אותו נועה חזרה.
אלי לא יכל שלא לחבק אותה, הגוף לא נתן לו את זה.
הפסיק אלי לחבק אותה לאחר חיבוק ארוך.
הסתכל אלי לפניה ולחש"גם דניאל התגעגע אלי" סיים בחיוך.
"זה נכון?" שאלה בחיוך, שהיא מלטפת את פני.
תפסתי את פניה, קירבתי את שפתיי, ונשקתי לה נשיקה ארוכה מלאת אהבה.
גם הגוף שלי לא יכל להתנגד.
"אז אלי צודק", חייכה,"פעם ראשונה" אמרה בקול מתגרה, וצחקקה.
חייך אלי.
"אני שמחה שהתגעגעתם אלי" חייכה נועה.
"את היחידה שהחזיקה איתו, יותר מחודש בלי ל'"התאבד" אמר אלי בחיוך מלגלגל.
"עדיין מצחיקה" אמרה נועה בחיוך.
"את חייבת לזוז" חייכתי.
חיבק אלי את נועה חיבוק אחרון.
הסתלקה נועה במהירות.
"באמת התגעגעתי אליה" אמר אלי בחיוך, וטפח על גבי.
הפניתי את מבטי לאלי ושאלתי בלחש"מה נגיד לספיר?"
"זוכר ששבוע שעבר, עצבנתי אותך, ורצית להרביץ לי…" אמר בקול מסקרן.
"נו…?" שאלתי בקול עצבני.
"תרביץ לי" אמר ברצינות.
"אתה דפוק?" שאלתי בכעס.
"ספיר תחשוד, צריך שזה יראה אמיתי, שאחד מאיתנו נפגע, הוא הרביץ לי" שיקר אלי"ברח, ואתה עזרת לי" סיים אלי בחיוך ממזרי.
נשף אלי, נשימה של ייאוש.
"ומה נעשה עם נועה?" שאל בקול לחוץ.
"בטח יתפסו אותה" אמר בקול מרגיע.
"טוב איזה צד אתה מעדיף?" שאלתי בחיוך ציני.
"לך על שמאל" אמר בציניות.הוסיף"אל תרחם עלי.
איגרפתי את ידי, וחבטתי בפניו אגרוף כל כך חזק, שהוא נפל על הרצפה.
ניגשתי אליו במהירות ועזרתי לו לקום.

-נוי-
"נו אז יש לך תוכנית חדשה?" שאלה לין בהתעניינות.
"משהו כזה" אמרתי בחיוך מסקרן.
"נקווה שהפעם זה יצליח לך" אמרה בקול מתגרה.
"מצחיק" חייכתי חיוך מזויף.
"מה התוכנית?" שאלה בקרנות.
"גיליתי משהו על ספיר, שבוא נגיד ככה, אם המידע הזה שגיליתי, היא תעשה מה שאני רוצה" חייכתי חיוך ממזרי.
"מה גילית?" שאלה בהתעניינות.
"אבא שלה…" סקרנתי.
"נו….?" שאלה בקול סקרן, ופרשה את ידיה לצדדים.
"ישב בכלא…" חייכתי חיוך ערמומי.
פרצופה של לין הפך למופתע.
"ואיך זה עוזר לך?" שאלה בחוסר הבנה.
"קודם תשאלי על מה הוא ישב" חייכתי חיוך ממזרי, ונופפתי בשערי.
"על מה?" שאלה בסקרנות.
"על זה, שהוא הרביץ ל'אמא של ספיר" חייכתי חיוך ניצחון.
"הבנתי" חייכה לין, חיוך מפרגן.הוסיפה"רגע, איך גילית את זה?" שאלה בהתעניינות.
"כמו תמיד, הכסף בראש הרשימה, וכסף" קירבתי את ראשי לראשה,"תמיד עוזר" אמרתי בקול בטוח, וחייכתי.

-ספיר-
"ואי מה קרה לך בפנים?" שאלתי בקול מבוהל, ונגעתי בפניו.
"לא יודע, הוא פשוט הסתובב, נתן לי אגרוף, והמשיך לרוץ" אלתר אלי בשקר.
"ואתה לא עשית כלום?" שאלתי בקול מאשים.
"עזרתי לאלי" נהם דניאל בכעס. בכעס.
"לפחות ראית מי זה?" שאלתי בהתעניינות.
"לא זוכר כל כך מה קרה, רק שדניאל העיר אותי, וזהו" הדגיש.
"אני לא חושב שהוא יחזור" אמר דניאל בקול בטוח.
"מאיפה אתה יודע?" שאלה בנהימה.
"תחושת בטן" שיקר דניאל.
"תראה לי" אמרתי, ונגעתי בסימן הכחול שעל פניו.
"אחח" צעק אלי,"זה כואב" אמר בחיוך.
"בואו נעלה אלי" אמר דניאל בחיוך.
עלינו במדרגות.
"נקווה שיתפסו אותה" לחש אלי.
"שששש" הדגשתי,"שספיר לא תשמע."
"שאני ישמע מה?" שאלה בקול מלחיץ, ושילבה את ידיה.
"כמה אני אוהב אותך" אמרתי ונשקתי לשפתיה.


תגובות (3)

יווואוו מושלםם תמשיייך דחוףף
ובהצלחה בבלוג :)

15/12/2014 15:50

מהמם! תמשיך! שוב סורי שלא הגבתי..

15/12/2014 22:18

קראתי את הפרקים האחרונים והם ממש יפים.
מצטערת שלא הגבתי, אבל קראתי הכללל.
תמשיך בהקדם!!

18/12/2014 16:22
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך