לאוהב למרות שזה בלתי אפשרי פרק 2

הכיתה הייתה מלאה בתלמידים, המורה נכנס, התיישבתי במקומי , דניאל נעמד מולי .
דניאל : "היי אמ אני יכול לשבת לידך ?"
אני : "אוקי " .
הוא הניח את תיקו על הכיסא לידי והתיישב, ציפתי למורה הספרות שלנו , למר קופר אבל פתאום נכנסה לכיתה אישה מבוגרת , שער זהוב קצת שמנמנה, נמוכה ועם חיוך על הפנים . מי זאת ומה היא עושה בכיתה שלנו ? איפה מר קופר. היא הציגה את עצמה כאיריס לוי.

אני :" לוי ?"
דניאל :" כן אמ , זאת אמא שלי."
אני : "מה אמא שלך עושה פה בכיתה?"
דניאל : "עכשיו גילת את הסיבה שחזרנו לפה, אמא שלי קיבלה את המשרה של המורה הקודם."
אני : "מה ? אבל איפה מר קופר מה קרה לו?"
דניאל : "קוראים לזה לצאת לפנסיה כאילו חופשה מהעבודה בתשלום אם אני לא טועה."
אני : "אני יודעת מה זה אומר אל "

גברת לוי , שביקשה שככה נקרא לה בנתיים , כי אינה חושבת שלקרוא בשם המורה זה מכובד. פתחה את הקלסר שהיה בידה, הקריאה שמות , שם אחרי שם , ואז היא נתקעה על שמי.

איריס: "ליליאן ג'קסון? הו זה שם מוכר."
אני : "פה."
איריס: "ליליאן ? הו זאת את , הבת של גלית נכון ? "
אני : "כן גברת לוי."
איריס: "הוו ."
איריס המשיכה בשמות הילדים והפסיקה בילד אחרון , היא התחילה ללמד היא הקריאה פואמה שעסקה בהתחלות , אחרי הקריאה של הפואמה היא סיכמה.
איריס:" התחלות יכולות להיות דבר טוב , אם דלת אחת נסגרת דלת אחרת נפתחת, וזה בחיים תלמידים צריכים לדעת , למשל אני ? קיבלתי את המשרה הזאת , זה בעצם התחלה בשבילי , וגם בשבילכם אני התחלה, של משהו חדש."

הצילצול הגיע , התרוממתי ממקומי, דניאל גם.
אני : "איך אתה מתמודד עם זה שאמא שלך היא המורה שלך ? זה חוקי?"
דניאל : "רגע אולי זה לא חוקי, שאני יתקשר אולי למשטרה?"
אני :" לא נו אני אני רק , כאילו זה לא מביך אותך ?"
דניאל :" לא למה שזה יביך, אמא שלי מפרידה את חיי המשפחה שלה מהחיי העבודה סמכי אלי אני פה בשבילה כמו כל תלמיד."
אני : "אהה אוקי."

הלכנו בשתיקה, חיפשתי את הלוקר שלי מצאתי אותו וגם את חברותי מרינה ונטלי, דניאל הלך ונעלם בקהל התלמידים.
נטלי: "אוקי אני היחדיה שחושבת שהחדש קצת מלחיץ?"
אני : "מלחיץ מה ?"
נטלי : "בגדים שחורים ,מבט קודר ומוזר כזה."
אני : "כשהוא גר מולי היינו נפגשים מלא , כן תמיד הייה לו מראה כזה, והוא לא היה הכי נחמד אבל זה לא הכי הפריע לי , וכשהוא עזב טוב די שכחתי מימנו."
מרינה : "הוא פנוי ? את יודעת אם יש לו חברה?"
אני : "מרינה יש לך חבר למה לך זה אכפת?"
מרינה : "לא שאלתי על עצמי ."
נטלי : "את באמת רוצה לשדך את הדניאל הזה ללילי, הוא נראה מפחיד ומוזר" .
אני : "נטלי, הוא באמת לא , הוא לא מוזר הוא קצת מעצבן כאילו עם התשובות שלו."
מרינה : "תשובות?"
אני : "הוא סרקסטי כזה , וזה קצת מציק"
נטלי : " תתעלמי מימנו והוא אולי יפסיק.. תתרחקי מימנו הכי טוב".
אני : "נטלי את מגזימה ,הוא בכל זאת חזר לשכונה שלי ולהיות השכן שלי ,אבל את יודעת מה החלק המוזר באמת ?"
מרינה : "מה ?"
אני : "אמא שלו , היא הולכת להיות המורה שלנו לספרות, וזה לא אכפת לו בכלל , כאילו איזה תלמיד ביקום הזה לא אכפת לו שאמא שלו עובדת בכיתה שלו והמורה שלו".
מרינה : "רגע מה עם המורה הקודם, זה שתמיד חפרת עליו שהוא היה מכתיב מלא, קופר משהו לא ?"
אני : "מסתבר יצא לפנסיה, והמשמעות היא חופשה מהעבודה קיצור הוא סיים לעבוד פה והיא מחליפה אותו מהיום והלאה".
מרינה :"ידוע מה זה פנסיה, וכן מוזר".
..
..
.